כפר חב״ד (שבועון)

כפר חב״ד הוא שבועון חסידי־קהילתי שנוסד בשנת 1980 ונושא את שמו של היישוב כפר חב״ד. במשך יותר מארבעה עשורים שימש העיתון במה מרכזית לחסידות חב״ד בישראל: הוא דיווח על חיי הקהילה, פרסם מאמרי הגות ותורה, הביא סיפורים וראיונות, עסק באקטואליה יהודית וישראלית וסייע לקשר בין חסידי חב״ד בישראל לבין קהילות חב״ד ברחבי העולם.

מהעיתון המקומי לשבועון ארצי

הגיליון הראשון ראה אור בו׳ בתמוז ה׳תש״מ, 20 ביוני 1980. שנים־עשר הגיליונות הראשונים הופצו כעיתון מקומי של כפר חב״ד, במתכונת דו־שבועית. החל בגיליון ה־13, בשבט תשמ״א, נעשה העיתון ל״דו־שבועון של צעירי חב״ד בארץ הקודש״, הורחב והחל להיות מופץ ברחבי הארץ. כשנה לאחר מכן, החל בגיליון ה־38 בשבט תשמ״ב, הוא הפך לשבועון.

העיתון יצא בתחילה בהוצאת צעירי אגודת חב״ד בישראל. בהמשך עבר לבעלות פרטית במסגרת אגודת חסידי חב״ד בישראל והיה לביטאון של כלל חסידי חב״ד בישראל. המעבר מעיתון מקומי לפרסום ארצי ביטא את התרחבותה של קהילת חב״ד ואת הצורך בבמה קבועה שתוכל לשרת קוראים, מוסדות ושלוחים במקומות רבים.

עריכה, כתיבה ומבנה מערכתי

את העיתון יזמו יוסף יצחק גופין ואהרן דב הלפרין. הלפרין משמש כעורך הראשי מאז הקמתו, והיה מן הדמויות המרכזיות בעיצוב הקו המערכתי והקהילתי שלו. במשך השנים כתבו בו רבנים, אנשי הגות, עיתונאים וסופרים, ובהם יצחק יהודה הולצמן, הרב משה מרינובסקי, הרב מיכאל טייב, הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב משה אורנשטיין, הרב ישראל אלפנביין, הרב אליהו וולף, הרב אלתר אליהו פרידמן וחיים גיל.

רשימת הכותבים והטורים הקבועים התרחבה עם השנים וכללה דמויות בולטות בעולם חב״ד, ובהן הרב יואל כהן, הרב שמואל אלעזר היילפרין, הרב שלום דובער לוין, הרב טוביה בלוי, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב גדליהו אקסלרוד, הרב אברהם מייזליש, הרב יוסף הרטמן, הרב יחזקאל סופר, הרב מנחם ברוד, הרב בנימין קליין, אברהם חנוך גליצנשטיין, יהושע מונדשיין, נפתלי צבי גוטליב, הרב אורי בן שחר, הרב שלום דובער וולפא, הרב חנניה יוסף אייזנבך, בנימין ליפקין, יוסי אליטוב, הרב מנחם מענדל רייצס, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, יהודה צייטלין, לוי שייקביץ, הרב עידו וובר, הרב מנחם מנדל והבה, שלמה ריזל, מנחם מענדל קורטס ומנחם מנדל ברונפמן. בתקופות שונות התפרסמו בו גם סיפורים מפרי עטו של המשפיע הרב שייע ליפקין, תחת שם העט י. מר־דרור.

מגזינים, מוספים והתרחבות לקהלים חדשים

בשנת 2004 החל העיתון להידפס בצבע מלא. בשנת 2006 הצטרף לצוותו דוד רוטנברג כעורך יועץ, לאחר ששימש עורך בשבועון החרדי בקהילה. בתקופתו פוצלו התכנים: הנושאים התורניים רוכזו במגזין אספקלריא, ואילו המגזין המרכזי כפר חב״ד כלל כתבות צבע ומדורים בנושאים מגוונים. לצדם הופיע המוסף לנשים משפחה חסידית, שנערך תחילה בידי פרדי ברוד ובהמשך, משנת 2012, בידי רחל ברוד.

מוסף החדשות חדשות חב״ד החל להופיע בשנת 2002 בפורמט טבלואיד. בנובמבר 2007 החליף שניאור זלמן רודרמן את רוטנברג בתפקידו, ושימש בעיתון עד סוף 2008. בסוף אותה שנה נקלע השבועון למשבר כלכלי, ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במסגרת תוכנית ההבראה צומצם צוות העובדים וחלקי העיתון אוחדו מחדש למגזין אחד, למעט המוסף לנשים.

בספטמבר 2009 מונה ישראל ברוד למנכ״ל, במטרה להוביל תוכנית הבראה ולגייס כספים לכיסוי חובות העיתון. בשנת 2010 פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב״ד בעולם בבקשה לסייע בביסוסו ובפיתוחו. בתחילת 2012 הופסקה הופעתו למשך כחמישה שבועות, ולאחר מכן חודשה. באייר תשע״ב פרש ברוד מניהול העיתון, לאחר שפעל לסייע בכיסוי חלק מחובותיו.

בסוף 2012 מונה העיתונאי מנחם כהן לעורך לצד העורך הראשי אהרן דב הלפרין. בי״ט באייר תשע״ג הושק בחגיגיות הגיליון ה־1500. בשנת 2014 מונה יוסף לוין לסמנכ״ל הסחר, וכעבור כשבועיים חזר להופיע מוסף הנשים משפחה חסידית, בעריכת רחל הלפרין.

בינואר 2018 השיק העיתון מוסף חדשות חדש שעסק בנעשה בעולם היהודי ובחסידות חב״ד, ובו כתבות צבע לצד מדורי אקטואליה וביטחון. ביולי אותה שנה החל לצאת ירחון לנערות בשם לבנות, למנויים בלבד. מיוני 2019 צורף לחבילת העיתון גם גיליון התקשרות בהוצאת צעירי אגודת חב״ד.

עיתונות המכוונת למשפחה ולקהילה

הרחבת המערכת אפשרה לשבועון לפנות לקבוצות גיל ולקהלים שונים בתוך קהילת חב״ד. משנת תשע״ו הופיע מדי שבוע המוסף משפחה חסידית, ולצדו מוסף הילדים קינדערלעך, שהופץ בחינם בעשרות אלפי עותקים בריכוזי חב״ד ברחבי הארץ. בשנת 2017 הושקה אפליקציה שאפשרה למנויים בחוץ לארץ לקרוא את כתבות העיתון גם כאשר משלוחי הדואר התעכבו.

כך פעל כפר חב״ד לא רק כעיתון חדשות, אלא כמוסד תקשורת קהילתי: הוא סיפק מידע, חיזק קשרים בין משפחות ומוסדות, נתן מקום לקולות תורניים וספרותיים, ויצר רצף בין חיי היומיום של הקהילה לבין השיח הרחב יותר על יהדות, חברה ומדינת ישראל.

תורה, הנהגה וזהות חב״דית

בשנותיו הראשונות היה השבועון מן הבמות הבולטות במאבק לתיקון חוק ״מיהו יהודי״ ובמאבק נגד מסירת שטחים מארץ ישראל. הוא שימש גם במה לתגובות לפרסומים נגד חסידי חב״ד ונגד מנהיגם, רבי מנחם מנדל שניאורסון. אף שהעיתון מזוהה עם חב״ד, החומר שבו נגע במשך השנים בנושאים רחבים של יהדות, קהילה, חינוך, שליחות וחיים בישראל.

רבי מנחם מנדל שניאורסון היה מעורב בהוצאת העיתון לאור ומסר הוראות והדרכות בנוגע לפרטים שונים של פעילותו. החל משנת תשמ״ז פרסם העיתון מדי שבוע קטע מן ההתוועדות האחרונה שלו, שנערך בידי מכון ״ועד הנחות בלשון הקודש״ והוגה על ידו. במכתב שנשלח לרגל הגיליון ה־500 הדגיש הרבי את החשיבות שכל אדם יעשה ככל יכולתו בענייני יהדות, תורה ומצוות, ובכלל זה בהוצאת העיתון ובהפצתו.

בשנים 1993–1994, בתקופת הסערה המשיחית סביב הרבי, הוביל העיתון קו משיחי מובהק, פרסם מאמרי הגות ודעות בנושא והציג בשערו בקביעות את הנוסח ״יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד״. לאחר פטירת הרבי בשנת 1994 חדל העיתון לעסוק במשיחיותו ועבר לבטא את עמדות הזרם המתון בחב״ד, שהסתייג מן העמדה המשיחיסטית. בתש״ע–תשע״א, במלאת 30 שנה לעיתון, פרסם העורך הראשי את המדור ״מאחורי הקלעים״, ובו תיאר הוראות שקיבל לאורך השנים בנוגע לתכני העיתון.

מורשת של עיתונות קהילתית

המשמעות של כפר חב״ד חורגת מן העובדה שהוא יוצא לאור במשך שנים רבות. השפעתו נבנתה באמצעות אלפי גיליונות שהגיעו לבתי משפחות, בתי מדרש, מוסדות חינוך וקהילות בישראל ובעולם. העיתון תיעד את התפתחותה של חסידות חב״ד בישראל, שימר מאמרים וסיפורים, נתן במה למנהיגים ולכותבים, וסייע להעביר רעיונות, מנהגים ותפיסות עולם מדור לדור.

כפרסום מודפס ובהמשך גם דיגיטלי, הוא המחיש כיצד עיתונות יכולה לשמש תשתית לחיי קהילה: לא רק להעביר חדשות, אלא גם ליצור שפה משותפת, לעודד לימוד ומעורבות, לחבר בין מרכזים מקומיים לשלוחים ברחבי העולם ולשמר זיכרון יהודי חי בתוך מציאות משתנה.

מדוע כפר חב״ד (שבועון) ראוי לציון כערך חשוב במורשת

כפר חב״ד ראוי להיכלל בארכיון מורשת בזכות תפקידו המתמשך כאחד ממוסדות התקשורת המרכזיים של חסידות חב״ד בישראל. מאז 1980 הוא תיעד את חיי הקהילה, הפיץ תורה והגות, יצר מרחב לדיון בענייני יהדות וישראל, ופנה באמצעות מוספים ייעודיים גם לנשים, לנערות ולילדים.

העיתון משמר בתוכו פרקים חשובים בתולדות החברה החרדית והישראלית: את המעבר מעיתון מקומי לשבועון ארצי ובין־לאומי, את הקשר עם שלוחי חב״ד, את התמורות בתקשורת המודפסת ואת ההתמודדות עם שאלות של זהות, הנהגה ומסורת. עבור מורשת (Moreshet) ו־Moreshet.com, זהו מקור משמעותי להבנת האופן שבו קהילה יהודית בונה את זיכרונה, מחזקת את מוסדותיה ומעבירה את ערכיה לדורות הבאים.