חגי סגל

ביוגרפיה

סגל נולד בחיפה לשלום סגל, יליד רומניה שעלה ארצה במסגרת העלייה הרביעית, שהוריו היו מהמשפחות המייסדות של שכונת אחוזת שמואל (אחוזה), איש האצ"ל ומזכיר בתנועת החרות לשעבר, ולאביבה סגל, ילידת אנגליה שעלתה ארצה ב-1947, וגדל בעכו. הוא בן אחיו של ידידיה סגל, איש האצ"ל שנחטף בידי אנשי ההגנה ומאוחר יותר נמצאה גופתו.

למד בתיכון הדתי "קנדי" בעיר. את שירותו בצה"ל עשה במערך הנ"מ וכמדריך טירונים. סיים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, הצטרף ליישוב עפרה ונמנה עם ראשוני הירחון "נקודה".

המחתרת היהודית

בשנת 1980 השתתף בארגון הטרור שכונה לימים "המחתרת היהודית", במלכוד מכוניתו של ראש עיריית רמאללה, כרים ח'אלף, ובמלכוד דלת המוסך של ראש עיריית אל-בירה, איבראהים טאוויל. מטען הנפץ הראשון התפוצץ וגרם לקטיעת רגלו של ח'אלף, והשני לעיוורונו של חבלן מג"ב, סלימאן חירבאווי, שנשלח לנטרל את המטען.

סגל נתפס בשנת 1984 עם שאר חברי המחתרת והורשע בעברות של גרימת חבלה חמורה, החזקת נשק ופעילות בארגון טרור. הוא נידון לשלוש שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי. מאסרו קוצר בשליש. במהלך מאסרו כתב את הספר "אחים יקרים" העוסק בפעילותה של המחתרת.

קריירה עיתונאית

סגל היה שדרן וראש מערכת החדשות ב"ערוץ שבע", עורך הירחון "נקודה", ובעל טור בעיתונים "חדשות", "מעריב", "בשבע" ו"מקור ראשון".

פרסם מספר ספרים: "התנחלות דמה", ספר סאטירי על המתנחלים; "ימית סוף", העוסק בקורות התנועה לעצירת הנסיגה מסיני; "והיום עוטפים בזה דגים", שנכתב במשותף עם אורי אורבך ו"כבשה טרפה זאב" שנכתב גם הוא עם אורבך והציג את תגובת התקשורת והפוליטיקאים לטבח מערת המכפלה כצבועה.

בשנת 2003 נבחר לחתן הפרס לביקורת התקשורת מטעם "האגודה לזכות הציבור לדעת". באותה שנה הועמד לדין, עם מנהלים נוספים בתחנת הרדיו "ערוץ 7", בגין חלקו בשידורים הבלתי חוקיים של התחנה, ונידון לשישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 30,000 ש"ח.

ב-8 ביולי 2014 מונה לעורך "מקור ראשון". הוא בעל טור קבוע במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" והגיש את תוכנית האקטואליה "ראש בראש" בערוץ הכנסת. בעבר הגיש יחד עם זהבה גלאון, וכיום יחד עם אנשי ציבור מתחלפים.

ב-2017, לרגל 50 שנה למלחמת ששת הימים, חיבר סגל מאמר ארוך בשם "זיכרונות ושופרות: 50 שנה למלחמת ששת הימים", בו הוא משלב כתיבה בגוף ראשון מזווית של ילד שחווה את המלחמה בעכו של 1967, לצד כתיבה מזווית מרוחקת של היסטוריון הכותב בפרספקטיבה של 50 שנה.

חיים אישיים

סגל נשוי ואב לחמישה, בהם העיתונאים ארנון סגל ועמית סגל.

על ספריו: