ירמיהו יובל

ביוגרפיה

נולד בחיפה ולמד בבית הספר הריאלי שבחיפה. ב-1964 סיים תואר שני בפילוסופיה בהצטיינות יתרה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא המשיך את לימודיו בסורבון אצל פול ריקר ואחר כך באוניברסיטת פרינסטון אצל סטיוארט המפשר, וולטר קאופמן, ריצ'רד רורטי, גרגורי ולסטוס, קרל המפל וישעיה ברלין. את הדוקטורט סיים בהצטיינות ב-1968 בנושא "המטאפיזיקה של קאנט, המתודות שלה ושלוחותיה", בהדרכתו של פרופ' נתן רוטנשטרייך. לאחר סיום הדוקטורט החל להרצות באוניברסיטה העברית.

ב-1972 מונה לראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, ושנתיים מאוחר יותר, ב-1974, מונה לראש המכון לפילוסופיה. במשך השנים שימש גם כמנהל מרכז שמואל הוגו ברגמן לעיון פילוסופי. ב-1998 יצא לפנסיה מוקדמת, אך המשיך ללמד בחוג בהתנדבות. משנת 1993 לימד סמסטר בשנה בפקולטה לתלמידי מוסמך ודוקטור של ה-New School for Social Research בניו יורק ומ-1996 היה פרופסור אורח מתמיד בקתדרה לפילוסופיה על שם הנס יונאס שם.

ב-1991 הקים את מרכז שפינוזה בירושלים (היום חלק ממכון ון ליר) ועמד בראשו עד סמוך לפטירתו

יובל היה ממייסדי "חוג 77" במפלגת העבודה (פרש ב-1978).

פעילות עיתונאית

בתחילת שנות ה-60 שימש כעורך יומן החדשות ב"קול ישראל" וביחד עם יורם רונן יסד את "יומן השבוע". במלחמת ששת הימים שימש ככתב צבאי לרדיו בחזית סיני. לאחר המלחמה החל לפרסם מאמרים פובליציסטיים ולהופיע בתקשורת בדרישה לשלום ולהכרה הדדית בין ישראל לפלסטינים. יובל פרסם לעיתים מאמרים פובליציסטיים ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות" בנושאים חברתיים ופוליטיים.

היה פעיל בהקמת רשות השידור העצמאית ב-1967, וכיהן שתי תקופות במליאתה. ב-1968 ערך את תוכניות הדוקומנטריה הפוליטית הראשונות בטלוויזיה הישראלית. במלחמת יום הכיפורים גויס למילואים ושימש כתב צבאי לרדיו בחזית המצרית. בשנות ה-70 היה העורך והמנחה של תוכנית הטלוויזיה העיונית "השעה השלישית", שעסקה בנושאים חברתיים.

חיים אישיים

היה נשוי לשושנה יובל (לשעבר שטיין), סופרת ומדריכה של עובדים קהילתיים. בנם, פרופ' יונתן יובל, הוא מרצה למשפטים ולפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, סופר ומשורר. בתם, רוני יובל, היא מוזיקאית ומנחת תוכניות טלוויזיה.

ירמיהו יובל נפטר ב-10 ביוני 2018, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.