זרקור

רקע

עד אמצע שנות ה-60 של המאה העשרים, התבססה הספרות החרדית, בעיקר על סיפורי צדיקים, סיפורי חסידים, אגדות חז"ל משוכתבות לעברית בשפה המובנת לנוער, ספרות יידיש וסיפורי עלילה למתבגרים ומבוגרים פרי עטם של הרב מאיר להמן, דוד זריצקי, משה פראגר ואחרים. בשנות החמישים פעל השבועון "המודיע הצעיר" שהפסיק את פעילותו בשנת תשי"ט (1959).

בשלהי שנות ה-60 החלו מספר הוצאות לאור חרדיות להוציא לאור ספרות ילדים. כמו כן תנועות הנוער החרדיות "הנוער האגודתי", "בתיה", "פרחי ויז'ניץ" ואחרים, הפיקו ביטאונים במתכונת חודשית או כרבעונים שבהם ניתנה במה לסיפורת חרדית בת זמננו.

היסטוריה

בשנת תשכ"ח החל לצאת לאור "זרקור", על ידי ארגון המתנדבים "פעילים מארצות הברית", קבוצה שעסקה בהדרכת נוער. שם העיתון ניתן לו באופן סמלי - יוצריו ייעדו אותו להפיץ את התורה כאור הזרקור. במשך כשנה הייתה זו חוברת משוכפלת לצורכי הדרכה של הארגון. לאחר מכן החליט הארגון לעשותו ירחון מודפס.

בשנת תשכ"ט חשו אנשי הארגון שעול ההוצאה־לאור כבד עבורם, פנו אל התנועה להפצת תורה (תל"ת) והעבירו אליה את הנטל. הרב משה בן ישר, רכז מחלקת פעולות הנוער בתנועה, מונה לעורך והירחון הפך לדו-שבועון. בן ישר גייס שורה של כותבים, שחלקם התפרסם מאוחר יותר כסופרים (למשל: שמואל ארגמן, רבקה שזורי והדסה ארשת). באותן שנים, הוחלף הסלוגן של העיתון, "עיתון מצויר לילדים ולנוער", ל"העיתון לקורא הצעיר". לאחר כ-8 שנים (באלול תשל"ז), הפך "זרקור" לשבועון.

התפתחות העיתון והתבססותו

בשנת תשמ"ב העביר הרב בן ישר את תפקיד העריכה אל שושנה הוכוולד, שמילאה תפקיד זה למעלה משלושה עשורים. הרב בן ישר המשיך לכתוב בעיתון את מדור פרשת השבוע עד פטירתו.

בית ההוצאה לאור של העיתון הפיק עשרות ספרים מהסיפורים בהמשכים שהתפרסמו בו, המפורסמים שבהם הם ספריו של הסופר שמואל ארגמן. עשרות סיפורים אחרים יצאו לאור כספרים בהוצאות ספרים אחרות.

בסוף שנת תשס"א (2001) הודיעה המערכת כי בשל קשיים תקציביים הוא יחדל לצאת לאור. בעקבות התגייסות הקוראים נפתח "זרקור" מחדש וחזר לצאת לאור, לאחר שהחסיר כחודש אחד. לאחר כשנתיים התחלף המו"ל של העיתון, במקום "התנועה להפצת תורה" הייתה זו עמותה שהוקמה לשם כך. משרדי המערכת עברו למקום אחר, ובמקביל, הוצאת הספרים במסגרת העיתון הופסקה.

כיום

בעקבות קשיים תקציביים, עבר העיתון בעלות ובחורף תשע"ה התחלף צוות העריכה. שושנה הוכוולד עזבה, ולמקומה נכנסו הסופרת לאה פריד וסגניתה תמר מיזל. התכנים, המתכונת והעיצוב חודשו ומספר העמודים הוגדל, הוכנס צבע מלא לכל עמודי העיתון, והסלוגן של "זרקור" עודכן ל"חווית קריאה מבית טוב". לצוות העיתון צורפו סופרות החרדיות שונות, דוגמת מיה קינן, אסתר קווין, שרי וולך, דבורה צוף, ופ. חריף.

כתב-העת ותוכנו

את המדורים פותח מדור פרשת השבוע "סבא יהושע" - מאת הרב משה בן ישר, שכותב את מדור פרשת השבוע מזה כ-40 שנה; סיפורים קצרים וסיפורים בהמשכים; מתכונים; מכתבים, שירים ויצירות של הקוראים; מדורי יצירה וחידות מסוגים שונים, תשבצים, ושעשועונים נושאי פרסים; הגות; סיפורי צדיקים; ניתוחי ציורים וכתבי יד; הווי; כתבות שונות בנושאים אקטואליים; תשובות למכתבי הקוראים; ועוד.

העיתון מחולק ל'שתי קומות'. הקומה הראשונה מיועדת לילדים, היא מנוקדת ברובה וכוללת חומר תורני על פרשיות השבוע, סיפורים לילדים בגילאים שונים, סדרות, סדנאות וחומר הפעלתי וקומיקס קצר עם מוסר השכל. בקומה השנייה לנוער ישנו מדור מוסר תורני אקטואלי, סיפור מתחלף, סיפורים בהמשכים ומדור חידות נושא פרסים.

בחגים ובחופשת הקיץ מופיע גיליון מוגדל, וכן לקראת סוכות ופסח מצורף מוסף - 'גיליון נושא' לנוער, המתמקד בנושא מסוים הקשור לחג.

אופי העיתון

העיתון אינו מכיל פרסומות, מסיבות חינוכיות. בעבר היה עמוד אחד שיועד לפרסומת, אך עם השנים הפך לפרסומת מטעם המערכת ומאוחר יותר גם זה הופסק.

ב"זרקור" כמעט שאין התייחסות של ממש לאירועים אקטואליים ולנושאים פוליטיים. ההתייחסות ניתנת בעיקר במסגרת מדור - המופיע לעיתים רחוקות - שמטרתו הסבר המושגים שבחדשות לבני הנוער. מסיבות חינוכיות, לא פורסמו בו דיווחים בנושאי אלימות (למעט אירועי טרור), משפחה, פשיעה וכדומה. האירועים האקטואליים שזכו להתייחסות המשמעותית ביותר - כתבה מיוחדת ולפעמים גם תמונה בשער העיתון - הם פטירה של רבנים מפורסמים.

בתקופתו של הרב משה בן ישר, נעשה מבצע גיוס כתבים מקרב הנוער, שנקראו "עמי"ת" (עיתונאי מתמחה). שולחי הכתבות הנבחרות הוזמנו למשרד המערכת, שם העניק להם העורך תעודת "עמי"ת" ועודד אותם להגיש כתבות לעיתון. מבין אותם כתבים התפרסמו רבים, ביניהם העיתונאי אהרן גרנות ושרה קיסנר.

תפוצה

העיתון נשלח למנויים באמצעות הדואר, ובמקומות מסוימים באמצעות חברת הפצה. העיתון מופץ בכל רחבי ישראל. "זרקור" מופץ גם בקרב דוברי עברית בארצות הברית, קנדה, אנגליה, בלגיה ועוד.

משרדי העיתון שוכנים ברחוב ישא ברכה בירושלים.