ג'רוזלם פוסט

בתקופת המנדט הבריטי

העיתון "Palestine Bulletin" יצא לאור על ידי "הסוכנות הטלגרפית היהודית", מיזם עסקי של המוציא לאור היהודי-אמריקני ג'ייקוב לנדאו (מיזם שאינו קשור לסוכנות היהודית). אחד מעורכי העיתון, לימים עורכו הראשי, היה גרשון אגרונסקי, עיתונאי אמריקני יליד רוסיה. מאוחר יותר שינה אגרונסקי את שמו לגרשון אגרון, לימים ראש עיריית ירושלים. עורך אחר בעיתון היה המשפטן היהודי-אנגלי דוד גויטיין, אשר עלה לארץ בשנת 1929, לימים שופט בבית המשפט העליון הישראלי.

בשנת 1932 הקים אגרונסקי עיתון חדש, במטרה להתחרות בבולטין, אך בסופו של דבר סיכמו אגרונסקי ולנדאו על שיתוף פעולה, והיו לבעלים שותפים של עיתון אחד. הבולטין חדל מלהופיע, ולמחרת היום, ב-1 בדצמבר 1932 (א' בכסלו תרצ"ג) החל לצאת העיתון "The Palestine Post", אשר בגיליון הראשון שלו נכתב כי הוא ממשיך את העיתון "Palestine Bulletin".

במאמר הראשי בגיליון הראשון כתב אגרונסקי: ”מטרתנו לתת לציבור בארץ ישראל עיתון עברי בשפה האנגלית, ולאפשר לפקידי הממשל הבריטי בפלשתינה הבנת מה בענייני יהדות וציונות. כמו כן, מטרתנו לספק מידע יום יומי על מעשי היהודים ומאווייהם בתפוצות ובארץ“.

תחת שלטון המנדט נקט "פלסטיין פוסט" קו שתמך במאבק להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ונקט קו גלוי ותקיף נגד הגבלות שהטיל השלטון הבריטי על הגירת יהודים לארץ ישראל. על אף שלא היה כזה באופן רשמי, נחשב העיתון לשופרה של הסוכנות היהודית. בתקופת מלחמת העולם השנייה היה העיתון השני הנפוץ ביותר בא"י (אחרי "דבר" ולפני "הארץ") ותפוצתו הייתה כ-20,000 עותקים ביום. ב-6 ביוני 1944, יום הפלישה לנורמנדי, הגיע לשיא תפוצתו עד אז - 50,000 עותקים.

המשרדים והדפוס של העיתון שכנו בירושלים ברחוב הסולל 9 (כיום רחוב החבצלת).

במלחמת העצמאות

בראשית מלחמת העצמאות, ב-2 בפברואר 1948, התפוצצה ליד מערכת העיתון מכונית תופת שאותה הובילו, ככל הנראה, שוטרים בריטים. ארבעה אנשים נהרגו ושלושים נפצעו, ולבניין העיתון נגרם נזק רב, אולם הוא לא התמוטט. זאת משום שהקבלן שבנה אותו, שש שנים לאחר רעידת האדמה של שנת 1927 (תרפ"ז), שהייתה בעוצמה של 6.25 בסולם ריכטר, חיזק אותו במיוחד ביסודות ובקירות. חרף הנזק הרב הצליח העיתון לצאת לאור למחרת, תוך הסתייעות בסדר הדפוס של דפוס "אחוה", והדפסת גיליונות בדפוס "ליפשיץ". במאמר המערכת נכתב "שום חומר נפץ לא ימנע מאיתנו להשמיע את קולנו".

בנוסף לנזקי הפיצוץ, סבל העיתון מירידה חדה בתפוצתו, שכן הפינוי הבריטי הוריד בהרבה את מספר קוראיו. בעיה נוספת הייתה ניתוק ירושלים, אשר פגע באפשרות להפיץ את העיתון ברחבי הארץ. לפיכך, במשך כעשרה שבועות, החל מן ה-26 במאי 1948, הופץ העיתון בשתי מהדורות מקבילות, תל אביבית וירושלמית.

פנחס לבון סיפר שבשנת 1948, בעקבות נזקים שגרמה מלחמת העצמאות, פנה גרשון אגרון להסתדרות בבקשת סיוע לעיתון. ההסתדרות הסכימה והשקיעה בעיתון, באמצעות סולל בונה, 25,000 לירות ארץ ישראליות, תמורתן קיבלה מניות בעיתון. עם זאת, היא מעולם לא התערבה בהנהלת העיתון ובעריכתו.

לאחר קום המדינה

עם קום המדינה המשיך העיתון להיות כלי הביטוי של הגישה הישראלית, כלפי דיפלומטים זרים ותיירים.

בשנת 1950 ביקש גרשום שוקן, בעליו של העיתון באותה עת, להעבירו מירושלים לתל אביב. אגרון התנגד לכך, ובחר לשנות את שם העיתון ל"Jerusalem Post", אשר הוא שמו עד היום.

בשנת 1963 החזיקו גופים המקושרים להסתדרות, בהם ניר שיתופי, סולל בונה, בנק הפועלים, הסנה והמשביר המרכזי, 37% ממניות העיתון. בשנות ה-70 הייתה חברת משקיעי ישראל של סם רוטברג גורם מרכזי בבעלות על העיתון.

בבעלות קונרד בלק

בשנת 1987 ביקר בישראל דייוויד רדלר, שותפו של איל עיתונות קונרד בלק וסגן נשיא קבוצת "הולינג'ר", ופגש את אריה מקל, שהיה היועץ המדיני של ראש הממשלה יצחק שמיר. רדלר ביקש לפגוש ולסייע לראש הממשלה, והציג את עצמו כשמרן ימני. לשאלתו כיצד יוכל לסייע לראש הממשלה, השיב מקל כי יקנה את העיתון ג'רוזלם פוסט הליברלי ומאוד ביקורתי כלפי שמיר, אך העיתון לא עמד למכירה באותה עת. בתחילת שנת 1989, העמיד קונצרן כור תעשיות, בעל השליטה בעיתון, את ג'רוזלם פוסט למכירה. אריה מקל נזכר בביקור של רדלר וביקש מחבר הכנסת בנימין נתניהו, שהיה בניו-יורק בסיור הרצאות וגיוס כספים למען הליכוד, ליצור קשר עם רדלר כדי לעניין אותו בהזדמנות לרכוש את העיתון. כאשר נפתחו המעטפות עם הצעות הרכישת שנתקבלו במשרדי הנהלת "כור" באפריל 1989, חשבו המנכ"ל בני גאון ושמעון רביד, מנהל הכספים של הקונצרן, שבהצעה שהגישה חברת "הולינג'ר" הקנדית נפלה טעות דפוס. ההצעה בסך 20.7 מיליון דולר, הייתה גבוהה פי 4 ויותר מההצעות האחרות שהגישו אנשי העסקים רוברט מקסוול יחד עם צ'ארלס ברונפמן, אריה גנגר ויעקב נמרודי. לאחר רכישת הג'רוזלם פוסט על ידי קבוצת "הולינג'ר", הקו המדיני של העיתון הפך מזוהה עם הימין הפוליטי הישראלי, בעקבות זאת עזבה את העיתון קבוצה גדולה של עיתונאים והקימה את השבועון המתחרה ג'רוזלם ריפורט. אך בשנת 1998 רכשה "הולינג'ר" גם הג'רוזלם ריפורט שנקלעה לקשיים כספיים.

בבעלות אלי עזור

בשנת 2004, לאחר קריסת עסקי קבוצת "הולינג'ר" והפסד מצטבר של 15 מיליון דולר בשלוש שנים, הועמד העיתון למכירה. כמו כן, מו"ל העיתון, טום רוז, פוטר, והעורך הראשי ברט סטיבנס התפטר.

בנובמבר 2004 רכש איש העסקים אלי עזור, מבעליה של קבוצת צ'רלטון, את העיתון תמורת 13.2 מיליון דולר, באמצעות חברת "מרקעי תקשורת" בשותפות עם עם חברה קנדית בשם קאנווסט. אך במהלך 2005 התגלו קשיים בהשלמת העסקה עקב מחלוקת בין אלי עזור ושותפיו. לבסוף רכש אלי עזור את השליטה בעיתון לבדו. העיתון בבעלותו הגיע לשיתוף פעולה עם הוול סטריט ג'ורנל, במסגרתו הוא מפיץ ומשווק עותקים של "וול סטריט ג'ורנל אירופה" בישראל, החל מינואר 2008.

סטיב לינדי היה העורך הראשי של העיתון משנת 2011 ועד מאי 2016, וב-2016 החליף אותו יעקב כץ.

החל משנת 2012, העיתון מקיים כנס שנתי בניו יורק, The Jerusalem Post Conference, בהשתתפות אישים בכירים בממשלת ישראל ובעולם היהודי.

הכנס שהוקם על ידי יזם התקשורת רונן לפלר, מנוהל כיום על ידי מנכ"לית קבוצת הג'רוזלם פוסט ענבר אשכנזי.

ביולי 2018 פוטר המאייר אבי כ"ץ מהעיתון בגלל קריקטורה המציגה את נתניהו וח"כים מהליכוד כחזירים.

לעיתון יש גרסת לייט, אשר בחלקה מציעה שירות שיחות טלפוני בשם IvriTalk המיועד ללימוד עברית בסיסית ומתקדמת. ישנה גם גרסה מקוונת של העיתון המודפס, וגרסאות לילדים ולנוער (zone, street, snap, dash) שנועדו ללימוד ולשיפור רמת האנגלית. הוא אף מוציא מהדורה צרפתית, וכן ירחון בעברית קלה ללימוד עברית (IVRIT). העיתון מופץ באמצעות חברת בר שיווק והפצה.

ב-3 בינואר 2022 כחלק ממתקפת סייבר לרגל יום השנה השני לחיסולו של קאסם סולימאני נפרץ האתר וחזר לפעילות לאחר שעה.