beta

הפרקליט

כתב העת המשפטי הוותיק בישראל, המלווה את התפתחות המשפט והמקצוע המשפטי בארץ מאז 1943

"הפרקליט" הוא כתב עת משפטי היוצא לאור מטעם לשכת עורכי הדין בישראל מאז 1943. במשך יותר משמונה עשורים שימש הבמה המרכזית לדיון מקצועי ואקדמי בשאלות היסוד של המשפט בארץ, ובשנותיה הראשונות של המדינה היה כתב העת המשפטי היחיד ששירת את עורכי הדין והשופטים בישראל. בכך היה לא רק פרסום מקצועי, אלא גם עדות חיה להתגבשותה של תרבות משפטית עברית ולבניית מוסדותיה של מדינת ישראל.

הקמת כתב העת בימי היישוב

ראשיתו של "הפרקליט" בהחלטת ועידת הסתדרות עורכי הדין היהודיים בארץ ישראל בשנת תש"ג–1943 להוציא ביטאון משפטי להסתדרות. המשימה הוטלה על נשיא הוועד המרכזי, עורך הדין ד"ר מרדכי עליאש, ועל סגנו משה דוכן. באותה שנה ראה אור בתל אביב הגיליון הראשון, מטעם הסתדרות עורכי הדין.

העורך הראשון היה פלטיאל דיקשטיין. לאחר שסיים את תפקידו ערך את הביטאון אהרן פולונסקי, שמאמריו בגיליונות הראשונים הופיעו גם בשם העט "אפולו". עצם הופעתו של כתב העת בתקופת מלחמת העולם השנייה, בתנאים של מחסור בנייר, מצוקה ציבורית וטלטלה עולמית, הייתה מעשה של בניית מוסד ושל אמונה בכוחו של המשפט לעצב את עתיד החברה.

בדברי הפתיחה לגיליון הראשון כתב מרדכי עליאש כי כתב העת יוצא אל העולם "בזמן הרס וחורבן", בשעה שעקרונות החוק, חירות האדם וערך החיים נרמסים. לצד תיאור הקשיים, הוא ביטא תקווה שהניצחון יביא להתפתחותם של הערכים המשפטיים, המדיניים והחברתיים של האנושות, של העם היהודי ושל ארץ ישראל. החזון הזה מעניק ל"הפרקליט" כבר מראשיתו משמעות רחבה: הוא נועד להיות מקום שבו המשפט אינו רק טכניקה מקצועית, אלא חלק מן המאמץ להקים חברה אחראית, חופשית וצודקת.

במה להתהוות המשפט הישראלי

בשנים שקדמו להקמת המדינה ובשנותיה הראשונות, שימש "הפרקליט" זירה מרכזית לשיח על דמותה של מערכת המשפט הישראלית. מעל דפיו נדונו שאלות שנגעו בלב תהליך הקמת המדינה: אימוץ שיטת המשפט החדשה, מקומו של המשפט העברי, משמעות הכרזת העצמאות, חשיבותו של הפורמליזם המשפטי והיחסים בין משפט, חברה ומדינה.

בין הכותבים נמנו דמויות בולטות במשפט ובמחקר האקדמי, ובהן השופטים חיים הרמן כהן ומשה זילברג, וכן פרופ' גד טדסקי ופרופ' בנימין אקצין. השתתפותם המחישה את תפקידו של כתב העת כגשר בין הפרקטיקה המשפטית, כס השיפוט והאוניברסיטה. מאמרים, פולמוסים ודיונים אלה סייעו לקהילת המשפטנים הצעירה להתמודד עם שאלות שלא היו רק תיאורטיות: כיצד בונים שיטת משפט במדינה חדשה, כיצד מחברים בין מסורות משפט שונות, וכיצד מבטיחים שהחוק ישרת את החברה ולא רק יסדיר אותה.

בטרם נוסדו כתבי העת המשפטיים של הפקולטות השונות, היה "הפרקליט" הבמה המקצועית המרכזית של עורכי הדין והשופטים בישראל. לכן גיליונותיו משמרים לא רק מאמרים משפטיים, אלא גם את הלבטים, התקוות והשפה המקצועית של דור מייסדי המשפט הישראלי.

מכתב עת של הסתדרות לביטאון לשכת עורכי הדין

בשנת 1961, לאחר חקיקת חוק לשכת עורכי הדין והפיכת הלשכה לגוף סטטוטורי, נעשה "הפרקליט" הביטאון המשפטי המקצועי המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל. באותה תקופה הצטרפה למערכת גם הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. המעבר שיקף את התבססותו של כתב העת כחלק מן התשתית המוסדית של המקצוע המשפטי במדינה.

לאורך השנים פרסמו ב"הפרקליט" אנשי אקדמיה, שופטים ועורכי דין. בכך הוא העניק לקהילה המשפטית מקום קבוע להצגת מחקרים, לבחינת פסיקה ולדיון בהתפתחויות בחקיקה ובמקצוע. כתב העת תיווך בין עולם הידע המשפטי לבין העבודה היומיומית של מי שנדרשו לפרש את החוק, ליישם אותו ולהתמודד עם המציאות המשתנה של החברה הישראלית.

עריכה, הוראה והמשכיות מקצועית

במשך שנים ערך את כתב העת פרופ' מיגל דויטש. משנת 2006 שימשו עורכים פרופ' יורם רבין וד"ר יניב ואקי, מבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. בתקופה זו נערך "הפרקליט" בשיתוף עם תלמידי בית הספר, וכך הפך גם לכלי חינוכי המעביר לדור הבא של המשפטנים את מלאכת המחקר, הכתיבה והעריכה המשפטית.

בשנים האחרונות נערך כתב העת בידי סטודנטים למשפטים במסלול האקדמי, בהדרכת איש סגל בכיר המשמש עורך. מודל זה ממשיך את הקשר ההדוק בין הכשרה מקצועית לבין יצירה משפטית, ומאפשר לסטודנטים להשתתף בפועל בשימורו ובהתחדשותו של כתב עת בעל מסורת ארוכה.

נכון לשנת 2010 יצא "הפרקליט" פעמיים בשנה, וגליונותיו האחרונים הוצגו במלואם באתר האינטרנט שלו. בין 2016 ל-2022 לא יצאו לאור חוברות חדשות. בשנת 2022 החלה לשכת עורכי הדין לפרסם באתר האינטרנט שלה חוברת חדשה של "הפרקליט", בעריכת ד"ר יניב ואקי וד"ר אלון רודס, כחלק מן המאמץ להחזיר את הפרסום לפעילות.

מדוע הפרקליט ראוי לציון כערך חשוב במורשת

"הפרקליט" ראוי למקום במורשת (Moreshet) משום שהוא מתעד ומגלם פרק מרכזי בתולדות המשפט, החברה והמוסדות בישראל. הוא נולד בתקופת היישוב, המשיך לפעול בשנות המעבר למדינה, והיה שותף להתפתחותה של קהילה מקצועית שבנתה את שפת המשפט הישראלי ואת המסגרות שבהן הוא נלמד, נכתב ומיושם.

חשיבותו אינה מסתכמת בגילו. במשך שנים שימש כתב העת נקודת מפגש בין שופטים, עורכי דין וחוקרים, ובין מסורת המשפט העברי לבין שיטות משפט מודרניות. הוא אפשר לדורות של משפטנים להשתתף בדיון הציבורי והמקצועי על חירות, אחריות, מוסדות שלטון ויחסי משפט וחברה. גם שילובם של סטודנטים בעריכה מדגיש את השפעתו המתמשכת: "הפרקליט" אינו רק ארכיון של רעיונות, אלא מוסד שמכשיר את מי שימשיכו לעצב את חיי המשפט בישראל.

באמצעות שימור תולדותיו של כתב העת, Moreshet.com מעניק לקוראים הקשר רחב להבנת האופן שבו נבנתה תרבות משפטית עברית ומדינתית. מורשתו של "הפרקליט" היא מורשת של ידע מקצועי, מוסדות, דיון ציבורי ואמונה בכך שהחוק יכול לשמש תשתית לחברה חופשית וצודקת.