כפר חב"ד (שבועון)

היסטוריה

העיתון ראה אור לראשונה בו' בתמוז ה'תש"מ (20 ביוני 1980). תריסר גליונותיו הראשונים הופצו כעיתון מקומי של היישוב כפר חב"ד במתכונת דו שבועית. החל מהגיליון ה-13 (שבט תשמ"א), הפך העיתון ל"דו שבועון של צעירי חב"ד בארץ הקודש", והחל מופץ ברחבי הארץ במתכונת מורחבת.

כשנה לאחר מכן גדלה תדירותו של העיתון, והחל מהגיליון ה-38 (שבט ה'תשמ"ב) הפך העיתון לשבועון. בתחילה יצא העיתון לאור בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בישראל, אך בהמשך עבר לבעלות פרטית במסגרת אגודת חסידי חב"ד בישראל והיה לביטאון של כלל חסידי חב"ד בישראל.

את העיתון יזמו אז יוסף יצחק גופין ואהרן דב הלפרין, שמשמש כעורכו הראשי עד היום. כותבים בולטים ובעלי טור קבוע בעיתון: יצחק יהודה הולצמן, הרב משה מרינובסקי (מ. משה - שימש כסגן עורך), הרב מיכאל טייב, הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב משה אורנשטיין (א. סמית), הרב ישראל אלפנביין (א. ישראל; י. שנהב), הרב אליהו וולף (א"ב חרמש) הרב אלתר אליהו פרידמן, חיים גיל.

החל ב־2004 העיתון מודפס צבע מלא. ב־2006 הצטרף לצוות העיתון כעורך יועץ דוד רוטנברג, ששימש בעבר עורך בשבועון החרדי בקהילה, רוטברג פיצל את תוכני העיתון: הנושאים התורניים רוכזו במגזין "אספקלריא", ובמגזין "כפר חב"ד" העיקרי התפרסמו כתבות צבע בשלל נושאים. לצידו הופיע גיליון ייעודי לנשים בשם "משפחה חסידית" (נערך בתחילה בידי פרדי ברוד, שהוחלפה ב-2012 על ידי רחל ברוד). משנת 2002 התחיל להופיע מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד" בפורמט טבלואיד. בנובמבר 2007 החליף את רוטנברג שניאור זלמן רודרמן, עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת 2008.

בסוף 2008 עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים).

בספטמבר 2009, מונה ישראל ברוד למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. ב־2010 פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת 2012, העיתון הפסיק את הופעתו ולאחר כחמישה שבועות העיתון חידש את הוצאתו. באייר ה'תשע"ב פרש ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

בסוף שנת 2012 מונה העיתונאי מנחם כהן לעורך "כפר חב"ד" לצדו של העורך הראשי אהרן דב הלפרין. בי"ט באייר ה'תשע"ג הושק בחגיגיות הגיליון ה־1500 של השבועון. בשנת 2014 מונה יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין. בינואר 2018 השיק העיתון מוסף חדשות המסקר את הנעשה בעולם היהודי ובחסידות חב"ד, ובו כתבות צבע לצד מדורי אקטואליה וביטחון. בחודש יולי אותה שנה החל העיתון להוציא ירחון לנערות, בשם 'לִבנות', למנויים בלבד. מיוני 2019 מצורף לחבילת העיתון גיליון התקשרות היוצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד.

כותבים

כותבים בולטים שכתבו בעיתון במשך השנים: הרב יואל כהן, הרב שמואל אלעזר היילפרין, הרב שלום דובער לוין, הרב טוביה בלוי, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב גדליהו אקסלרוד, הרב אברהם מייזליש, הרב יוסף הרטמן, הרב יחזקאל סופר, הרב מנחם ברוד, הרב בנימין קליין, אברהם חנוך גליצנשטיין, יהושע מונדשיין, נפתלי צבי גוטליב, הרב אורי בן שחר, הרב שלום דובער וולפא, הרב חנניה יוסף אייזנבך (הרב ב. שמואל), בנימין ליפקין, יוסי אליטוב, הרב מנחם מענדל רייצעס, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, מנחם מענדל הרשקוביץ, יהודה צייטלין, לוי שייקביץ (יחזקאל ארליך), הרב עידו וובר, הרב מנחם מנדל והבה, שלמה ריזל (שלמה בן־צבי), הרב מיכאל טייב, הרב ישראל אלפנביין, מנחם מענדל קורטס ומנחם מנדל ברונפמן. בשעתו התפרסמו בעיתון סיפורים מפרי עטו של המשפיע הרב שייע ליפקין (י. מר-דרור).

תכנים

בשנות ה־80 היה השבועון ממובילי המאבק בתיקון חוק "מיהו יהודי" ובמאבק נגד מסירת שטחים מארץ ישראל לערבים. כמו כן, שימש במה לתגובות כלפי פרסומים נגד חסידי חב"ד ומנהיגם רבי מנחם מנדל שניאורסון, שהופיעו בעיקר בעיתונים המודיע ויתד נאמן ובביטאוני חסידות סאטמר. למרות השתייכותו המגזרית לחסידות חב"ד, יש לו מנויים רבים בקרב הקהילות החרדיות השונות[דרוש מקור].

רבי מנחם מנדל שניאורסון עצמו היה מעורב בהוצאת העיתון לאור ומסר הוראות והדרכות לגבי פרטים שונים. משנת תשמ"ז פרסם העיתון מדי שבוע קטע מתוך ההתוועדות האחרונה שלו, שנערך על ידי מכון 'ועד הנחות בלשון הקודש' והוגה על ידו, בעברית. במכתב ששלח לרגל ציון גיליון ה-500 כתב בין היתר ”..שכל אחד ואחד יעשה ככל יכולתו בכל ענייני יהדות, תורה ומצוותי' ומובן שכן הוא בעניין הוצאתו לאור והפצתו של העיתון..“.

בימי הסערה המשיחית סביב הרבי מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון, (בשנים 1993-1994), היה העיתון ממובילי הקו המשיחי בחסידות חב"ד התפרסמו בו מאמרי הגות ודעות בנושא, ועל דף השער שלו הופיע בקביעות הנוסח: 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. לאחר פטירת הרבי ב־1994 (ג' בתמוז ה'תשנ"ד) חדל מהעיסוק במשיחיותו של הרבי והחל לבטא את עמדות הזרם המתון בחב"ד, המסתייג מעמדת הזרם המשיחיסטי.

בתש"ע-תשע"א, במלאת 30 שנה לעיתון, הגיש עורך העיתון מדור בשם "מאחורי הקלעים", בו הוא פירט את ההוראות התכופות שנמסרו לו מאת הרבי לגבי תוכני העיתון.

מתשע"ו יוצא על ידי העיתון כל שבוע 'משפחה חסידית' ומוסף לילדים 'קינדרעלאך', המופץ בחינם בעשרות-אלפי עותקים בריכוזי חב"ד ברחבי הארץ.

בתמוז ה'תשע"ז - 2017 הוציא העיתון האפליקציה עם הכתבות של העיתון לקריאה למנויים בחוץ לארץ בגלל עיכובים בדואר.

ספרים מתוך מדורים בעיתון

שיצאו בהוצאות אחרות: