ברוך קרא

ביוגרפיה

ברוך קרא גדל בירושלים ולמד בתיכון הרטמן. חניך תנועת הצופים הדתיים. התגייס באוגוסט 1988 ואת שירותו הצבאי עשה בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים במהלך האינתיפאדה הראשונה והלחימה בדרום לבנון. במילואים שירת בחטיבה 646, ובמסגרתה לחם במבצע עופרת יצוקה.

משנת 1999 עבד בתפקידים שונים ב"הארץ", בהם כתב לענייני משטרה, ירושלים, כתב מגזין וכן עורך בדסק החדשות.

משנת 2002 שימש ככתב לענייני משפט בעיתון "הארץ". בשנת 2004 החל לשמש כתב ופרשן לענייני משפט בחדשות 10.

בין השנים 2015–2019 הגיש את תוכנית "המקור" ביחד עם רביב דרוקר, והכין עבורה תחקירים רבים.

קרא הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל מאוניברסיטת תל אביב, בוגר בית הספר "כותרת" לעיתונות ותקשורת, שם הוא גם מלמד, ובעל תואר שני בלימודי משפטים מאוניברסיטת בר-אילן.

פועלו העיתונאי

קרא עסק בסיקור פרשות ציבוריות, בהן פרשת הנשיא משה קצב, פרשת חיים רמון, פרשות אהוד אולמרט השונות, וכן פרשות נתניהו.

בשנת 2003 חשף את "פרשת סיריל קרן", שבמרכזה מיליוני דולרים שהועברו לחשבונות הבנק של משפחת שרון בעת כהונתו של אריאל שרון כראש ממשלה. הפרשה עוררה רעש רב שכן פורסמה שבועות ספורים לפני הבחירות לכנסת השש עשרה. לאחר לחץ פוליטי החליט היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לפתוח בחקירה מי הדליף לקרא את מסמך הבקשה לחיקור דין לדרום אפריקה (המסמך שתיאר את החשדות נגד שרון). ההחלטה עוררה זעם רב בקרב כלי התקשורת ומועצת העיתונות שטענו לרמיסה של החיסיון העיתונאי.

קרא עצמו נחקר באזהרה ולא הסכים לחשוף את מקורותיו, אך צוות החקירה הצליח לחשוף את המקור, עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ', הפרקליטה שליוותה את החקירה. לימים תבעה גלט-ברקוביץ' את קרא ואת העיתון "הארץ" בטענה כי לא עמדו בהתחייבויות שנתנו לה טרם הפרסום. בנובמבר 2011 שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אבי זמיר, דחה את טענותיה של גלט ברקוביץ', וקבע כי קרא והארץ פעלו לפי תקנון האתיקה ועשו כל שביכולתם כדי להגן עליה. גלט ברקוביץ ערערה על הפסיקה, ובאוקטובר 2014 דחה בית המשפט העליון את ערעורה. השופט יצחק עמית אימץ את קביעותיו של השופט זמיר לפיהן קרא הגן על המקור, פעל כמצופה ממנו, ואף הוסיף כי גלט ברקוביץ היא שחשפה את עצמה בכמה פעולות לא אחראיות. עמית הוסיף בפסק הדין מספר קביעות חשובות ותקדימיות בדבר חשיבותה של העיתונות החוקרת.

פרק נוסף בפרשה הזאת רשם קרא ערב הבחירות לכנסת השבע עשרה בשנת 2006, אז פרסם מסמך משטרתי שבו קובעת המשטרה כי יש בידה ראיות חד-משמעיות לכך שמרטין שלאף הוא שעומד מאחורי שלושה מיליון דולר שהועברו לחשבון הבנק של משפחת שרון. גם פרשה זו עוררה רעש רב בעיקר עקב הסמיכות לבחירות, ועם זאת הפרשה ירדה מסדר היום לאחר יממה מאחר ששרון לקה באירוע המוחי השני שממנו לא התאושש.

קרא גם חשף את פרשת רשות המיסים ערב גל המעצרים הגדול, את החלטות היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בעניין חקירות אולמרט, ועוד. קרא גם היה זה שראיין את המתלוננות העיקריות בפרשת קצב ואת המתלוננת בפרשת רמון.

בנובמבר 2012 פרסם קרא תחקיר מקיף על תיק אביגדור ליברמן וחברות הקש. כשבוע אחר כך הודיע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, על סגירת תיק החקירה המרכזי נגד ליברמן, ועל הגשת כתב אישום בתיק משני - פרשת מינוי השגריר, זאב בן אריה; אלא שכמה ימים לאחר פרסום ההחלטה, ויום לפני שהפרקליטות התכוונה להגיש את כתב האישום המצומצם לבית המשפט, דיווח קרא על רשלנות בטיפול בתיק, ועל דמויות מרכזיות בפרשת השגריר שלא נגבתה מהן עדות. קרא אף שוחח עם חלק מהעדים הפוטנציאלים, שהביעו תמיהה על כך שהמשטרה לא הגיעה אליהם. הדיווח חייב את היועץ המשפטי לממשלה לפתוח את התיק מחדש ולשקול את החמרת כתב האישום, ואכן לאחר השלמת חקירה זריזה כתב האישום תוקן והוחמר. בכתב האישום המתוקן נכתב שליברמן פעל באופן מעשי (ולא פאסיבי כפי שנקבע מראש) לקידומו של השגריר בן אריה לתפקיד השגריר בלטביה, אף שאותו שגריר העביר לו שלא כדין מידע חסוי מתוך הבקשה לחיקור דין בבלארוס במסגרת חקירת תיק ליברמן. ביוני 2013 פרסם קרא תחקיר מקיף בתוכנית "המקור" על אודות הקשר המשונה בין ליברמן לבין ממשלת בלארוס והעומד בראשה, הדיקטטור אלכסנדר לוקשנקו. בפרשת "ישראל ביתינו" קרא חשף הקלטות שלא היו מוכרות למשטרה שבהן אחד החשודים בפרשה מדבר על קשריו הפליליים שלו ושל גרשון מסיקה (אז ראש מועצת שמרון) עם פאינה קירשנבאום.

ערב הבחירות לנשיאות המדינה בקיץ 2014 עבד קרא יחד עם כתב הפלילים של חדשות 10, דורון הרמן, על תחקיר בדבר נסיבות ההסכם הסודי בין מאיר שטרית, שהיה מועמד מרכזי לתפקיד, ובין עוזרת הבית שלו, הסדר שקבע פיצוי בסך 230 אלף שקל לעוזרת וכלל סעיף סודיות על נסיבות ההסכם ופרטיו. יום לאחר הבחירות פרסם קרא כי מדובר בפיצוי שהועבר לעוזרת לאחר שזאת הטיחה בפני שטרית כי הטריד אותה מינית ולאחר ששיחתם בעניין זה הייתה מגובה בהקלטות.

ברוך קרא הוביל יחד עם מערכת "המקור" וחדשות 13 מאבק ארוך לפרסום הקלטות השיחות בין רא"ל במיל' גבי אשכנזי והאלוף בדימ', הפצ"ר לשעבר, אביחי מנדלבליט (כיום היועץ המשפטי לממשלה) במסגרת הפרשה המכונה "פרשת הרפז". המאבק המשפטי נכשל, שכן שלוש ערכאות לא הסכימו להתיר את צווי איסור הפרסום. עם זאת, בפברואר 2020, פרסם קרא חלק מההקלטות שתמליליהן הותרו בעבר לפרסום. זו הייתה הפעם הראשונה שהשיחות הללו הושמעו בתקשורת הישראלית. חשיבות הפרסום הייתה בין היתר בכך שהעלתה סימן שאלה מעל גרסתו של מנדלבליט בדבר המועד שבו נודע לו שהמסמך המזויף מוחזק אצל אשכנזי.

לבד מהסיקור השוטף קרא פרסם תחקירים רבים, ביניהם: פרשת הרשעתו של משה קסטל, סחר באיברים לאור היום, חשיפת סוכנים באגף הפיקוח על הגז, מלחמת החזנים, תחקיר מקיף על אסון הכרמל ועוד. בתוכנית "המקור" בהגשתו בלטו תחקיריו על הרב יאשיהו פינטו, אתר וואלה בתקופת תיק 4000, פרשת דין יששכרוף, החצר האחורית של תיק הולילנד, מעון ראש הממשלה ומני נפתלי, והקשר בין "ישראל ביתנו" ל"עמותת איילים",בנימין בן אליעזר והשיחות המוקלטות של ג'קי בן זקן עם איילת אזולאי.

באוקטובר 2013 זכה באות אומ"ץ על חשיפת פרשות שחיתות ועל פרשנויותיו המשפטיות. ברוך קרא הוא חתן פרס סוקולוב לשנת 2013 "על פעילות רבת שנים בעריכת תחקירים אמיצים ומחוללי שינוי בנושא שלטון החוק". בנוסף קיבל קרא את אות אביר איכות השלטון לשנת 2018. קרא גם זכה ביחד עם רביב דרוקר בפרס האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה בשנים 2017,2016 ו-2019, וכן בפרס "כד החלב" של פסטיבל "שובר מסך" בשנת 2019.