מחתרות
הוגה סוציאליסטית שהעמידה במרכז השתתפות, חירות והתנגדות למלחמה
אַבָּ"א אֲחִימֵאִיר (אַבָּא שָׁאוּל גֶיְסִינוֹבִיץ'; ז' בחשוון תרנ"ח, 2 בנובמבר 1897 – ה' בסיוון תשכ"ב, 6 ביוני 1962) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, תנועת הנוער בית"ר וברית הציונים הרוויזיוניסטים, עיתונאי, פובליציסט, היסטוריוסוף וסופר ישראלי. נודע גם בשמותיו הספרותיים, בהם: א. שמאי, א. גיא, א. מערבי, א' מדיני, אבא סיקרא, אבישי, אבא אריכא, א. אסיר-ציון וסתם מקשן. פירוש ראשי התיבות של שמו הפרטי אב״א הוא אבא בן…
דוד ודובינסקי (פולנית: David Wdowinski) (1895–1970) היה ממנהיגיו של הארגון הצבאי היהודי בגטו ורשה.
יצחק שָמִיר (יֶזֶרניצקי) (22 באוקטובר 1915, י"ד בחשוון ה'תרע"ו – 30 ביוני 2012, י' בתמוז ה'תשע"ב) היה ראש ממשלת ישראל השביעי ושר בממשלותיה, יושב ראש הכנסת, ראש האופוזיציה, מבכירי "המוסד" וממפקדי לח"י.
לוחמת פלמ״ח, סופרת ומילונאית ששמרה את קולות דור תש״ח, העברית המדוברת והזמר שלפני המדינה
גדעון אלרום (20 ביולי 1922 – 17 בפברואר 2005) היה ממקימי שירות האוויר בארגון ההגנה, מבכירי הטייסים והמפקדים בחיל האוויר, השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה.
ממפקדי הפלמ״ח ומפורצי הדרך לירושלים, אלוף ומוביל טכנולוגי במערכת הביטחון, ונשיא הטכניון שעזר לבנות את התשתית המדעית וההנדסית של ישראל
אנליס מארי "אנה" פרנק (בהולנדית: Annelies Marie "Anne" Frank להאזנה (מידע • עזרה), 12 ביוני 1929 – פברואר או תחילת מרץ 1945) הייתה נערה יהודייה ילידת גרמניה, שנספתה בשואה. יומנה, שנכתב בקולה האישי לנוכח האימה, התפרסם בכל העולם והיווה מקור הזדהות וחיבור לרבים.
הארגון היהודי הלוחם (בראשי תיבות: אי"ל; ביידיש: יידישע קאמף ארגאניזאציע; בפולנית: Żydowska Organizacja Bojowa (ŻOB)) היה מחתרת יהודית חמושה, אשר הוקמה בוורשה ב-28 ביולי 1942 על ידי ארגון "החלוץ" וארגוני הנוער שפעלו במסגרתו בגטו ורשה - השומר הצעיר, דרור, הבונד, עקיבא, גורדוניה, הנוער הציוני, פועלי ציון צ.ס, פועלי ציון שמאל, והקומוניסטים.
שלמה באום (21 ביוני 1928 - 17 בינואר 1999) היה סגן מפקד יחידה 101 ומיוזמי פעולות התגמול בשנות ה-50, ממעצבי תורת הלחימה של הצנחנים, היחידות המיוחדות וחיל הרגלים בצה"ל. היה מן הדוברים הבולטים של הימין בישראל.
הנוקמים הוא שם כולל לקבוצות של יהודים ניצולי השואה, הפרטיזנים ואנשי הבריגדה היהודית, שהתארגנו בשלבים האחרונים של מלחמת העולם השנייה ולאחריה, לבצע מעשי נקם בנאצים. הרקע להתארגנות הוא הרצון של חלק מיהודי אירופה לבוא חשבון עם הנאצים על השמדת רוב יהודי אירופה בשואה. במסגרת התארגנויות אלו הוקמה בקרב אנשי הבריגדה היהודית "חוליית המוציאים לפועל" שפעלה מאיטליה, וחבריה הרגו עשרות אנשים שהיו מעורבים ישירות ברצח יהודים. בולטת בקיצוניותה…
דֹּב בֶּלָה גְּרוּנֶר (6 בדצמבר 1912, כ"ו בכסלו תרע"ג – 16 באפריל 1947, כ"ו בניסן תש"ז) היה יהודי מעפיל, חבר בית"ר, לוחם בבריגדה היהודית, ולוחם באצ"ל. נפצע קשה בפניו ונשבה על ידי הבריטים בעת ההתקפה על משטרת רמת גן. הוא נשפט בבית-הדין הבריטי על תפקידו במבצע ההחרמה של האצ"ל, נידון למוות ונתלה. אחד משנים-עשר "הרוגי מלכות" (עולי הגרדום).
יְחִיאֵל דֹּב דְּרזְנר (13 באוקטובר 1922 – 16 באפריל 1947) היה מעולי הגרדום, לוחם ומפקד במחתרת האצ"ל, נתפס על ידי הבריטים והוצא להורג.
מרדכי אלקחי (10 במרץ 1925 – 16 באפריל 1947), מעולי הגרדום, היה איש האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים בליל ההלקאות והוצא להורג.
אליעזר קשאני (18 במרץ 1923 - 16 באפריל 1947), מעולי הגרדום, היה לוחם מחתרת האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים, נידון למוות והוצא להורג בתלייה.
שמואל משה תמיר (כצנלסון) (10 במרץ 1923 – 29 ביוני 1987) היה עורך דין, חבר הכנסת ושר בממשלת בגין הראשונה.
ישראל גלילי (10 בפברואר 1911 – 8 בפברואר 1986) היה ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.
יגאל אלון (פַּיְיקוֹביץ') (10 באוקטובר 1918, ד' בחשוון, תרע"ט – 29 בפברואר 1980, י"ב באדר, תש"ם) היה איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, שהיה מפקד הפלמ"ח, מראשי צה"ל במלחמת העצמאות בדרגת אלוף, מראשי מפלגת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל (במשך 19 יום), חבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר בממשלות ישראל.
חוקר החקלאות והטבע שחיבר ידע על הארץ למעשה ציבורי
אורי ניסן ברנר (20 ביולי 1914, ירושלים – 24 במרץ 1993, מעוז חיים) היה סגן מפקד הפלמ"ח והיסטוריון צבאי.
לוחמי חרות ישראל (ידוע בראשי התיבות לח"י) הייתה מחתרת עברית בארץ ישראל, שפעלה נגד המנדט הבריטי, משנת 1940 עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948. לח"י הוכרז כארגון טרור על ידי ממשלת המנדט, ולאחר הקמת המדינה, בעקבות רצח ברנדוט, גם על ידי הממשלה הזמנית. את המחתרת הקימו פורשי הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל), שהתנגדו להפסקת המאבק במנדט הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה.
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו.
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק כ"ט) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ביישוב העברי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הארגון מנה כמה עשרות חברים פעילים באופן מלא, ורבים נוספים שפעלו באופן חלקי. הוא התמקד במתן שירותי מודיעין לחיל המשלוח המצרי, שהיה הכוח הבריטי שנלחם מול האימפריה העות'מאנית במערכה על סיני וארץ ישראל, ושאף למנף את הקשר המודיעיני לכדי נכס מדיני, על מנת לקדם את הקמת…
השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920. הארגון הוקם על ידי אנשי ארגון בר גיורא, ומטרתו המוצהרת הייתה "כיבוש השמירה" ו"כיבוש העבודה". כלומר: לימוד עבודת האדמה והמלאכות שבכל ענף ומקצוע, והעדפת העסקת יהודים על פני פועלים שאינם יהודים. בשיא פעילותו, בשנת 1913, מנה הארגון כ-100 חברים וכ-300 שכירים יהודים, וריכז את השמירה ב-13 מושבות בארץ ישראל. לאחר פירוק "השומר" בשנת 1920, השתתפו חברי הארגון בהקמת "…
טוביה בלסקי (או: טוביה ביילסקי) (8 במאי 1906 – 12 ביוני 1987) היה מפקד גדוד הפרטיזנים אשר פעל במערב ביילרוס והציל יחד עם אחיו כ 1200 יהודים , גברים נשים וטף, אשר שהו ביער נליבוקי (כיום במערב בלארוס) בעת מלחמת העולם השנייה.
משה תבור (קרפוביץ) (1917 - 6 במאי 2006) היה איש מערכת הביטחון הישראלית, שירת בשירות הביטחון הכללי ובמוסד והשתתף במבצע לכידת אדולף אייכמן. חתן פרס ביטחון ישראל על פעילותו בצוות טכנולוגי של מערכת הביטחון. היה חבר בפלגות הלילה המיוחדות, בבריגדה היהודית ובקבוצת הנוקמים.
מלכות ישראל, שנודעה בשם מחתרת צריפין, הייתה מחתרת יהודית לאומנית של יוצאי לח"י שפעלה בישראל בראשית שנות החמישים.
יעקב חרותי (15 בינואר 1927 – 28 ביולי 2022) היה עורך דין, לוחם לח"י ומייסד מחתרת צריפין.
לוחם מחתרת, משורר עברי ומייסדו של לח״י, מן הדמויות הרדיקליות והמשפיעות במאבק נגד שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל
ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, מפקד האצ״ל, מייסד תנועת החרות וממנהיגי הליכוד, מנהיג המהפך הפוליטי של 1977, חותם הסכם השלום עם מצרים וחתן פרס נובל לשלום
רפאל "רפול" איתן, הרמטכ״ל ה־11 של צה״ל, לוחם פלמ״ח, מפקד צנחנים, אלוף פיקוד הצפון, יוזם נערי רפול ותוכנית תלפיות, חבר הכנסת, שר החקלאות והשר לאיכות הסביבה
עורך דין, קצין הבריגדה היהודית וממייסדי המשפט הצבאי בישראל, הפרקליט הצבאי הראשי הראשון של צה״ל, שפעל למען שארית הפליטה, שלטון החוק, טיהור שמו של מאיר טוביאנסקי ובניית מוסדות משפט וציבור במדינה הצעירה
נשיא בית המשפט העליון שעיצב מוסדות משפט, הרחיב הגנות אזרחיות והעמיד את שלטון החוק במרכז השירות הציבורי בישראל
































