פילון (כתב עת)

פילון היה כתב עת ישראלי לילדים, שנעשה לאורך השנים לחלק מוכר מתרבות הקריאה של ילדים ומשפחות בישראל. הוא שילב סיפורים, כתבות, איורים ומדורים קבועים, ויצר במה נגישה לתוכן ספרותי וחינוכי בתקופה שבה כתבי עת מודפסים היו מרכיב מרכזי בחיי התרבות של ילדים.

הקמת כתב העת והצוות המקורי

הגיליון הראשון של פילון ראה אור בשנת 1976 בהוצאת מסדה, בתחילה כדו־שבועון. בצוות המייסד היו העורכת נירה הראל, המעצב עמרם פרת והמאיירת אורה איתן. השילוב בין עריכה, עיצוב ואיור העניק לכתב העת זהות חזותית וספרותית מובחנת, והציב אותו בתוך מסורת ישראלית של עיתוני ילדים המעניקים לקוראים הצעירים גם סיפור ובידור וגם הזדמנות להיחשף לשפה, לדמיון וליצירה.

הלוגו של פילון עוצב בשנת 1975 בידי המעצב הגרפי עמרם פורת. פרט זה מדגיש את החשיבות שהוקדשה כבר מראשית הדרך לא רק לתוכן, אלא גם למראהו של כתב העת וליכולתו למשוך קוראים צעירים באמצעות עיצוב מזוהה ונגיש.

הפסקה, חידוש ושינוי בעלות

הדפסת כתב העת הופסקה לאחר 75 גיליונות. כעבור כחצי שנה, באפריל 1979, חזר פילון להופיע בסיוע בנק דיסקונט. הבנק שיווק את כתב העת כחלק מתוכנית חיסכון לילדים, וכך נוצר קשר בין קריאת כתב העת לבין חוויה כלכלית וחינוכית שנועדה לילדים ולמשפחותיהם.

בגיליון 76 השתנה הצוות המוביל: נירה הראל הוחלפה בעורך ראובן וימר, ואשר ציזר נעשה למעצב ולמאייר. כותבים חדשים הצטרפו, ובגלגול זה נעשה פילון מסחרי יותר. באמצע שנות ה־80, בעקבות משבר המניות, הפסיק בנק דיסקונט את תמיכתו בכתב העת. למרות המצוקה הכלכלית הצליח פילון להמשיך ולהופיע עד אמצע שנות ה־90, אז היה בבעלות חברת צ.צ. הפקות.

בדצמבר 1991 רכשה צ.צ. הפקות גם את כתב העת המתחרה כולנו. הרכישה משקפת את מקומו של שוק עיתוני הילדים באותה תקופה ואת התחרות על תשומת לבם של קוראים צעירים. בשנת 1996 הופסקה הדפסתו של פילון פעם נוספת.

המהדורה המחודשת של פילון

בדצמבר 2007 חידשה הוצאת ציבלין את הוצאת כתב העת. המו"ל והעורך האחראי היה אורן ציבלין, והעורך בפועל היה איטו אבירם. הגיליון הראשון בגלגול החדש הודפס בכ־60 אלף עותקים — נתון המעיד על העניין שעורר המותג ועל הניסיון להחזירו למרכז חיי התרבות של ילדים בישראל.

המהדורה המחודשת ביקשה לשמר את רוחו של פילון המקורי משנות ה־70. כתב העת הודפס בצבע מלא על נייר נטול עץ, חומר שהזכיר את עיצוב העיתון המקורי, ורבים מהכותבים והמאיירים שהשתתפו בו בעבר חזרו ליצור עבורו. גם מדורים שזכו לפופולריות בגלגולים הקודמים פורסמו מחדש. כך חיברה המהדורה החדשה בין זיכרון של קוראים מבוגרים לבין קוראים צעירים שלא הכירו את הגיליונות הראשונים.

במתכונתו המחודשת פעל פילון כשלוש שנים. אף שתקופה זו הייתה קצרה יחסית, היא המחישה את כוחו של כתב עת ותיק להמשיך ולהתקיים בזיכרון התרבותי, ולהציע מחדש פורמט מודפס בתקופה שבה עולם המדיה לילדים כבר השתנה.

מהדורת ארבעים שנה

לציון 40 שנה להופעת הגיליון הראשון יצאה בשנת 2016 מהדורה מיוחדת. היא כללה טקסטים ואיורים נבחרים מתוך הגיליונות שפורסמו במהלך השנים. המהדורה שימרה לא רק את שמו של פילון, אלא גם דוגמאות ממשיות מן התוכן והעיצוב שהפכו אותו לחלק מההיסטוריה של עיתונות הילדים בישראל.

מדוע פילון ראוי לציון כערך חשוב במורשת

פילון ראוי להיכלל במורשת משום שהוא מתעד פרק משמעותי בתרבות הילדות הישראלית ובתולדות העיתונות המודפסת לילדים. לאורך כמה עשורים הוא סיפק לקוראים צעירים סיפורים, כתיבה ואיור, ובמקביל יצר מסגרת עבודה ליוצרים, עורכים, מעצבים ומאיירים. גלגוליו — מהקמתו בהוצאת מסדה, דרך התמיכה של בנק דיסקונט ועד חידושו בהוצאת ציבלין — משקפים את השינויים שעברו על שוק התקשורת, על הרגלי הקריאה ועל היחסים בין תוכן, מסחר ותרבות.

המהדורה המיוחדת משנת 2016 הפכה את הזיכרון הזה לנגיש גם לדורות חדשים, באמצעות בחירה מחודשת של טקסטים ואיורים מן הארכיון. עבור מורשת (Moreshet) ועבור Moreshet.com, פילון הוא דוגמה לאופן שבו כתב עת לילדים עשוי להפוך ממוצר תרבותי תקופתי למסמך של חברה, של שפה ושל חוויית ילדות ישראלית משותפת.