סמי מיכאל

סמי מיכאל (1926–2024) היה סופר ישראלי יליד בגדאד, שיצירתו פתחה לקוראי העברית עולמות של זיכרון יהודי־עיראקי ושל חיים משותפים בישראל. הוא כתב על נשים וגברים המבקשים אהבה, פרנסה, שייכות וכבוד בתוך מציאות של גבולות חברתיים ולאומיים. חיפה, שבה חי ופעל שנים רבות, הייתה עבורו גם בית וגם מרחב ספרותי. לצד ספריו היה קול ציבורי בולט למען זכויות אדם ושוויון הזדמנויות.

שתי שפות ומסלול של הגירה

מיכאל נולד בשם כאמל סלאח ולמד בבתי הספר של הקהילה היהודית בבגדאד. בצעירותו היה פעיל במחתרת הקומוניסטית העיראקית, וב־1948 נמלט לאיראן בעקבות רדיפה פוליטית. ב־1949 הגיע לישראל. בחיפה כתב בעיתונות הערבית, ובהמשך עבר לכתיבה ספרותית בעברית, בלי לוותר על ההיכרות העמוקה עם הערבית ועם עולמה התרבותי.

במשך עשרות שנים עבד בשירות ההידרולוגי. העבודה והמפגש עם אנשים ומקומות בארץ התקיימו לצד הכתיבה, והעניקו לה קשר מתמשך לחיי היום־יום. הרומן הראשון שפרסם בעברית, ״שווים ושווים יותר״ מ־1974, עסק בחיי העולים במעברות ובפער בין הבטחת השוויון לבין המפגש עם החברה הקולטת.

ספרות שנותנת לאדם מרחב מלא

ב״ויקטוריה״ פרש מיכאל את חייה של אישה יהודייה מבגדאד ועד ישראל. המשפחה, המעמד והמגבלות החברתיות מתוארים מתוך תשומת לב לרצונה ולכוחותיה של הדמות. כך נעשתה ההיסטוריה של קהילה גם סיפור של אדם מסוים, שאינו נבלע בתוך תיאור כללי של עדה או תקופה.

״חצוצרה בוואדי״, שראה אור ב־1987, מתרחש בחיפה ומעמיד במרכז קשר בין אישה ערבייה לעולה יהודי. השכונה, הדירות והשיחות יוצרים תמונה של עיר שבה חיים זה לצד זה זיכרונות ושפות שונים. ״סופה בין הדקלים״ פנה לקוראים צעירים דרך עולם יהודי בגדאד, וב״מים נושקים למים״ שב מיכאל אל שאלות של חיים, זהות ומפגש בין אנשים.

מן הספר אל השיחה הציבורית

ספריו של מיכאל תורגמו לשפות שונות, וחלקם עובדו לבמה ולמסך. באמצעותם יכלו קוראים להכיר את חיי יהודי עיראק ואת החברה בישראל מתוך יחסים אנושיים, ולא רק מתוך כותרות פוליטיות. הוא הרחיב את טווח הדמויות והחוויות שהעברית יכולה להציג, והקפיד על מורכבותו של היחיד גם כשהוא שייך לקבוצה בעלת היסטוריה משותפת.

מיכאל כיהן כנשיא האגודה לזכויות האזרח במשך עשרים ושתיים שנה, עד ספטמבר 2023, ולאחר מכן כנשיא כבוד. פעילות זו הייתה המשך של עיסוקו בכבוד האדם, אך אין צורך להסכים לכל עמדה ציבורית שלו כדי להכיר בהישגו הספרותי. הוא נפטר בחיפה באפריל 2024, לאחר קריירה שהותירה חותם עמוק על התרבות הישראלית.

מדוע סמי מיכאל ראוי לציון כערך חשוב במורשת

סמי מיכאל ראוי למקומו במורשת (Moreshet), באתר Moreshet.com, משום שהעניק חיים ספרותיים עשירים למורשת יהדות עיראק ולמפגש בין תרבויות בישראל. הוא הראה ששפה משותפת נבנית גם מן היכולת להקשיב לסיפור של אדם אחר. יצירתו שומרת זיכרון, מרחיבה הזדהות ומוסיפה לסיפור הישראלי פנים וקולות שלא תמיד זכו למקום הראוי להם.