beta

סטף ורטהיימר

אב סטף ורטהיימר (נולד ב-16 ביולי 1926) הוא תעשיין ישראלי, מייסדם של המפעלים "ישקר", "טכנולוגיית להבים" וקבוצת IMC, זוכה פרס ישראל וחבר הכנסת התשיעית מטעם התנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש). הוא שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ובפלמ"ח ובצה"ל במלחמת השחרור, עסק במיזמי חינוך, עידוד כלכלי ואיכות שלטון מגוונים והיה ממייסדי כפר ורדים. ורטהיימר הוא אחד האנשים העשירים בישראל, והונו מוערך ב-5.6 מיליארד דולר

ורטהיימר נולד בקיפנהיים שבגרמניה. בשנת 1937 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. אביו העביר את טחנת הקמח המשפחתית מגרמניה לנחלת יצחק שבתל אביב. ורטהיימר למד בבית הספר העממי תל נורדאו בתל אביב. בגיל 16 נשר מהלימודים והחל לעבוד בחנות למכירת מצלמות ותיקונן. במקביל לעבודתו למד אופטיקה, בין היתר אצל פרופסור עמנואל גולדברג.

ב-1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הצטרף לחיל האוויר הבריטי. ורטהיימר שירת כטכנאי ציוד אופטי. במסגרת שירותו הצבאי, נשלח לבחריין, שם עסק בתיקון ציוד אופטי ומערכות מיזוג אוויר במטוסי קרב בריטיים.

ב-1945 הצטרף למחלקה הגרמנית של הפלמ"ח. עבר קורס טיס בקיבוץ נען ושירת במחלקת הטיס בתפקיד קצין טכני. ורטהיימר נעצר בשבת השחורה על ידי השלטונות הבריטיים והושם במחנה מעצר ברפיח למשך 4 חודשים. ב-1947 פעל במסגרת התעשייה הצבאית של ההגנה ועסק בפיתוח תותח ללא רתע. במסגרת תפקידו, נשלח לצרפת ולבלגיה ללמוד כיצד מייצרים קנים. במהלך מלחמת השחרור היה לקצין טכני בחטיבת יפתח. הוא המשיך לעסוק בפיתוח נשק והשתתף בפיתוח מרגמות.

ורטהימר עבד בתע"ש ו"מכון 3" (שהפכה בהמשך לרפא"ל) אך פוטר ב-1952, משום שלא היה בעל תואר מהנדס. הוא הקים בחצר ביתו בנהריה בית מלאכה בו ייצר סכינים, כלים לחיתוך מתכות וכן לוחיות מתכת מושחזות, את התוצרת שיווק בעצמו כשהוא רכוב על אופנוע. בית המלאכה שגודלו היה כ-20 מ"ר התפתח למפעל "ישקר", מפעל העוסק בייצור כלי חיתוך למתכת המורכבים במכונות לעיבוד שבבי (כגון מחרטות). "ישקר" גדל לחברה משגשגת המייצאת תוצרתה למדינות זרות וב-1962 אף הוקם בהולנד מפעל "דוראקרב" בבעלות משותפת ישראלית-אמריקנית וחברת "ישקר".

ב-1968, לאחר מלחמת ששת הימים ועקב ההאמברגו הצרפתי למכירת נשק למדינת ישראל, הקים את "להבי ישקר", מפעל לחישול להבים למנועי סילון, כדי לסייע למאמץ הביטחוני. ברבות הימים שינה המפעל שמו ל"טכנולוגיית להבים".

בשנת 1976 זכה ורטהיימר בפרס התעשייה בקטגוריית המתכת.

בשנת 1981, פתחה אשתו, מרים ורטהיימר, את מאפיית המגדנאות (קונדיטוריה) "לחמי" בשותפות עם גבי זוהר, קבלן מנהריה. נכון ל-2010, מחזיק ורטהיימר ב-75% מהמאפייה (יתר החברה בבעלות משפחת זוהר). באותה שנה הקים את מיקרו כלים, חברה שעסקה בפיתוח מוצרי דיוק זעירים לתעשיות טכנולוגיות.

בשנת 1983 הצטרף למפעל בנו, איתן ורטהיימר, זוכה "פרס התעשייה" לשנת 1996, במטרה לחלץ את החברה מקשיים. פעילותו של איתן בניהול החברה הביאה לגידול מואץ במכירות ורווחי המפעל.

Reviews (0)
No reviews yet.

אתר מורשת מתעד את מורשתם של גדולי האומה בתחומים השונים מההיסטוריה ועד להווה של העם היהודי, במדינת ישראל ובתפוצות, שהביאו אותנו עד הלום.

0:00