beta

המודיע

עיתון חרדי יומי וביטאונה של אגודת ישראל, הפועל מאז 1950 בישראל ובקהילות יהודיות ברחבי העולם

המודיע הוא העיתון החרדי הוותיק ביותר בישראל ואחד הביטאונים המרכזיים של הציבור החרדי. מאז הקמתו בשנת 1950 הוא משמש כלי תקשורת, במה ציבורית ומוסד קהילתי, המלווה את חיי היהדות החרדית בישראל ובתפוצות ומביא לקוראיו חדשות, פרשנות ותכנים הנוגעים לעולמה הדתי, החברתי והפוליטי.

העיתון נוסד בי"ח באלול ה'תש"י על ידי יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית. שמו המשיך מסורת עיתונאית קודמת: עיתון בשם המודיע הופיע בפולטבה בשנים 1910–1915 בעריכת הרב אליהו עקיבא רבינוביץ'. בישראל היה העיתון מראשיתו בבעלות הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל, הגוף העליון של תנועת אגודת ישראל העולמית, והוא נועד לבטא את השקפת עולמה ולשמש מקור מידע והכוונה לציבור שאליו פנה.

עיתון שנבנה בתוך מוסדות אגודת ישראל

בראשית דרכו היה יהודה לייב לוין, בנו של המייסד, העורך הראשי. בשנת 1958 מינו יצחק מאיר לוין ובנו את חיים משה קנופף למנהל האדמיניסטרטיבי של העיתון. באותה תקופה שימשו משה עקיבה דרוק וישראל שפיגל עורכים. המבנה הניהולי והמערכתי של המודיע שיקף את יחסי הכוחות בתוך אגודת ישראל, כאשר העיתון שימש לא רק לפרסום חדשות אלא גם לתיווך בין הנהגת התנועה, רבניה וקהל קוראיה.

קשיים תקציביים הובילו להפיכת העיתון לחברה בע"מ ולמכירת 49 אחוזים ממנו לעובדיו. לאחר פטירת העורך הראשון נקבע כי קנופף, דרוק ושפיגל יכהנו כעורכים ראשיים במעמד שווה, כשכל אחד מהם מייצג מוקד כוח מרכזי באגודת ישראל באותה תקופה. בהמשך פרש שפיגל, שהיה מזוהה עם הרב שך, ועבר ליתד נאמן; דרוק, שהיה מנאמני מנחם פרוש, נפטר; וקנופף, איש חסידות גור, נותר העורך והמנהל היחיד. בנו, אלעזר קנופף, התקדם מתפקיד סמנכ"ל לתפקיד מנכ"ל.

קול ציבורי חרדי בישראל

במשך שנים נתפס המודיע כעיתון המזוהה במידה רבה עם חסידות גור, בין היתר משום שרוב עורכיו באו משורותיה. בתוך המרחב החרדי המתפתח נוצרו סביב העיתון ויכוחים על ייצוג, סגנון ומוקדי השפעה; בין היתר, בשנת 2009 הוקם העיתון החסידי המתחרה המבשר. לצד זאת, המודיע שמר על סגנון סולידי, ובדרך כלל נמנע מאזכור מפורט של תככים פוליטיים וממחלוקות פנימיות.

סיסמת העיתון היא "העיתון היומי של היהדות החרדית". פעילותו המערכתית מונחית בידי ועדת רבנים, והעיתון עוסק בנושאים המעסיקים את הציבור החרדי: חיי קהילה, חינוך, דת, מוסדות ציבור, הנהגה פוליטית ואירועים בישראל ובעולם. בכך הוא ממלא תפקיד של מסגרת תקשורתית המותאמת לערכים, לשפה ולצרכים של קהל קוראים מובחן.

התרחבות לקהילות יהודיות בעולם

בשנות השמונים החלה אגודת ישראל בארצות הברית להוציא שבועון באנגלית בשם Hamodia. בשנת 2003 הפך המהדורה האמריקאית ליומון, ולצדה מתפרסמות מהדורות שבועיות באנגלית בישראל, באנגליה ובאוסטרליה. רות ליכטנשטיין, נכדתו של מייסד המודיע בארץ ישראל ובתו של העורך הראשון, משמשת עורכת Hamodia באנגלית מאז הקמתו.

בנוסף מתפרסם שבועון בצרפתית בצרפת ובישראל. התפוצה נעשית באמצעות חברת בר שיווק והפצה. הפעילות הרב־לשונית הרחיבה את נוכחותו של המותג העיתונאי מעבר לישראל וסייעה ביצירת מרחב חדשותי משותף לקהילות חרדיות ויהודיות במקומות שונים.

אתגרים כלכליים ובעלות

בשנת 2014 נקלע העיתון לקשיים כלכליים ונעשו ניסיונות למכרו. לבסוף נמכר למנכ"ל אלעזר קנופף, שהיה חבר בעמותה, ולמחותנו, איש העסקים חיים שכטר; שניהם נמנו עם חסידות גור. ביולי 2019 הודח קנופף בעקבות דרישת דו"ח רשם העמותות, שקבע כי הדבר הוא תנאי להמשך קיום העמותה. באוגוסט 2020 הגיש רשם העמותות בקשה לפירוק העמותה המפעילה את העיתון, בשל ליקויים חמורים בהתנהלותה.

תפוצה והשפעה

לפי סקר TGI משנת 2016, שיעור החשיפה של המודיע עמד על 16.3 אחוזים מקרב הציבור החרדי בעיתוני אמצע השבוע ועל 16.2 אחוזים בסוף השבוע. נתונים אלה ממחישים את היקף נוכחותו בחיי היומיום של הציבור החרדי ואת תפקידו כמקור מידע מרכזי עבור קוראים רבים.

מדוע המודיע ראוי לציון כערך חשוב במורשת

המודיע ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שהוא מתעד יותר משבעה עשורים של חיים יהודיים חרדיים בישראל ובתפוצות. הוא משקף את התפתחותה של אגודת ישראל, את יחסי הגומלין בין הנהגה רבנית, מוסדות ציבור וקהל קוראים, ואת הדרך שבה קהילות יהודיות בונות לעצמן שפה תקשורתית ומרחב ציבורי.

חשיבותו אינה מסתכמת בגילו או בתפוצתו. באמצעות עיתון יומי ומהדורות בינלאומיות בעברית, באנגלית ובצרפתית, המודיע מחבר בין קהילות, מעצב סדר יום ומספק עדות רציפה למוסדות, לערכים ולשינויים שחלו בעולם החרדי. עבור Moreshet.com, הוא מקור מורשתי חשוב להבנת אחד המוסדות התקשורתיים המשפיעים והמתמשכים בתולדות החברה החרדית בישראל ובקהילות היהודיות בעולם.