פול מזורסקי

חיים אישיים

מזורסקי נולד בשם ארווין מזורסקי בברוקלין שבניו יורק למשפחה יהודית. סבו היגר לארצות הברית מאוקראינה ב-1905. מזורסקי סיים את לימודיו בברוקלין קולג' בשנת 1951. הגדיר את עצמו כאתאיסט. היה נשוי לבטסי מ-1953 ועד מותו. לזוג נולדו שתי בנות, ג'יל ומג (שנפטרה ב-2009). בני המשפחה הופיעו בחלק מסרטיו של מזורסקי.

משחק

מזורסקי החל את קריירת המשחק שלו בסרטו של סטנלי קובריק "פחד ותשוקה" ב-1953. ברשימת הקרדיטים שבסוף הסרט ביקש שישנו את שמו הפרטי לפול. ב-1955 שיחק לצידו של סידני פואטייה בסרט "זרע הפורענות" בתור אחד התלמידים הפרועים. קריירת המשחק של מזורסקי נמשכה כמה עשורים, כשבין השאר הופיע גם בכמה פרקים של סדרות טלוויזיה וביניהן אזור הדמדומים, הסופרנוס (בתור מחלק הקלפים "סאנשיין") ותרגיע (בתור "נורם").

מזורסקי שיחק כשחקן משנה או עשה הופעת קָמֵעַ בחלק ניכר מהסרטים שיצר. כך למשל, ב"ירח מעל פארדור" (1988) בכיכובו של ריצ'רד דרייפוס הופיע בלבוש דראג וגילם את אם דמותו של דרייפוס. סרטים נוספים בהם מזורסקי שיחק כשחקן משנה הם: ההיסטוריה המטורפת של העולם (1981), "פאנץ' ליין" (1988), שונאים, סיפור אהבה (1989), "דרכו של קרליטו" (1993), ו"נישואין נוסח מיאמי" (1995). כמו כן, דיבב את דמות הפסיכולוג של הנמלה "זי" בסרט עבודת נמלים מ-1998, ודיבב ארנב בסרט קונג פו פנדה 2 מ-2011.

כתיבה ובימוי

תקופה לא ארוכה לאחר שהתחיל לשחק, מזורסקי החל גם לכתוב ועבד בתוכנית האירוח של דני קיי ב-1963. הוא היה שותף לכתיבת התסריט המקורי לפיילוט של תוכנית הטלוויזיה של להקת המאנקיז בשנת 1965. הסרט הראשון שבו עבד כתסריטאי קולנוע היה "אני אוהב אותך אליס ב. טוקלאס" (1968) בכיכובו של פיטר סלרס. שנה לאחר מכן כבר ביים את סרטו הראשון, "בוב וקרול וטד ואליס" עם דיאן קנון אשר זכה להצלחה קופתית גדולה. מזורסקי היה גם אחראי על ההפקה והתסריט של הסרט (יחד עם לארי טאקר), ודבר זה זיכה אותו במועמדות ראשונה לאוסקר בקטגוריית התסריט המקורי הטוב ביותר. התקופה היצירתית ביותר בקריירה של מזורסקי כתסריטאי ובמאי הייתה בשנות ה-70 וה-80, כשיצר דרמות קומיות מצליחות כמו "הארי וטונטו" (1974), שזיכה את ארט קרני בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר, "מוסקבה על ההדסון" (1984) בכיכובו של רובין ויליאמס כמהגר רוסי, ו"היחפן מבוורלי הילס" (1986). סרטים נוספים של מזורסקי בתקופה זו כוללים את "אלכס בארץ הפלאות" (1970) שבו ישנה הופעת אורח של פדריקו פליני, "התחנה הבאה גריניץ' וילג'" (1976) שמתבסס על זיכרונותיו של מזורסקי כשחקן בניו יורק, "הסערה" (1982) שמהווה גרסה עכשווית למחזה האחרון של שייקספיר ו"שונאים, סיפור אהבה" (1989) על בסיס ספרו של יצחק בשביס זינגר שהיה מועמד לשלושה פרסי אוסקר, וביניהם התסריט המעובד הטוב ביותר.

סרטו המצליח ביותר של מזורסקי היה "אשה לא נשואה" (1978), סיפור על אישה (בגילומה של ג'יל קלייבורג) אשר מנסה לשקם את חייה לאחר עזיבת בעלה. הסרט עסק בסוגיה פמיניסטית ועורר דיון ציבורי רחב, כשהתנועה לשוויון זכויות האישה מאמצת את הסרט ותומכת בו. הסרט קיבל שלוש מועמדויות לפרס האוסקר: השחקנית הטובה ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר והסרט הטוב ביותר.

בשנות ה-90 סרטיו של מזורסקי, ביניהם "תמונות מהקניון" (1991) בכיכובם של וודי אלן ובט מידלר ו"הרפתקאותיו של מלפפון חמוץ" (1993) שבו שיתף שוב פעולה עם דיאן קנון הצליחו פחות.

עבודה אחרת

מזורסקי הוציא אוטוביוגרפיה בשנת 1999 שבה הוא מספר על חוויותיו בעולם הקולנוע ומפגשיו עם ידוענים שונים בעולם זה. ב-2011 יצאה סקירה נוספת על יצירותיו. כמו כן, מזורסקי השתתף בכמה סדרות דוקומנטריות על קולנוע שבהן חלק עם הצופים מניסיונו. מ-2011 ועד מותו ב-2014 שימש כמבקר קולנוע של המגזין וניטי פייר.

מזורסקי וישראל

מזורסקי הגיע לישראל בשנת 2007 כאורח הכבוד של פסטיבל הקולנוע היהודי וקיבל פרס מפעל חיים מטעם הפסטיבל. מזורסקי הציג את סרטו התיעודי "ייפי: מסע אל העליצות היהודית" שתיאר את מסעו לעיר אומן שבה קבור הרב נחמן מברסלב. בסרט הוא תיעד את תופעת ההשתטחות על קברי צדיקים ואת הילולת ראש השנה במקום. במהלך צילום הסרט נפגש וראיין את אלי יצפאן.

הוקרה

מזורסקי נפטר ב-30 ביוני 2014 בגיל 84 בבית החולים "סידרס־סיני" שבלוס אנג'לס אחרי דום לב. מלבד חמש המועמדויות שלו לפרס האוסקר, הוא היה גם מועמד פעמיים לפרס גלובוס הזהב ופעמיים לפרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע שבקאן. ב-2010 זכה בפרס מטעם איגוד מבקרי הקולנוע בלוס אנג'לס על הישגיו בקריירה. ב-13 בדצמבר 2013 קיבל את הכוכב מספר 2,515 בשדרת הכוכבים של הוליווד כשמל ברוקס, ריצ'רד דרייפוס וג'ף גרלין נוכחים באירוע. ב-1 בפברואר 2014 הוענק לו פרס מפעל חיים מטעם גילדת התסריטאים האמריקאית. עמיתו וחברו הקרוב מל ברוקס היה זה שהעניק לו את הפרס.