beta

ג'רוזלם פוסט

עיתון יומי באנגלית שהפך לגשר תקשורתי בין ישראל, העולם היהודי והקהילה הבינלאומית

ג'רוזלם פוסט הוא עיתון יומי ישראלי באנגלית, שמלווה את תולדות היישוב, מדינת ישראל והעם היהודי מאז תקופת המנדט הבריטי. במשך יותר מתשעים שנה הוא שימש מקור חדשות, פרשנות והסברה לקוראים בישראל ובעולם, ובנה לעצמו תפקיד ייחודי: להציג את החברה הישראלית באנגלית, לקשר בין ישראל לתפוצות ולתת לקהלים בינלאומיים גישה ישירה לסיפור הישראלי והיהודי.

מן Palestine Bulletin אל Palestine Post

שורשיו של העיתון נמצאים ב־Palestine Bulletin, שנוסד בשנת 1925 בידי המוציא לאור היהודי־אמריקני ג'ייקוב לנדאו במסגרת פעילותה של הסוכנות הטלגרפית היהודית. בין עורכיו היה גרשון אגרונסקי, עיתונאי יליד רוסיה שהגיע מארצות הברית לארץ ישראל, ולימים נודע בשם גרשון אגרון וכיהן כראש עיריית ירושלים. עורך נוסף היה המשפטן דוד גויטיין, שלימים נעשה שופט בבית המשפט העליון.

בשנת 1932 הגיעו לנדאו ואגרונסקי להסכמה על שיתוף פעולה, וב־1 בדצמבר אותה שנה החל להופיע The Palestine Post, שהציג את עצמו כממשיך דרכו של ה־Palestine Bulletin. במאמר המערכת הראשון הגדיר אגרונסקי את משימת העיתון: לספק באנגלית מידע על יהדות וציונות לפקידי הממשל הבריטי, ולתת לקוראים בארץ ובעולם תמונה יומיומית של חיי היהודים, מעשיהם ושאיפותיהם.

החזון הזה העניק לעיתון חשיבות שחורגת מעיתונות מסחרית. בתקופת המנדט הוא סיפק לקוראי אנגלית מידע על ההתיישבות היהודית, על המאבק להקמת בית לאומי ועל חיי הקהילות היהודיות בתפוצות. העיתון התנגד בגלוי להגבלות הבריטיות על העלייה היהודית, ולמרות שלא היה מוסד רשמי של הסוכנות היהודית, נחשב לעיתים לכלי ביטוי מרכזי של עמדות היישוב. במלחמת העולם השנייה היה מן העיתונים הנפוצים בארץ, וב־1944 הגיעה תפוצתו ביום הפלישה לנורמנדי לכ־50,000 עותקים.

עיתון בתקופות של משבר לאומי

העיתון לא רק דיווח על האירועים המכוננים של תקופתו; הוא עצמו נעשה חלק מן ההיסטוריה שלהם. במהלך מלחמת העצמאות נפגע בניין המערכת בירושלים ממכונית תופת. ארבעה אנשים נהרגו, עשרות נפצעו ונגרם נזק כבד לבית הדפוס, אך העיתון הצליח לצאת לאור כבר למחרת בעזרת בתי דפוס אחרים בעיר. מאמר המערכת שנדפס לאחר הפיגוע ביטא את נחישות העיתון להמשיך ולהשמיע את קולו גם בתנאים הקשים ביותר.

המצור על ירושלים והפגיעה בדרכי התחבורה חייבו את המערכת להסתגל במהירות. במשך כעשרה שבועות בשנת 1948 הופיעו מהדורה תל־אביבית ומהדורה ירושלמית, כדי לשמור על רציפות הפרסום ועל הקשר עם קוראים באזורים שנותקו זה מזה. לאחר שנגרמו לעיתון נזקי מלחמה, סייעה ההסתדרות במימון באמצעות סולל בונה, אך לפי החומר הקיים לא התערבה בניהולו או בעריכתו.

השם החדש והשליחות הישראלית

עם הקמת המדינה המשיך העיתון לשמש כלי להצגת ישראל בפני דיפלומטים, תיירים וקהלים דוברי אנגלית. בשנת 1950, כאשר עלתה הצעה להעביר את העיתון מירושלים לתל אביב, בחר גרשון אגרון לשמר את הזיקה לעיר ושינה את שמו ל־The Jerusalem Post. השם נעשה מאז סימן מסחרי והיסטורי, המחבר בין העיתון לבין ירושלים, בירת ישראל ומוקד מרכזי של החיים היהודיים.

במהלך השנים השתנתה הבעלות על העיתון. גופים הקשורים להסתדרות החזיקו בשנות המדינה הראשונות בחלק ניכר ממניותיו, ובשנות השבעים היה סם רוטברג, באמצעות חברת משקיעי ישראל, גורם מרכזי בבעלות. בשנת 1989 נרכש העיתון בידי קבוצת הולינג'ר של קונרד בלק. בעקבות השינוי הוסט הקו המדיני של העיתון ימינה, וקבוצה של עיתונאים שעזבה את המערכת הקימה את השבועון The Jerusalem Report, שנרכש מאוחר יותר אף הוא בידי הולינג'ר.

עידן אלי עזור והתרחבות הפעילות

לאחר קשיים כספיים וקריסת עסקי הולינג'ר הועמד העיתון למכירה בשנת 2004. איש העסקים אלי עזור רכש את השליטה בו, תחילה בשותפות עם החברה הקנדית CanWest ולבסוף לבדו. בתקופה זו הרחיב העיתון את קשריו ואת מוצריו. בשנת 2008 החל לשתף פעולה עם The Wall Street Journal ולהפיץ בישראל את המהדורה האירופית שלו.

העיתון המשיך לטפח עיתונות מודפסת לצד פעילות דיגיטלית. בשנת 1996 הושק אתר JPost.com, המציע חדשות, מאמרי דעה, ארכיונים, גרסה מקוונת של העיתון ומגזינים נוספים. האתר נבנה כמרחב נפרד מן העיתון היומי, ובו ארכיון של גיליונות וכתבות מן העשורים האחרונים. המעבר לדיגיטל אפשר לעיתון להגיע לקוראים ברחבי העולם ולשמר נגישות לחומר עיתונאי המתעד את החברה הישראלית ואת הקשר בין ישראל לתפוצות.

לצד העיתון המרכזי פותחו מוצרים המיועדים ללומדי שפות ולצעירים: מהדורת Jerusalem Post Lite באנגלית פשוטה, גרסאות לילדים ולנוער, שירותים ללימוד אנגלית ועברית, המגזין העברי הקל IVRIT, וכן מהדורה בצרפתית. הפעילות הזאת הפכה את העיתון לא רק למקור חדשות, אלא גם לכלי חינוכי ותרבותי המסייע לקוראים בישראל ובקהילות יהודיות בעולם לקרוא, ללמוד ולהעמיק את הקשר עם ישראל.

כנס, שיח ציבורי וקשר עם העולם היהודי

מאז 2012 מקיים העיתון את The Jerusalem Post Conference בניו יורק. הכנס מפגיש אנשי ממשל, מנהיגים, אנשי תקשורת ודמויות מרכזיות בעולם היהודי, ומרחיב את תפקידו של העיתון ממפרסם חדשות לפלטפורמה של שיחה ציבורית. באמצעות הכנס ופעילותו הבינלאומית, ג'רוזלם פוסט מחזק את הקשר בין מקבלי החלטות בישראל, קהילות יהודיות בתפוצות והציבור הבינלאומי.

מאז 2010 מפרסם העיתון גם רשימה שנתית של חמישים היהודים המשפיעים בעולם. הרשימה מביאה לקדמת הבמה אנשי מדע, תרבות, עסקים, מנהיגות ציבורית ופעילות חברתית, ומדגישה את רוחב התרומה היהודית לחברה הישראלית ולעולם. בשנת 2023 הוכרז גם על כינוס מיוחד סביב הרשימה ועל טקס הוקרה למופיעים בה.

עיתון שהוא גם ארכיון חי

הערך ההיסטורי של ג'רוזלם פוסט מצוי לא רק בכותרותיו, אלא גם ברצף שהוא יוצר. מן המאבק המדיני בתקופת המנדט, דרך מלחמת העצמאות, בניית המדינה, יחסי ישראל והתפוצות ועד לעידן הדיגיטלי, העיתון תיעד את השינויים שעברו על החברה הישראלית ואת האופן שבו ישראל הוצגה לעולם. הוא אפשר לקוראים שאינם קוראי עברית להכיר את המוסדות, הקהילות, הוויכוחים וההישגים של המדינה היהודית בשפה שהייתה נגישה לקהל בינלאומי.

העיתון עבר בעלויות, שינויים בעריכה ותמורות טכנולוגיות, אך שמר על תפקידו המרכזי כפרסום ישראלי באנגלית. עמידתו לאחר הפיגוע בירושלים, הסתגלותו בתקופת המצור, התרחבותו למדיומים דיגיטליים והשקעתו בתוכניות לימוד ובכנסים בינלאומיים מדגימות כיצד מוסד תקשורתי יכול לשרוד שינוי היסטורי ולהמשיך לשרת קהלים חדשים.

מדוע ג'רוזלם פוסט ראוי לציון כערך חשוב במורשת

ג'רוזלם פוסט ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) מפני שהוא מוסד תקשורתי שתיעד והסביר את חיי ישראל והעם היהודי במשך דורות. הוא נתן לקולות מן החברה הישראלית במה באנגלית, סייע לקוראים בעולם להבין את המציאות בארץ, ושימש גשר מתמשך בין ישראל לבין הקהילות היהודיות בתפוצות.

המורשת שלו ניכרת גם במעשים מוחשיים: עיתון שהמשיך להופיע לאחר פיגוע בתקופת מלחמת העצמאות, מערכת שפעלה בתנאי ניתוק, ארכיון דיגיטלי שמנגיש את העבר, מהדורות ושירותים שתומכים בלימוד שפות, וכנס בינלאומי שמפגיש מנהיגים ואנשי ציבור. לכן ג'רוזלם פוסט הוא נושא בעל חשיבות ל־Moreshet.com: הוא מספר לא רק את סיפורה של מערכת עיתון, אלא גם את סיפורו של כלי שבאמצעותו ישראל, ירושלים והעולם היהודי סיפרו את עצמם זה לזה ולעולם.