העין השביעית
כלי תקשורת ישראלי עצמאי העוסק בביקורת התקשורת, בתחקירים ובשמירה על מרחב ציבורי informed ושקוף
העין השביעית הוא כלי תקשורת ישראלי עצמאי העוסק בסקירה, בחקר ובביקורת של התקשורת, ובייחוד של תקשורת ההמונים בישראל. הוא החל את דרכו ככתב עת מודפס, ובהמשך עבר לפעול בעיקר באתר אינטרנט. לאורך שנות פעילותו שימש במה לבחינת האופן שבו חדשות נוצרות, מופצות ומתקבלות, ולדיון ביקורתי ביחסים שבין עיתונות, הון, שלטון והציבור.
ייחודה של העין השביעית אינו רק בנושאים שעליהם היא מדווחת, אלא גם בהתבוננות המתמדת שלה על עבודת העיתונות עצמה. כתבות תחקיר, דיווחים חדשותיים ומאמרי פרשנות באתר עוסקים בהתנהלותן של מערכות עיתונאיות, בהטיות פוליטיות ואישיות, במבנה שוק התקשורת, בחדירת מסרים פרסומיים ותעמולתיים לתוכן המערכתי, במצב חופש הביטוי בישראל ובניסיונות לפגוע בו.
מכתב עת מודפס לאתר עצמאי
כתב העת הוקם בשנת 1996 במימון המכון הישראלי לדמוקרטיה, ככתב עת דו־חודשי. בין מייסדיו היו עוזי בנזימן, ששימש העורך, נחום ברנע, כרמית גיא ורפי מן — עיתונאים שפעלו בכלי תקשורת מרכזיים בישראל. כבר בגיליון הראשון הוגדרה מטרתו באמצעות משחק מילים על הביטוי "לשמור בשבע עיניים": להזמין את התקשורת הישראלית להתבונן בעצמה בביקורתיות.
עד ינואר 2008 יצאו לאור 70 גיליונות מודפסים. שיקולים כלכליים ומערכתיים הובילו להפסקת ההדפסה ולהעברת הפעילות לאתר אינטרנט. המעבר אפשר לעין השביעית לפרסם בתדירות גבוהה יותר, להגיב במהירות להתפתחויות ולבנות מאגר מתמשך של תחקירים, ניתוחים וביקורת תקשורתית.
ביקורת תקשורתית ובדיקת המציאות הציבורית
באתר מתפרסמים דיווחים ומאמרים, לצד "סקירת עיתונות" הבוחנת כיצד העיתונים הגדולים מתייחסים לאירועים ומה מאפיין את סיקורם. בכך האתר אינו מסתפק בהעברת מידע על המציאות, אלא בוחן גם את המסגרות, הבחירות והאינטרסים שבאמצעותם המציאות מוצגת לציבור.
העיסוק הזה חשוב במיוחד בחברה דמוקרטית: לעיתונות יש כוח לקבוע אילו נושאים יעמדו במרכז השיח, אילו קולות יישמעו ואילו שאלות יישארו בשוליים. באמצעות בדיקה של קשרי הון ושלטון, של השפעות פרסומיות ושל מגבלות על חופש הביטוי, העין השביעית תרמה להפיכת עבודת התקשורת עצמה לנושא לגיטימי של דיון ציבורי וביקורת מקצועית.
מחקר, בריאות הציבור ואמת בפרסום
שיתוף פעולה עם הפורום הישראלי לתזונה בת־קיימא הוליד את פרויקט "אמת בפרסום". במסגרת הפרויקט נבחנו קמפיינים פרסומיים ופרסומים עיתונאיים בתחומי התזונה, הסביבה ובריאות הציבור. הפרויקט כלל מאמרים ביקורתיים על סיקור תקשורתי סנסציוני של מחקרים מדעיים ועל קמפיין מטעה של תאגידי מזון.
הפרויקט המחיש כיצד ביקורת תקשורתית יכולה להשפיע על תחומים הנוגעים ישירות לחיי היומיום. הוא הפנה תשומת לב לאופן שבו ממצאים מדעיים מוצגים לקהל, להבדל בין מידע מחקרי לבין מסר שיווקי, ולחשיבות של אחריות עיתונאית כאשר פרסומים עשויים להשפיע על בריאות הציבור ועל החלטות צרכניות.
עצמאות מערכתית והמשך הדרך
בנובמבר 2012 החליף חנוך מרמרי את עוזי בנזימן כעורך הראשי של האתר; מרמרי פרש מתפקידו באפריל 2015. באותה תקופה הפסיק המכון הישראלי לדמוקרטיה את תמיכתו באתר עקב קיצוצים תקציביים. בשנת 2015 החלה הקרן החדשה לישראל לשמש גורם מימון עיקרי, ולצדה צוין גם פורום קהלת כתורם.
מאז אפריל 2015 פעל האתר באמצעות עמותת "העין השביעית – עיתונות עצמאית, חוקרת וחופשית", שבראשה עמד עורך הדין אלעד מן וחברים בה כותבי האתר ועורכיו. קשיי מימון הובילו את אנשי האתר למסע גיוס כספים שנועד לאפשר את המשך פעילותו. עצם המאבק על מקורות מימון ועל עצמאות מערכתית נעשה חלק מן הסיפור של עיתונות חוקרת בישראל.
האיחוד עם שקוף
בספטמבר 2020 הודיעה העין השביעית על החלטתה להתאחד עם גוף התקשורת העצמאי שקוף, הממומן באמצעות תרומות קטנות מן הציבור. ההחלטה התקבלה לאחר הצבעה בקרב הציבור המממן את שקוף, המכונה באתר "המו״לים". האיחוד ביטא ניסיון לשמר ולהרחיב עיתונות עצמאית בתקופה שבה כלי תקשורת מתמודדים עם שינויים טכנולוגיים, ירידה בהכנסות וקושי לממן עבודת תחקיר ממושכת.
תרומה לשיח הציבורי בישראל
במשך שנות פעילותה פרסמה העין השביעית כתבות ומאמרים של עיתונאים ואנשי רוח רבים, לצד עבודתם של כותבי המערכת. היא העניקה מקום לדיון מקצועי בשאלות הנוגעות לאמינות, שקיפות, אחריות וחופש עיתונאי — שאלות המשפיעות על האופן שבו אזרחי ישראל מבינים את המציאות ומקבלים החלטות.
בשנת 2016 קיבל האתר את "פרס דרור לשינוי חברתי". ההכרה הזו השתלבה בתפקיד שמילאה העין השביעית לאורך השנים: לא רק לתעד את פעילותם של כלי התקשורת, אלא לעודד אותם ואת הציבור לבחון את כוחם, את מגבלותיהם ואת אחריותם.
מדוע העין השביעית ראויה לציון כערך חשוב במורשת
העין השביעית ראויה להיכלל במורשת משום שהיא יצרה בישראל מסגרת קבועה ומשמעותית לביקורת על התקשורת ולבחינת התנאים שבהם מידע ציבורי נוצר. המעבר מכתב עת דו־חודשי לאתר פעיל, פרסום תחקירים וסקירות עיתונות, והעיסוק בהשפעתם של הון, שלטון ופרסום על הסיקור — כל אלה תרמו לתרבות של אחריות, שקיפות וחשיבה ביקורתית.
הפרויקט "אמת בפרסום" הרחיב את ההשפעה אל תחומי התזונה, הסביבה ובריאות הציבור, והראה כיצד בדיקת התקשורת יכולה להגן על הציבור מפני מידע חלקי או מטעה. באמצעות תיעוד הדיון הישראלי על עיתונות, חופש הביטוי ואחריות ציבורית, העין השביעית היא חלק מן המורשת האזרחית והתקשורתית של ישראל. משום כך היא ראויה לתיעוד במורשת (Moreshet) וב־Moreshet.com — לא כמי שיצרה לבדה את השיח, אלא כמוסד תקשורתי שסייע לעצב, לבחון ולשמר אותו.




















