משפחה (שבועון)

משפחה הוא שבועון חרדי ישראלי, שנוסד בדצמבר 1987 בשם „משפחה: ירחון הבית היהודי”. בתוך שנים אחדות התפתח הירחון לשבועון בעל תפוצה והשפעה נרחבות, המשרת קוראים בישראל ובקהילות יהודיות מחוצה לה. לצד עיסוקו בתורה, חיי משפחה, חינוך וקהילה, העיתון יצר מרחב עיתונאי חרדי שעסק גם בתעסוקה, בהשכלה, בביטחון, בחברה הישראלית וביחסים שבין הציבור החרדי לכלל החברה.

ייחודו של משפחה אינו מסתכם בתדירות פרסומו או בתפוצתו. העיתון פנה לכלל הזרמים החרדיים, ולא הזדהה עם מפלגה מסוימת. בכך הוא נעשה במה משותפת לקוראים מגוונים, והציע עיתונות מגזינית שהייתה פתוחה יחסית לנעשה מחוץ למעגלים החרדיים המקובלים, תוך שמירה על פיקוח רוחני ועל כללי הצניעות של העיתונות החרדית.

מן הירחון לשבועון בעל נוכחות ציבורית

העיתון הוקם בידי אשר צוקרמן, שהיה עורכו הראשון. בראשית דרכו יצא לאור כירחון, ובהמשך עבר למתכונת שבועית ונקרא „השבוע של משפחה”. יהודה (יודק'ה) פלאי הצטרף כמשקיע ובהמשך נעשה בעל השליטה בעיתון. לאחר חילוקי דעות בין המייסדים התפצל המיזם לשני שבועונים מתחרים: האחד שמר על השם משפחה, והשני נקרא „השבוע”.

במהלך התפתחותו הפך משפחה לאחד מכלי התקשורת הבולטים בחברה החרדית. לפי נתוני סקר TGI מספטמבר 2016, שיעור החשיפה של השבועון עמד על 24.1%, והוא תואר כשבועון החרדי וגיליון סוף השבוע החרדי הנפוצים ביותר בישראל. המגזין „טעימות”, היוצא אף הוא מטעם המערכת, זכה באותו סקר לחשיפה של 6.7%. העיתון נמצא בבעלות אלי פלאי.

המערכת ניסתה גם להרחיב את נגישותה במהלך השבוע. בשנים 2011–2013 הופץ חינמון באמצע השבוע, אך פרויקט זה הופסק. במקביל לפעילות בעברית התפתחה גרסה באנגלית, ובספטמבר 2017 החל העיתון לפרסם גם גרסה בספרדית. ההתפתחות הלשונית ביטאה את הקשר של המותג לקהילות יהודיות בישראל ובעולם.

עיתונות מגזינית לקהילה משתנה

השבועון מופץ בנקודות מכירה בישראל ומחוצה לה וכן באמצעות מנויים. הוא מופיע בפורמט מגזיני, בדרך כלל על נייר כרומו, ובצדו „חדשות משפחה” בפורמט טבלואיד ועל נייר עיתון. מעת לעת יוצאים מוספים בנושאי דיור, נישואים, תינוקות ונושאים נוספים הנוגעים לחיי המשפחה והקהילה.

מבנה זה אפשר לעיתון לשלב בין דיווח חדשותי, כתבות עומק, פרשנות, סיפורים אישיים ותכנים מעשיים. עבור קוראים חרדים רבים שימש משפחה לא רק מקור מידע אלא גם חלון אל תהליכים רחבים יותר בחברה הישראלית והיהודית: שינויים בעולם העבודה, שאלות של הכשרה מקצועית והשכלה, אתגרי הורות, יחסי קהילה ומדינה, ואירועים לאומיים שהשפיעו על הציבור כולו.

קו מערכתי, פיקוח רוחני וגבולות העיתונות החרדית

לשבועון פעלה ועדה רוחנית בראשות הרב מנחם כהן, ובה השתתפו הרב אליהו גוט והרב אפרים זלמן גלינסקי. המערכת ראתה ברב אשר וייס מנהיג רוחני שאליו פנתה בשאלות מורכבות. הוועדה בחנה את תכני העיתון מבחינה דתית ורעיונית, והפיקוח הזה היה חלק מרכזי מהאופן שבו משפחה ביקש לשלב עיתונות מודרנית עם מחויבות לעולם התורה.

בהתאם לנורמות המקובלות בעיתונות החרדית, העיתון אינו מפרסם תמונות של בנות ונשים מעל גיל שלוש, ולעיתים דמויות נשיות בתצלומים מטושטשות או מוסרות. לצד מגבלות אלה, העיתון נודע בכך שנתן במה למגוון דעות ולדמויות שאינן משתייכות לציבור החרדי, ובהן רבנים ואנשי ציבור מן המחנה הדתי־לאומי. הוא גם הרשה לעצמו לבקר עסקנים ופוליטיקאים חרדים, ובכך יצר עיתונות קהילתית שאינה מפלגתית במובהק.

השכלה, תעסוקה ואחריות ציבורית

אחד הנושאים שהמחישו את השפעתו של משפחה היה היחס להשכלה ולהשתלבות בעולם העבודה. בגיליון חג הסוכות תשע״א (2010) הקדיש העיתון מוסף מיוחד להשכלה ולתעסוקה בציבור החרדי. עצם העיסוק הנרחב בנושא תרם להעלאת שאלות מעשיות על הכשרה מקצועית, פרנסת משפחות ומקומם של אברכים במעגל העבודה בתוך השיח הציבורי החרדי.

במהלך מבצע צוק איתן, בשנת 2014, פרסם העיתון את תמונות הנופלים בצירוף מילות הערכה אישיות. לפי דברי יו״ר העיתון אלי פלאי, הפרסום ביטא תודעת אחדות כלל־יהודית שהתחזקה לאחר רצח שלושת הנערים. הבחירה להציג את הנופלים לקהל חרדי הייתה ביטוי לתפקידו של העיתון כמתווך בין הקהילה החרדית לבין חוויות לאומיות משותפות, וליכולתה של העיתונות להשפיע על האופן שבו קהילה זוכרת ומכירה בסיפורים של אחרים.

סיקור נושאים לאומיים וציבוריים

העיתון עסק גם בנושאים המצויים בלב סדר היום הישראלי. באוקטובר 2019 פרסם מעין ריאיון עם ראש המוסד יוסי כהן, ובו התייחסויות לנושאי ביטחון ופוליטיקה. בספטמבר 2020 פורסמו בחדשות 12 הקלטות מתוך ריאיון שנתן אביחי מנדלבליט לעיתונאי ישראל יוסקוביץ עבור מגזין החג של משפחה. פרסומים אלה המחישו את מעמדו של השבועון כזירה שאליה הגיעו גם אישים ומידע הנוגעים למערכת הציבורית הישראלית הרחבה.

לצד הסיקור החדשותי, העיתון ניהל לאורך השנים דיאלוג מתמשך עם רבנים, מחנכים וקוראים בנוגע לגבולות העיתונות החרדית. הדיון הזה, גם כאשר עורר מחלוקת בתוך החברה החרדית, העיד על מרכזיותו של משפחה בזירה שבה עיתונות אינה רק אמצעי להעברת מידע אלא גם מוסד המעצב נורמות, סדרי עדיפויות ותפיסות של אחריות קהילתית.

מדוע משפחה (שבועון) ראוי לציון כערך חשוב במורשת

משפחה ראוי להיכלל במורשת משום שהוא מתעד ומעצב פרק משמעותי בתולדות החברה החרדית והעיתונות היהודית בישראל. מאז 1987 הוא בנה מוסד תקשורתי שהגיע לקהלים רחבים, חיבר בין חיי תורה למשפחה, חינוך, תעסוקה ואקטואליה, והציע במה שאינה מפלגתית לקבוצות שונות בתוך הציבור החרדי.

השפעתו ניכרת גם ביכולתו להכניס לשיח הקהילתי נושאים מעשיים כמו הכשרה מקצועית והשכלה, ולהציג לקוראיו אירועים לאומיים מנקודת מבט יהודית־קהילתית. הגרסאות באנגלית ובספרדית הרחיבו את הקשר לקהילות יהודיות מעבר לישראל. משום כך, מורשת (Moreshet) ו־Moreshet.com משמרים באמצעות ערך זה לא רק את תולדותיו של שבועון, אלא גם את הסיפור הרחב יותר של קהילה שבנתה לעצמה כלי תקשורת, שפה ציבורית ומרחב של זהות יהודית בעולם משתנה.