beta

נתיב (כתב עת)

כתב עת ישראלי לחשיבה מדינית ותרבותית, שפעל בדפוס משנת 1987 והמשיך לפרסם מאמרים בארכיון מקוון

נתיב היה כתב עת ישראלי שעסק בחשיבה מדינית, בסוגיות הנוגעות לעתידה של מדינת ישראל ובתרבות עברית ויהודית. כתב העת יצא לאור אחת לחודשיים החל משנת 1987 בהוצאת מרכז אריאל למחקרי מדיניות, בעריכתו של אריה סתיו. הגיליון המודפס האחרון, גיליון 123, ראה אור בדצמבר 2008. לאחר מכן הועלה ארכיון המאמרים לרשת, ומאמרים נוספים המשיכו להתפרסם באתר כתב העת.

במה לדיון מדיני ולאומי

נתיב ביקש להציע לקוראיו נקודת מבט אידאולוגית ולאומית מובהקת על האתגרים שעמדו בפני ישראל. מאמרים רבים בו עסקו, מנקודת ראותם של הכותבים, בסכנות הנשקפות למדינה מן העולם המוסלמי ובמגבלותיו של תהליך השלום. לצד דיון ביחסי ישראל עם הפלסטינים, בחנו מאמרים אחרים את קשריה של ישראל עם מדינות ערב, ובהן מצרים, סוריה וירדן.

חלק מרכזי מן השיח שהתפרסם בנתיב הוקדש לביקורת על ניסיונות להגיע להסדרים מדיניים המבוססים על ויתור על שטחים, ולדיון בטענה כי תהליכים כאלה עלולים להישען על אשליות מדיניות או על הערכה שגויה של כוונות הצדדים. מאמרים רבים ניסו לבחון את הקשר בין המאבק הפלסטיני בעבר ובהווה לבין תופעות של נאציזם ואנטישמיות באירופה. לצד זאת, הופיעו בכתב העת מאמרים ששללו את עצם קיומו של עם פלסטיני. מכלול זה העניק לנתיב זהות רעיונית ברורה והפך אותו לבמה עקבית לוויכוח על ביטחון, זהות, היסטוריה ועתידה המדיני של ישראל.

הדיון לא נותר ברמת המאמר הבודד. פעילותו של נתיב השתלבה ביוזמה המדינית של מרכז אריאל, ובכלל זה ברעיון שכונה פתרון מדינת האפס. בכך שימש כתב העת לא רק כמקום לפרסום, אלא גם ככלי להפצת תפיסות מדיניות וליצירת שיח ציבורי סביבן.

המרחב התרבותי

לצד מאמרי המדיניות כלל נתיב מדור תרבותי שהרחיב את היריעה מעבר לדיון האקטואלי. במדור פורסמו שירה עברית, שירה מתורגמת וקטעי פרוזה, ובכך נוצר חיבור בין סוגיות של זהות לאומית ומדינית לבין היצירה הספרותית. את המדור ערך תחילה משה שמיר, ולאחריו דרור אידר.

קיומו של מדור תרבותי בתוך כתב עת רעיוני ופוליטי אפשר לנתיב להציג את המורשת העברית לא רק כמערכת של עמדות, אלא גם כשפה, כספרות וכזיכרון תרבותי. פרסום יצירות מקור ותרגומים העמיד את הדיון הישראלי בתוך הקשר רחב יותר של תרבות, היסטוריה ומחשבה.

הארכיון והמשמעות המתמשכת

המעבר מן הדפוס לארכיון מקוון שימר את עבודתו של נתיב והפך אותה לנגישה גם לאחר סיום הופעתו הסדירה. הארכיון מאפשר לעיין במאמרים שנכתבו בתקופה של מחלוקות עמוקות על ביטחון ישראל, על יחסי יהודים וערבים ועל משמעותו של תהליך השלום. הוא משמר לא רק את תוכנם של המאמרים, אלא גם עדות לאופן שבו זרם רעיוני מסוים ניסח את שאלות היסוד של החברה הישראלית.

מדוע נתיב (כתב עת) ראוי לציון כערך חשוב במורשת

נתיב ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שהוא מתעד מוסד תרבותי ורעיוני שפעל לאורך יותר משני עשורים בזירה הציבורית הישראלית. באמצעות גיליונותיו המודפסים, מאמריו המדיניים ומדור התרבות שלו, הוא שימש במה לדיון על ביטחון, זהות יהודית וישראלית, יחסי ישראל עם סביבתה והקשר בין היסטוריה לבין מדיניות בהווה.

המשך קיומם של מאמריו בארכיון מקוון מוסיף לערכו ההיסטורי: חוקרים, אנשי חינוך וקוראים יכולים לבחון באמצעותו את השפה, הטיעונים והיצירה התרבותית שאפיינו חלק מן השיח הישראלי בתקופה מכרעת. משום כך, נתיב הוא חלק מן התיעוד של העיתונות הרעיונית והתרבותית בישראל, ו-Moreshet.com מעניק לו מקום טבעי בתוך סיפור רחב יותר של מורשת יהודית וישראלית.