את (כתב עת)

״את״ היה כתב עת ישראלי לנשים, שנוסד בשנת 1967 ופעל במשך יותר מחמישה עשורים. הוא נולד כמענה של קבוצת ״מעריב״ לשבועון הוותיק ״לאשה״ מבית ״ידיעות אחרונות״, אך לאורך השנים פיתח זהות מערכתית משלו והפך לחלק מוכר מנוף העיתונות והתרבות בישראל. באמצעות כתבות, מדורי אופנה, מוספים ויוזמות מיוחדות, שיקף המגזין את השינויים שחלו בחייהן של נשים ובחברה הישראלית.

ראשיתו של מגזין ישראלי לנשים

״את״ החל את דרכו בשנת 1967 כירחון, ובהמשך הפך לדו־שבועון. העורך הראשון שלו היה יוסף לפיד, שכיהן בתפקיד עד 1974, אז יצא לשנת חופשה. את מקומו תפסה שרה ריפין, ששימשה קודם לכן כסגניתו וערכה את המגזין עד 1980. בתקופתה ניכרה ב״את״ נוכחות פמיניסטית, והיא הייתה מעורבת בעיצוב קולו של המגזין בתקופה שבה כתבי עת לנשים שילבו בין אופנה, משפחה, קריירה ונושאים חברתיים.

את שם המגזין קבע המעצב הגרפי דן ריזינגר, שהיה גם המעצב הראשון שלו. הבחירה בשם הקצר והישיר העניקה לפרסום זהות ברורה ונגישה, שסייעה לו להיבדל בשוק המגזינים הישראלי.

עורכים, מדורים והתרחבות לקהל המשפחה

דבורה לוין, ששימשה עורכת האופנה של המגזין מיום היווסדו, מונתה לעורכת לאחר תקופתה של שרה ריפין. היא נשארה בתפקיד עד מותה באפריל 1986. לאחר מכן הוזעק ממערכת ״מעריב״ יחיאל לימור, שערך את ״את״ עד 31 בדצמבר 1990.

בתקופת עריכתו של לימור התרחב המגזין באמצעות מוספים שהפכו אותו מפרסום המיועד בעיקר לנשים למגזין שפנה במידה רבה יותר לכל המשפחה. בין המוספים שנלוו אליו היו ״אתה״, שיועד לגברים, מגזין הילדים ״צ׳ופר״, ולראשונה בישראל גם מוסף תשבצים נפרד. ההתרחבות הזאת ביטאה את יכולתו של המגזין להתאים את עצמו להרגלי הקריאה ולצרכים המשתנים של משקי הבית בישראל.

בשנת 1992 מונתה יעל פז־מלמד לעורכת. בתקופתה נוספו לחבילת המגזין המוספים ״את גורמה״ ו״את יופי״, שהרחיבו את העיסוק באוכל, טיפוח ואורח חיים. בשנים 1996–2013 ערכה את המגזין עופרה מזרחי.

שינויים בבעלות ובמתכונת

בדצמבר 2012 נחתם הסכם למכירת ״מעריב״ וכתבי העת של הקבוצה למו״ל שלמה בן־צבי. בעקבות העסקה עברו כתבי העת לבעלות חברת ״תכלת תקשורת״. ביוני 2014 נמכר ״את״ ליובל סיגלר, מו״ל חברת השבועון ״טיים אאוט ישראל״, והמגזין עבר למתכונת חודשית. עורכת המגזין משנת 2014 הייתה עדי עוז.

המעבר מירחון או מדו־שבועון למתכונת חודשית שיקף את השינויים שעברו על שוק העיתונות המודפסת, אך גם את ניסיונו של ״את״ להמשיך לפעול בתוך עולם תקשורתי משתנה. ב־3 באוגוסט 2021 הודיעה מערכת המגזין כי גיליון ראש השנה יהיה הגיליון המודפס האחרון.

נוכחות בתרבות, באופנה ובמרחב הציבורי

״את״ לא הסתפק בפרסום כתבות ומדורים. במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים זכה המגזין לפרסום נרחב בעקבות מיזם צילומי אופנה של מיכל הרצוג ושרה נתניהו, נשות המועמדים לראשות הממשלה. המגזין הכין שתי מהדורות מקבילות, שתוכנן היה דומה אך שעל שעריהן הופיעו דיוקנאות שונים. הפרסום המחיש את המקום שתפס המגזין בצומת שבין אופנה, תקשורת, תרבות וחיים ציבוריים בישראל.

במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים ואחת פרסם המגזין ראיון שערכה סנדרה רינגלר עם שרה נתניהו. החל משנת 2016 ערך ״את״ גם את טקס פרסי האופנה הישראלי, ובכך הרחיב את תפקידו ממגזין המתעד את עולם האופנה לגוף המעורב בהכרה ובקידום של יוצרים ואנשי מקצוע בתחום.

תחרויות הדוגמנות ״ניו מודלס״ ו״את מודלס״

בשנת 2003 ערך ״את״ את תחרות הדוגמנות הישראלית ״ניו מודלס״. האירוע שודר בערוץ 2 אצל הזכיינית טלעד והונחה בידי סיגל שחמון. בשנת 2004 שונה שם התחרות ל״את מודלס״, והיא הונחתה בידי אקי אבני. התחרויות הרחיבו את נוכחותו של המגזין מעבר לדפי העיתון והפכו אותו למפיק של אירועי תרבות ובידור בעלי חשיפה ארצית.

מדוע את (כתב עת) ראוי לציון כערך חשוב במורשת

״את״ ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שהוא מתעד פרק משמעותי בתולדות העיתונות הישראלית ובתרבות הפופולרית המקומית. מאז 1967 הוא שימש במה לנושאים שנגעו בחייהן של נשים ובחיי המשפחה הישראלית, ובהמשך הרחיב את פעילותו לאופנה, יופי, אוכל, ילדים, גברים ואירועים ציבוריים.

החשיבות ההיסטורית של המגזין ניכרת גם במוסדות ובאנשים שעיצבו אותו: עורכים כמו יוסף לפיד, שרה ריפין, דבורה לוין, יחיאל לימור, יעל פז־מלמד, עופרה מזרחי ועדי עוז; המעצב דן ריזינגר; וכן אנשי תרבות, אופנה ותקשורת שהשתתפו בפרסומיו ובאירועיו. סיפורו משקף את התמורות שעברו העיתונות, החברה הישראלית ותעשיית האופנה המקומית לאורך יותר מחמישים שנה. משום כך, תיעודו ב־Moreshet.com מעניק לקוראים גישה למורשת התקשורתית והתרבותית של ישראל, גם לאחר שהמהדורה המודפסת חדלה להופיע.