מייקל קורטיז

ביוגרפיה

קורטיז נולד בבודפשט בירת הונגריה (באימפריה האוסטרו-הונגרית דאז) בשם מיכאלי קרטש קמינר למשפחה יהודית. הוא ברח מן הבית על מנת להצטרף לקרקס בעודו בן 17, ולאחר מכן החל בלימודי משחק באקדמיה המלכותית לאומנות המשחק. ב-1912 החל במשחק ובבימוי קולנוע בהונגריה תחת השם "מיכאי קרטש", וביים 43 סרטים הונגריים. במלחמת העולם הראשונה הוא לחם במסגרת הצבא ההונגרי ולאחריה המשיך בבימוי. תחילה בווינה ובהמשך - בגרמניה. בתקופה זו ביים 21 סרטים נוספים; המפורסם שבהם הוא הסרט האילם המונומנטלי "סדום ועמורה", שקורטיז מופיע בו גם כאחד הכותבים.

ב-4 ביולי 1926 היגר קורטיז לארצות הברית, והחל בקריירת בימוי ארוכה ופורה בהוליווד שכללה יותר ממאה סרטים בסוגות קולנועיות מגוונות. הוא קיבל ארבע מועמדוית לפרס האוסקר, מהן שתיים באותה השנה, ולבסוף קיבל את הפרס עבור הסרט "קזבלנקה" (1942). באולפני האחים וורנר בשנות השלושים היה קורטיז פורה במיוחד, ולעיתים סיים ארבעה סרטים בשנה, למרות שלעיתים לא היה הבמאי היחיד בפרויקטים אלו. באמצע שנות השלושים החל בשורת סרטי הרפתקאות מצליחים בכיכובו של ארול פלין, שכללו את "קפטן בלאד" (1935), "התקפת הבריגדה הקלה" (1936) ו"הרפתקאות רובין הוד" (1938). סרטים אלו מבוימים במקצועיות ובמיומנות, ועודם מוקרנים כיום, כשבעים שנה לאחר יצירתם.

בשנות הארבעים המשיך קורטיז בפיתוח סגנון ויזואלי מתוחכם הכולל תנועת מצלמה חופשית, ומשחק מתוחכם בין אור וצל. דוגמה מוקדמת לטכניקה זו ניכרת כבר בסרט "תעלומת הרצח באכסניית הכלבים" (1933) בכיכובו של ויליאם פאוול. דוגמאות לעבודתו משנות הארבעים הן "זאב הים" (1941), "קזבלנקה" "מילדרד פירס" (1945) ו"רומן בלב ים" (1948). רבים מסרטיו בתקופה זו לוו בנעימותיו של המלחין מקס שטיינר.

בשנות החמישים הפסיק לעבוד עם אולפני וורנר, ויצר מספר סרטים עבור אולפנים אחרים. בשנים אלו דעכה תהילתו. את סרטו האחרון, מערבון שגרתי בשם "הקומנצ'רוס", בכיכובו של ג'ון ויין, ביים בשנת 1961.

על אף שהותו הארוכה בארצות הברית מעולם לא שלט קורטיז כהלכה בשפה האנגלית וסיפק אנקדוטות רבות בנושא. אחד הביטויים המפורסמים בהם השתמש, "הביאו את הסוסים הריקים" (בהתכוונו לסוסים ללא רוכבים), שימש מאוחר יותר לשם האוטוביוגרפיה של השחקן דייוויד ניבן.

הוא נחשב לבמאי דיקטטורי נוסח אריך פון שטרוהיים, ואירוני הדבר שאת תהילתו הקולנועית ואת פרס האוסקר היחיד שקיבל קיבל עבור "קזבלנקה" שהסרטתו הייתה אירוע כאוטי, ללא תסריט כתוב מראש, ונעשתה בחיפזון בימי המלחמה.

קורטיז נישא שלוש פעמים לשחקניות. בשנת 1962 נפטר ונטמן בקליפורניה.

קורטיז נחשב למקצוען הוליוודי, אשר סיפק סרטים בקו תעשייתי. תאורטיקנים של הקולנוע אינם מחשיבים אותו ליוצר בעל סגנון ייחודי ("Auteur"), שכן עבודתו השתרעה על פני סוגות קולנוע רבות, ולא התאפיינה בשיטות צילום או עריכה ייחודיות. עם זאת סרטיו, מסרטי ההרפתקאות עם ארול פלין, ועד למלודרמות כ"מילדרד פירס" נותרים מהנים מאוד גם לצופה המודרני, וחלק מהם (ובמיוחד קזבלנקה) נחשבים לקלסיקה של הקולנוע.