תמר בורנשטיין־לזר

תמר בורנשטיין־לזר (1927–2020) הייתה אחת מסופרות הילדים הפוריות והמוכרות בישראל. דמויותיהם של קופיקו וצ׳יפופו העניקו לקוראים צעירים עולם של תעלולים, הרפתקאות ומפגשים מפתיעים. מאחורי ההומור עמדה תרומה תרבותית פשוטה ורבת משמעות: ספר שהילד רוצה לפתוח בעצמו, דמות שהוא שמח לשוב אליה ושפה עברית שאינה נשארת רק בכיתה אלא מלווה גם את שעות הפנאי.

מעין גנים אל עולם הילדים

בורנשטיין־לזר נולדה וגדלה בעין גנים, בסביבת פתח תקווה, והייתה בת למשפחה ששורשיה נטועים ביישוב. היא למדה בבית המדרש למורים בגבעת השלושה, שירתה בלהקה צבאית במלחמת העצמאות ועסקה בהוראה. ההיכרות עם ילדים, עם הקצב של שיחה ועם כוחו של סיפור מסופר התגלגלה אל עבודתה הספרותית.

בראשית שנות החמישים החלה לפרסם בעיתוני ילדים. אחד מסיפוריה הראשונים, "הילדה מהמעברה והכוכב ממרום", הופיע ב"דבר לילדים" ב־1951. כבר בו נפגשו מציאות ישראלית של קליטת עלייה ודמיון אגדי. בשנת 1955 זכתה בפרס יציב, ובהמשך כתבה מאות ספרים וסיפורים במגוון סוגות ולגילים שונים.

קופיקו: הדמיון נכנס הביתה

סדרת קופיקו העמידה קוף שובב בתוך סביבה משפחתית ישראלית מוכרת. בני הבית, השכונה והמפגשים היומיומיים נהפכו לחומר להרפתקאות, והקוראים יכלו לזהות בהם מצבים מחייהם. חלק משמות הדמויות נשאבו משמות בני משפחתה של הסופרת, דבר שהעמיק את תחושת הקרבה בין העולם המומצא לבית שממנו צמח.

החזרה אל דמות מוכרת הייתה חלק מכוחה של הסדרה. קורא צעיר לא נדרש ללמוד מחדש את כללי העולם בכל ספר; הוא יכול היה להתרכז בהרפתקה הבאה ולצבור ביטחון בקריאה. גלגוליו של קופיקו על הבמה ובטלוויזיה הרחיבו את נוכחותו בתרבות הילדים והעבירו אותו בין דורות ואמצעי ביטוי.

צ׳יפופו ומבט סקרן אל העולם

לצד קופיקו הישראלי יצרה בורנשטיין־לזר את צ׳יפופו, שהרפתקאותיו מתרחשות בארצות אחרות. הסדרה פתחה לקורא הצעיר חלון למקומות רחוקים, תוך שמירה על עלילה נגישה, קצב והומור. שתי הדמויות הציעו יחד תנועה בין המוכר לזר: הבית והשכונה מצד אחד, המסע וגילוי העולם מצד אחר.

היא יצרה גם סדרות נוספות, ובהן צ׳ארלי לץ, קונדסי ועלילות סולימאן ודני. בסדרה האחרונה ניצבה במרכז חברות בין ילד יהודי לילד ערבי. עצם הצבתם של שני חברים כשותפים לעלילה הרחיבה את מגוון המפגשים החברתיים בספריה, בלי לוותר על הסיפור ועל הנאת הקריאה.

חגים, משחק וספרות בגובה העיניים

עשייתה כללה גם סיפורים ואגדות לגיל הרך וספרים הקשורים לחגי ישראל. בסדרת "חג שמח" שילבה סיפורים עם חידות והצעות לפעילות, וכך חיברה בין קריאה, יצירה והתרחשות בבית ובגן. המורשת היהודית הופיעה בספרים האלה כחלק ממעגל השנה ומחיי המשפחה.

ארכיונה נשמר בספרייה הלאומית, ושמה הונצח בעיר שבה חיה. אך ההנצחה המשמעותית ביותר מצויה במפגש החוזר של ילדים עם דמויותיה: מפגש שבו הספר הוא חוויה מהנה ועצמאית, ולא רק מטלה שמבוגר מציב לפניהם.

מדוע תמר בורנשטיין־לזר ראויה לציון כערך חשוב במורשת

מקומה של תמר בורנשטיין־לזר במורשת (Moreshet), באתר Moreshet.com, מבטא את חשיבותה של ספרות הילדים בעיצוב התרבות הישראלית. היא יצרה דמויות שנכנסו לשפה המשותפת, קישרה בין חיי היום־יום לדמיון והעמידה ספרייה רחבה לרשות קוראים בתחילת דרכם. תרומתה ניכרת ברגעים קטנים המצטברים להשפעה גדולה: ילד שמבקש עוד סיפור, שבוחר עוד ספר ושמגלה כי עברית יכולה להצחיק, לסקרן וללוות אותו לאורך שנים.