מערכות

״מערכות״ הוא בית ההוצאה לאור של צה״ל, ומוסד ישראלי מרכזי בתחום הכתיבה הצבאית, המחקר הביטחוני וההיסטוריה הצבאית. ההוצאה נוסדה בשנת 1939, עוד לפני הקמת מדינת ישראל וצה״ל, והתפתחה מזירה מקצועית להפצת ידע צבאי למרכז תרבותי־מחקרי שבו נפגשו ניסיון מעשי, חשיבה אסטרטגית ותיעוד היסטורי. במשך עשרות שנים היא תרמה לעיצוב השפה המקצועית של קציני צה״ל ולשימור הידע על המלחמות והאתגרים הביטחוניים שעיצבו את מדינת ישראל.

ראשית הדרך ובניית מוסד של ידע

מייסד הוצאת ״מערכות״ היה אל״ם אלעזר גלילי, שפיקד עליה במשך 28 שנים. לצדו פעלו בשנותיה הראשונות אנשי מערכת שלימים מילאו תפקידים בכירים בצה״ל ובמערכת הביטחון, ובהם גרשון ריבלין, אברהם טמיר, שלמה גזית ואברהם אילון. העובדה שאנשי צבא, חוקרים ועורכים פעלו יחד העניקה להוצאה אופי ייחודי: היא לא הסתפקה בפרסום חומר מקצועי, אלא ביקשה ליצור תשתית מסודרת ללימוד, לדיון ולצבירת ניסיון.

בין מפקדי בית ההוצאה לאור לאורך השנים נמנו אל״ם יעקב זיסקינד, אל״ם הילל בן מאיר, אל״ם אורי דרומי וסא״ל חגי גולן. פעילותם המשיכה את מקומה של ״מערכות״ בתוך המוסדות הצבאיים והמחקריים של ישראל, תוך שמירה על רצף פרסומי שנמשך מתקופת היישוב, דרך הקמת המדינה ומלחמותיה, ועד לעידן הביטחוני המודרני.

ספרים, מחקר והיסטוריה צבאית

הוצאת ״מערכות״ התמחתה בפרסום ספרי הגות צבאית מקורית ומתורגמת, מחקרים בתורת הלחימה וספרים העוסקים בהיסטוריה הצבאית של ישראל ושל מלחמות העולם. במשך השנים ראו אור בה אלפי כותרים, שחלק ניכר מהם עסק בצבא, בביטחון הלאומי ובניסיון המצטבר של מערכות צבאיות.

לפרסומים אלה הייתה חשיבות מעשית והיסטורית כאחד. הם אפשרו לקצינים ולאנשי מקצוע להיחשף לתורות לחימה שפותחו בצבאות זרים, להשוות בין שיטות פעולה ולבחון את הלקחים שהופקו ממלחמות קודמות. במקביל, הם סיפקו לחוקרים ולקוראים תיעוד של תהליכים צבאיים ושל ההיסטוריה הביטחונית הישראלית, ובייחוד של מלחמת העצמאות. בכך נעשתה ״מערכות״ גם כלי להכשרה מקצועית וגם חלק ממנגנון הזיכרון הלאומי.

כתב העת ״מערכות״ וכתבי העת החיליים

מאז הקמת ההוצאה מתפרסם כתב העת ״מערכות״, ששימש ביטאון כלל־צה״לי לקציני צה״ל. כתב העת יצר במה לדיון מקצועי בנושאים הנוגעים לתורת הלחימה, לפיקוד, להיסטוריה צבאית ולביטחון. הוא אפשר להפיץ רעיונות בין יחידות ודרגים שונים, ולהעמיד ניסיון מבצעי וחשיבה צבאית לבחינה ולשיחה רחבה יותר.

לצדו יצאו לאור כתבי עת חיליים, ובהם ״מערכות ים״, ״מערכות הפלס״, ״מערכות שריון״, ״מערכות חימוש״ ו״קשר ואלקטרוניקה״. הפרסומים הללו נתנו מקום לידע המקצועי המיוחד של חילות ותחומים שונים, וסייעו לשמר את הניסיון שנצבר בהם ולהעבירו לדורות הבאים.

קונטרסים ושיתופי פעולה

במקביל לספרים ולכתבי העת פורסמו קונטרסים נושאיים, ובהם סדרת ״ציקלון״, שעסקה בנושאים מתורת הלחימה ומההיסטוריה הצבאית. בין הנושאים שנידונו בפרסומים אלה היו לוחמה גרעינית, לוחמה אורבנית ולוחמה בשטח הררי. פרסום חומרים ממוקדים מסוג זה אפשר להעמיק בסוגיות מיוחדות ולהנגיש אותן לקהל המקצועי.

חלק מספרי ההוצאה יצאו לאור בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון – ההוצאה לאור, שנוסדה בשנת 1958. שיתוף הפעולה חיבר בין הידע הצבאי של ״מערכות״ לבין יכולות ההוצאה וההפצה של משרד הביטחון, וחיזק את מעמדם של פרסומים ביטחוניים כחלק מן התיעוד הרשמי והתרבות המקצועית של ישראל.

מקום הפעילות והמעבר להפצה אזרחית

בית ההוצאה לאור פעל במשך שנים בקריה בתל אביב, עד לתחילת פרויקט פינוי דרום הקריה. לאחר מכן עבר למקומו במחנה דיין שבגלילות. בסוף שנת 2008, בעקבות שינויים נרחבים בפעילות משרד הביטחון – ההוצאה לאור, הוחלט על שיתוף פעולה עם הוצאה אזרחית. מאז מנוהלות הדפסתם והפצתם של ספרי ״מערכות״ באמצעות הוצאת מודן.

מדוע מערכות ראויה לציון כערך חשוב במורשת

״מערכות״ ראויה להיכלל בארכיון משום שהיא מייצגת מוסד ישראלי שפעל לאורך תקופות מכריעות בתולדות המדינה, ותיעד לא רק את האופן שבו צה״ל נלחם אלא גם את הדרך שבה צבא ומדינה לומדים, מנתחים ומעבירים ניסיון מדור לדור. באמצעות אלפי כותרים, כתב העת המרכזי וכתבי העת החיליים, היא יצרה תשתית של ידע שהשפיעה על הכשרת אנשי צבא, על השיח הביטחוני ועל הבנת ההיסטוריה הצבאית הישראלית.

המורשת של ״מערכות״ קשורה גם למורשת העם היהודי ומדינת היהודים: היא מתעדת את התמודדותה של ישראל עם צורכי הביטחון שלה ומסייעת להבין את המוסדות, הרעיונות והאנשים שעיצבו את חייה. משום כך, הכללתה במורשת (Moreshet) וב־Moreshet.com משמרת לא רק את סיפורו של בית הוצאה לאור, אלא גם פרק חשוב בתולדות הידע, הזיכרון והביטחון של החברה הישראלית.