ישעיה ברלין

לכתיבתו של ברלין על התאוריה הליברלית הייתה השפעה מרחיקת לכת. מאמרו מ-1958, "שני מושגים של חירות", בו הבדיל בין חירות חיובית לחירות שלילית, מהווה חלק חשוב בדיון מאז על היחס בין חירות ושוויון.

קורות חיים

ברלין נולד בריגה בירת פלך ליבוניה של האימפריה הרוסית (כיום בירת לטביה) למשפחה יהודית עשירה ומשכילה. אביו היה מנחם מנדל ברלין, סוחר עצים שתמך בהפצת התרבות המודרנית בקרב יהודי רוסיה, ואמו הייתה מרי (לבית וולשונוק), שרכשה חינוך אירופאי מקיף שטבעה גם בבנה. בילדותו חי בריגה ובפטרוגראד (סנקט פטרבורג), כשהוא עד למהפכה הרוסית ב-1917, והגיע עם משפחתו לבריטניה ב-1921. בבריטניה למד בבית ספר פרטי – סיינט פול'ז סקול (אנ'), ואז בקורפוס קריסטי קולג' (אנ') באוקספורד, שם למד לימודים קלאסיים, פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה. הוא נשאר באוקספורד כל חייו, מלבד בתקופה שבה עבד בשביל שירותי המודיעין הבריטי בניו יורק (1940–1942), בשגרירות הבריטית בוושינגטון הבירה (1942–1945) ובמוסקבה (1945–1946). ב-1956 נשא לאשה את אלין האלבאן.

ישעיה ברלין היה היהודי הראשון שקיבל מלגת הצטיינות מ"אול סולס קולג' (אנ')", אוקספורד. הוא היה הנשיא המייסד של קולג' וולפסון (אנ') באוקספורד, ומ-1957 ל-1967, שימש כפרופסור לתאוריה חברתית ופוליטית באוניברסיטת אוקספורד. הוא נעשה לאביר ב-1957, קיבל את אות מסדר ההצטיינות (Order of Merit) ב-1971, והיה הנשיא של האקדמיה הבריטית מ-1974 ועד 1978. בשנת 1979 זכה בפרס ירושלים, המוענק לסופר העוסק בחירות הפרט בחברה. מכותבי האנציקלופדיה העברית.

בן דודו הוא ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי.

"חירות עבור הזאבים היא מוות לכבשים"

ברלין ידוע ביותר בזכות מאמרו "שני מושגים של חירות", במקור הרצאה שהעביר כשקיבל את משרת הפרופסור באוקספורד. הוא הגדיר את החירות השלילית כחסרונה של מניעה, או "חירות מ"; ואילו את החירות החיובית הוא הסמיך לרעיון של הגדרה ומיצוי עצמי, או היכולת לעשות בחירות משמעותיות – "החירות ל". חירות חיובית מתמקדת ברצונות ההיפותטיים של היחיד, רצונות שיכולים להיווצר כתוצאה מחינוך, לדוגמה. רעיון זה היווה כלי כנגד הגבלות שהושמו על אנשים בחברות מובנות, הגבלות שברלין טען בחריפות לזכותן.

המאמר שלו "הכרח היסטורי" (1953) התמקד בוויכוח בפילוסופיה של ההיסטוריה. במילותיו של ברלין, השאלה היא האם אדם מאמין כי "החיים של עמים שלמים וחברות הושפעו באופן משמעותי על ידי יחידים יוצאי דופן", או שהאירועים שמתרחשים הם בגלל כוחות על-אנושיים, שאינם מתייחסים לרצון האדם. ברלין ידוע גם בחיבוריו על היסטוריה אינטלקטואלית רוסית.

כתיבתו של ברלין על תקופת ההשכלה ומבקריה – שלהם ברלין קרא ה"השכלה שכנגד" – ובייחוד על הרומנטיזם, תרם לתאוריה האתית שלה הוא קרא פלורליזם ערכי.

עבור ברלין, ערכים הם יצירי האדם, ולא יציריו של הטבע שצריך לגלותם, אם כי הוא גם טען כי טבעו של האדם הוא כזה שערכים מסוימים – כמו, החשיבות של חירות אישית – יהיו נכונים בכל התרבויות, ולזה הוא קרא "פלורליזם אובייקטיבי". הוא הציע את הרעיון שערכים מוסריים עשויים להיות נכונים אך לא מתאימים זה לזה, ולפיכך ייתכן כי הם יתנגשו בצורה בלתי ניתנת לפתרון. כאשר ערכים מתנגשים, אין הכוונה שאחד חשוב מהשני. שמירת הבטחה יכולה להתנגש בחיפוש אחר האמת; חירות יכולה להתנגש בצדק חברתי. "מאבקים מוסריים הם חלק מהותי וקבוע של החיים האנושיים... ההתנגשויות של הערכים הם המהות של מה שהם ומה שאנחנו" (ברלין, 1958).

כתביו

מרבית כתביו תורגמו לעברית: