דת
מנדי קוטלרסקי: עשייה, השפעה ומורשת בת זמננו
רב רפורמי, משפטן ומחוקק שהרחיב את מקומה של היהדות הפלורליסטית במרחב הציבורי בישראל
רב והוגה שחיבר בין עולם התורה לתחייה הלאומית
פוליטיקאי ישראלי, ממייסדי ש״ס ומנהיגה הוותיק, מן הדמויות המרכזיות בעיצוב הייצוג החרדי-ספרדי והמזרחי בפוליטיקה הישראלית
פוסק, פילוסוף, רופא ומנהיג יהודי ספרדי, בעל משנה תורה, פירוש המשנה ומורה הנבוכים, שהעניק ליהדות מבנה הלכתי, לשון פילוסופית ותודעת אחריות קהילתית לדורות
דובי ויסנשטרן: עשייה, השפעה ומורשת בת זמננו
האדמו״ר השביעי של חב״ד־לובביץ׳, תלמיד חכם ומנהיג יהודי שהפך את השליחות, החינוך, הפצת המצוות והאחריות לכל יהודי לרשת קהילתית עולמית של בתי חב״ד, מוסדות תורה, חסד וסיוע
חסידות גור היא החצר החסידית הגדולה בישראל. החסידות קרויה על שם העיירה גורה קלוואריה הסמוכה לוורשה שבפולין, שבה ישב בסוף ימיו מייסד השושלת, הרב יצחק מאיר אלתר. מרכז החסידות היה בפולין עד השואה והיא כללה כ־100,000 חסידים בגוונים שונים. חסידות גור נפגעה קשות בשואה ומרכזה עבר לישראל, ובה הצליחה להשתקם.
רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו – שבועות תש"ח, 25 בדצמבר 1865 – 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת". במשך 43 שנה שימש כאדמו"ר של חסידות גור וכאחד ממנהיגי היהדות החרדית כולה. בימיו הגיעה חסידות גור לשיא התפשטותה, ויש האומדים את מספר חסידיו לפני השואה ביותר ממאה אלף. נודע כתלמיד חכם גדול וכביבליוגרף. בספרייתו שאבדה בשואה היו עשרות אלפי ספרים. מכונה האמרי אמת על שם ספרו שיצא לאור אחר פט…
חסידות חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא חצר חסידית, ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי בשלהי המאה ה-18 במזרח אירופה. בשנת ה'תקע"ג (1812) עבר בנו רבי דובער שניאורי לעיירה לובביץ', שממנה פעלו רוב אדמו"רי חב"ד ועל שמה נקראה החצר. לצדה התקיימו ענפים נוספים, כמו קאפוסט וליאדי, אך הם התמזגו לבסוף לתוך חב"ד-ליובאוויטש שנותרה יחידה בשנת ה'תרפ"ג (1923). חב"ד ניכרת בדרכה הרעיונית, המתבטאת ברא…
שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב למשיח השקר המפורסם ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. סביב דמותו התרקמה תנועת השבתאות שהקיפה כמעט את כל העולם היהודי במשך מספר שנים, ושהתקיימה בקרב קבוצות מאמינים ניכרות במאות ה-17 וה-18. ספיחיה שרדו עד ימינו.
אחת החצרות החסידיות הגדולות בעולם, שצמחה מתוך יהדות הונגריה וטרנסילבניה, נבנתה מחדש לאחר השואה והקימה מערכות קהילה, חינוך, חסד ותרבות יידיש רחבות לצד השקפה דתית אנטי־ציונית מובהקת
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בר"ת: בעש"ט; (נולד בי"ח באלול ה'תנ"ח (24 באוגוסט 1698) נפטר בו' בסיוון (יום א' של חג השבועות) ה'תק"כ (21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בעברית, בהשפעת המבטא האשכנזי: שׁוֹלֶם במקום שלום; י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי-ליטאי בולט, פוסק ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים (הבולט שבהם הוא "דרך אמונה", בתחום המצוות התלויות בארץ). הוא ענה על שאלות הלכתיות רבות, בעיקר בתחומי אורח חיים, אך לרוב התבסס על דברי קודמיו ומיעט להכריע בשאלות חדשות. קונטרסים ובהם תשובות שלו בהלכה, קצרות מאוד בדרך כלל, הודפסו בספרי הלכה ולוקטו בספרים יי…
הרב מיכאל מלכיאור (נולד ב-31 בינואר 1954) הוא רב, ראש מפלגת מימד, לשעבר חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל מטעם העבודה-מימד.
דוד הרטמן (11 בספטמבר 1931 - 10 בפברואר 2013) היה רב, פרופסור ותאולוג מן הזרם הליברלי של היהדות האורתודוקסית.
זק"א (ראשי תיבות: זיהוי קרבנות אסון; בשמו המלא זק"א - איתור חילוץ הצלה) הוא ארגון התנדבותי יהודי חרדי, המסייע למשטרת ישראל וכוחות ההצלה בטיפול בזירות אסון. תפקידם הראשי הוא זיהוי קורבנות של אסונות והבאת גופותיהם לקבורה.
בית חב"ד (באנגלית: Chabad House) הוא מרכז אזורי של חסידות חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד המקומי. מטרת בתי חב"ד לעזור ולתמוך ביהודים בתחומים מגוונים, בעיקר בענייני יהדות. בתי חב"ד הראשונים הוקמו ב־1950 (ה'תש"י).
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089-א' באדר א'ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164 או ד'תתנ"ב, 1092 – ד'תתקכ"ז, 23 בינואר 1167) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד. הוגה יהודי בולט בימי הביניים. עסק גם באסטרולוגיה, מתמטיקה ואסטרונומיה (על שמו נקרא מכתש אבן עזרא בירח). רבים מספריו נכתבו בעברית.
הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה. משנות ה-70 הנהיג את הציבור החרדי ליטאי במדינת ישראל, אשר ראה בו את "גדול הדור".
הרב אהרן יהודהליב שטינמן ("הגראי"ל"; י"ד בחשווןה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 – כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21. נשיא מועצת גדולי התורה של תנועת "דגל התורה".
רבי ישכר דב רוֹקֵחַ (תרי"ד, 1854 או תרי"ב − תרפ"ז, 1926) היה רב העיירה בלז בגליציה המזרחית והאדמו"ר השלישי של חסידות בעלזא. מכונה בחסידות בעלזא "דער פריערדיגער רב" ("האדמו"ר הקודם").
הרב יצחק כדורי (ט"ז בתשרי ה'תרנ"ט, 2 באוקטובר 1898 - כ"ט בטבת ה'תשס"ו, 28 בינואר 2006) היה מקובל ישראלי בולט. בשנותיו האחרונות כונה "זקן המקובלים". עמד בראשות ישיבת המקובלים "נחלת יצחק".
הרב דוב ליאור (ליינבנד; נולד בי"א בחשוון תרצ"ד, 30 באוקטובר 1933) הוא רב ציוני דתי, מן הפוסקים הבולטים בציבור הדתי לאומי, ממנהיגי הזרם המכונה "חרדי לאומי".
הרב שלמה משה עמאר (נולד בשנת ה'תש"ח, 1948) הוא הראשון לציון והרב הראשי הספרדי של ירושלים. כיהן כרבה הראשי של תל אביב בין השנים 2002–2003, וכן הרב הראשי הספרדי לישראל, ונשיא בית הדין הרבני הגדול, בין השנים ה'תשס"ג (2003) - ה'תשע"ג (2013).
הרב יובל שֶרְלוֹ (נולד ב-ז' בטבת ה'תשי"ח, 30 בדצמבר 1957) הוא ראש ישיבת אורות שאול (יחד עם הרב תמיר גרנות), ופעיל ציבורי בולט בזרם הדתי לאומי. הרב שרלו עוסק במגוון תחומים, דוגמת פובליציסטיקה, אתיקה ופוליטיקה; הוא חבר בארגון רבני צהר ובפורום תקנה. במסגרת עיסוקו באתיקה רפואית הוא מכהן בוועדות שונות של משרד הבריאות, כראש הדסק לאתיקה ודתות במרכז לאתיקה בירושלים וראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר. פעילותו הציבורית ועמדותיו הליברליות…
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 – ה'ל', 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא. בלשונות אירופה מקובל לכנות את רמב"ן ביוונית Nachmanides (נחמנידֶס).
הרב ישראל מאיר לאו (נולד בכ"ב בסיוון ה'תרצ"ז, 1 ביוני 1937) הוא רב ישראלי, שימש כרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003, וכרבה של תל אביב-יפו בין השנים 1988–1993, וכן בין השנים 2005–2017. מכהן כיו"ר מועצת יד ושם. חתן פרס ישראל למפעל חיים לשנת ה'תשס"ה.
הרב אמנון יצחק (נולד ב-8 בנובמבר 1953, א' בכסלו ה'תשי"ד) הוא מחזיר בתשובה ישראלי וראש ארגון "שופר" הפועל להחזרה בתשובה בישראל ובריכוזי יהודים נוספים בעולם.
רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה. רבי נחמן היה מורה רוחני מקורי שהדגיש את המכשולים הרבים בדרך לדעת האל ואת חשיבות השמחה, האמונה הפשוטה והתמימות, וכן ההתקשרות לצדיקים ובפרט "צדיק האמת". הִרבה למחות על מה שראה כהתמסדות ואובדן הדרך של החסידות ונקלע למחלוקות קשות עם אדמו"רים אחרים, עקב המקוריוּת והשונוּת בדרך שייסד, וכן סביב טענתו שהו…
הרב ראובן אלבז (נולד בט"ו בסיוון ה'תש"ד, 6 ביוני 1944) הוא חבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס, ראש ישיבת אור החיים המיועדת לחוזרים בתשובה, רב שכונת בית ישראל ופעיל מרכזי בתנועת התשובה בישראל.
הרב דוד שלום בצרי (נולד בי"ד באב ה'תש"א, 7 באוגוסט 1941) הוא מקובל. ראש ישיבת השלום בירושלים.
הרב זלמן ברוך מלמד (נולד בי"ב באב ה'תרצ"ז, 20 ביולי 1937) הוא ראש ישיבת בית אל ומנהיג מוסדותיה. מהבולטים ברבני הציבור הציוני דתי. עד לשנת ה'תשע"ד (2013) היה גם רב שכונה ב' בבית אל. מייסד ועד רבני יש"ע וחבר איחוד הרבנים למען ארץ ישראל.
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה "רֵבּ אברוֹם"; י"ד באייר ה'תרע"ד,10 במאי 1914 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב, פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול.
שמעון הראשון בן חוניו הראשון היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני. שחי במחצית השנייה של המאה הרביעית לפנה"ס -תחילת המאה השלישית לפנה"ס. יש הרואים בו את "שמעון הצדיק" המוזכר רבות בכתבי חז"ל.
שמעון השני בן חוניו השני, היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני, שחי בשלהי המאה השלישית לפנה"ס ותחילת המאה ה-2 לפנה"ס. יש הרואים בו את "שמעון הצדיק" המוזכר רבות בכתבי חז"ל.
הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת ג'תרמ"ח – ג'תשס"ח; 113 לפנה"ס או 60 לפנה"ס – 8 לספירה) היה נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות. שמאי הזקן, שהיה אב בית הדין באותה התקופה, היה בר-הפלוגתא הקבוע שלו, לאחר שמנחם עזב את התפקיד.
שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי בסוף המאה ה-1 לפנה"ס ובתחילת המאה ה-1) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי. ידוע בתור בר פלוגתא של הלל הזקן, וכנגד האסכולה של הלל ייסד את האסכולה שלו, אסכולת בית שמאי, אשר שלטה תקופה מסוימת בסנהדרין, אך לא האריכה ימים אחרי המרד הגדול.
פילוסוף והיסטוריון יהודי מספרד שחיבר בין מסורת, תבונה וזיכרון
יְהוֹשֻׁעַ (יֵשׁוּעַ) בֶּן יְהוֹצָדָק היה כהן גדול, ממייסדי בית המקדש השני. לאחר הכרזת כורש (בשנת ג'ש"צ; על פי המקובל במחקר ההיסטורי, בערך 538 לפנה"ס), עלו כארבעים אלף יהודים מבבל ארצה, ובראשם זרובבל בן שאלתיאל, צאצא לבית המלוכה ממשפחת דוד. לצידו עמד יהושע בן יהוצדק, צאצא לכהנים הגדולים ממשפחת פינחס בן אלעזר הכהן. יש אומרים, שאף אביו יהוצדק, היה כהן גדול בבית ראשון.
"העילוי מווהלין", ה"קמפנר" ("המגיד מקפמן"): רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים. פעל באימפריה הרוסית, בפרוסיה וברומניה.
הוגה ההשכלה שחקר את הרציפות והשינוי בתולדות העם היהודי
עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני. כינויו "הסופר" מתאר את בקיאותו בתורה ואת פעולותיו בלימוד התורה והעתקתה. דעה נוספת מסבירה שזה כינוי לפקיד גבוה בממלכת פרס.
רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו. היה עמיתו וגיסו של רבן גמליאל דיבנה ובר הפלוגתא של רבי יהושע בן חנניה. ישב בעיר לוד ועמד בראש ישיבה ובית דין בה.
רבן יוחנן בן זכאי (ריב״ז), (חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני. היה תלמידו של הלל הזקן, וכמו רבו, היה איש שלום ושונא מלחמה.
רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה. היה מנהיג רוחני ונשיא ישראל אחרי המרד הגדול וחורבן בית המקדש השני. בן למשפחת הלל הזקן. סבו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.
רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין, מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי. רבי יהושע היה בר פלוגתא של רבי אליעזר, ורבו של רבי עקיבא, שימש כאב בית דין. התפרנס מייצור פחמים ומכירתם.
רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי). מתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי ומתלמידי בית שמאי. רב, חבר ובר פלוגתא לרבי עקיבא. בית מדרשו של רבי טרפון היה בעיר לוד. הוא נקרא בתלמוד ירושלמי בתואר הנדיר "אביהן של ישראל". מוזכר במשנה ארבעים ותשע פעמים, לרוב כשהוא חלוק עם רבי עקיבא שהיה תלמיד חבר שלו, אך גם כאשר הוא חלוק עם רבי אליעזר, רבי יהושע בן חנניה, רבי אלעזר בן עזריה, רבי…
יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי. נודע בעיקר בזכות סדרת ספריו דורות הראשונים, שבה הציג אפולוגטיקה מקיפה להגנת הפרשנות והאמונה המסורתיות כנגד המחקר הביקורתי של חכמת ישראל וביקורת המקרא. היה פעיל ציבורי למען האורתודוקסיה במאבק נגד הכוחות המודרניסטיים ביהדות מזרח אירופה והשתתף בהקמת אגודת ישראל.
ישראל דַנדֶרוֹביץ (בעגה חסידית דענדעראוויטש; נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני ומרצה בתחומי מחקריו, מתמחה בביאור התלמוד ירושלמי, מחבר ספרים ומאמרים, שהתפרסם בסוגת מאמרים תורניים פופולריים.
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה. הגר"א היה גדול במקרא, בתלמוד ובקבלה, פוסק מקורי ומרכזי, ובקיא במדעים. אגדות רבות נכרכו בשמו. הוא היה ידוע בהתמדתו…
רבי עקיבאבן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, נפטר בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות. התגורר בבני ברק ובלוד.
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה. חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת ה'תש"ל (1970). נחשב בעיני רבים כבכיר הרבנים הספרדים בדורו וכונה בפי תלמידיו גדול הדור, "פוסק הדור" וכן מרן.
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.
הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.
חדושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 – כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985), שכונה הסטייפלר, היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.
הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 24 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק. מחבר השו"ת "אגרות משה" וסדרת השיעורים "דברות משה" על הש"ס.
הרב יצחק יעקב רבינוביץ (ידוע גם בכינויו ר' איצל'ה מפוניבז'; ה'תרי"ד, 1854 – כ' באדר, ה'תרע"ט, 1919) היה ראש ישיבה ליטאי, ממתנגדי תנועת המוסר. רבה של פוניבז' וראש ישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה.
הרב ברוך שמואל הכהן דויטש (נולד בי"ג בחשוון ה'תש"ג - 1942, בני ברק) הוא ממנהיגי הפלג הירושלמי וחבר מועצת גדולי עולם התורה של "בני תורה". בעבר היה ר"מ בישיבת קול תורה בירושלים. מ-2018 הוא ראש ישיבת באר מרדכי בירושלים.
רבי יוחנן הסנדלר (נולד באלכסנדריה, מצרים; נפטר ב-150) תנא בן המאה השנייה. מתלמידי רבי עקיבא. רבי יוחנן היה דור רביעי לרבן גמליאל הזקן.
הרב אורי זוהר (שם לידה: אורי דז'אדק; 4 בנובמבר 1935, ח' בחשוון ה'תרצ"ו – 2 ביוני 2022, ג' בסיוון ה'תשפ"ב) היה שחקן, קומיקאי, סטנדאפיסט, תסריטאי ובמאי קולנוע ישראלי בולט, עד חזרתו בתשובה בסוף שנות השבעים שזכתה לתהודה רבה. כשנה לפני שהחל בתהליך חזרה בתשובה זכה בפרס ישראל, אך סירב לקבלו.
הרב נחמיה וילהלם (נולד בכ"ז בחשון תשל"ג, נובמבר 1972) הוא שליח חב"ד בבנגקוק בירת תאילנד. בית חב"ד שבניהולו זכה בפרס ירושלים לאחדות ישראל.
מדען, פילוסוף, הוגה יהודי־ישראלי, עורך האנציקלופדיה העברית, פרופסור באוניברסיטה העברית ואחד הקולות החריפים, המקוריים והמשפיעים ביותר בשיח הישראלי על אמונה, מדע, מדינה, מוסר ויהדות
הרב, ההוגה והמנהיג הציוני־אמריקני שסייע לגייס תמיכה יהודית, ציבורית ומדינית בהקמת מדינת ישראל
הרב והמחנך שהפך את חזון העלייה למערכת מעשית של ליווי, תעסוקה וקליטה
המשפטן ומנהיג הציבור שעיצב את ההגנה המאורגנת על זכויות יהודים ומיעוטים בארצות הברית
דיפלומט, חוקר מחשבה מדינית ואיש מדיניות ציבורית המחבר בין ישראל, ארצות הברית והמסורת העברית