רון לשם
סופר ותסריטאי שהעניק קול ספרותי לדור של חיילים וצעירים והביא סיפורים ישראליים אל קהל בינלאומי
רון לשם, יליד 1976, הוא סופר, תסריטאי ואיש טלוויזיה ישראלי. יצירתו נעה בין מוצב צבאי בלבנון, חיי צעירים בטהראן, זיכרונות משפחתיים ועולמם של מתבגרים. בכל אלה בולט העניין שלו בשפה שאנשים מפתחים כדי לשרוד מציאות קשה: הומור, סלנג, התרסה ולעיתים שתיקה. מן הספר ״אם יש גן עדן״ ועד ליצירת סדרות לקהל בינלאומי, הוא הרחיב את האפשרויות של סיפור ישראלי הנכתב מתוך הקשבה לקולות שאינם נשמעים תמיד בשיח הרשמי.
מן העיתונות אל ״אם יש גן עדן״
לשם עבד בעיתונות הישראלית בתפקידי כתיבה ועריכה, ובהמשך מילא תפקיד בכיר בתחום התוכן בקשת. הניסיון בעיתונות והמפגש עם עדויותיהם של אחרים היו בסיס חשוב לכתיבתו. הרומן הראשון שלו, ״אם יש גן עדן״, ראה אור ב־2005 וזכה בפרס ספיר ב־2006. במרכזו חיילים המשרתים במוצב הבופור לקראת נסיגת צה״ל מדרום לבנון.
כוחו של הספר אינו נובע רק מן האירועים הצבאיים. הוא מצוי גם בשיחות, בבדיחות ובחברות בין צעירים הנדרשים לשאת אחריות כבדה. לשם יצר לשון ספרותית הקרובה לדיבורם של החיילים, בלי לוותר על מבנה דרמטי ועל מבט מורכב בפחד ובאובדן. הספר תורגם לשפות שונות והפך לאחת היצירות המזוהות עם הזיכרון הישראלי של השהייה בלבנון.
ספרות הממשיכה אל המסך
לשם היה שותף עם הבמאי יוסף סידר לכתיבת תסריט הסרט ״בופור״, שהתבסס על הרומן. הסרט זכה להכרה בינלאומית והיה מועמד לפרס האוסקר לסרט בשפה זרה. המעבר מן הספר אל הקולנוע חשף את הדמויות ואת חוויית השירות שלהן לקוראים ולצופים מחוץ לישראל, בלי להפוך את סיפורן לתיאור מופשט של מלחמה.
ברומן ״מגילת זכויות הירח״ פנה לשם לחיי צעירים באיראן, וב״יפים כמו שהיינו״ עסק בזיכרון ובקשרים בין עבר משפחתי להווה. הבחירה לעבור בין חברות ומקומות מבטאת עניין מתמשך באנשים צעירים המבקשים חיים משל עצמם בתוך מסגרות המכתיבות להם כיצד לחיות.
יצירה ישראלית בשיחה בינלאומית
לשם היה מיוצרי הגרסה הישראלית של ״אופוריה״ לצד דפנה לוין, וממפיקי הגרסה האמריקאית שנוצרה בעקבותיה. הוא נמנה גם עם יוצרי ״ילד רע״, העוסקת בנער במעצר ובכוחם של הומור וקשרים אנושיים; הסדרה הגיעה לקהל בינלאומי בנטפליקס. עבודות אלה ממחישות כיצד ניסיון ישראלי בתסריטאות ובפיתוח דמויות יכול להשתלב בתעשייה עולמית, תוך שמירה על רגישות לשפה ולסביבה חברתית מסוימת.
מדוע רון לשם ראוי לציון כערך חשוב במורשת
מקומו של רון לשם במורשת (Moreshet), באתר Moreshet.com, נשען על תרומתו לספרות העברית, לתיעוד החוויה הישראלית ולהפצת יצירה ישראלית בעולם. ספריו ועבודתו למסך מעניקים נוכחות לאנשים שמאחורי כותרות המלחמה, הנעורים והחברה. הם מוסיפים לארכיון התרבותי של ישראל דמויות, ביטויים וסיפורים שבאמצעותם אפשר להבין דור, את פגיעותו ואת יכולתו ליצור קשר ותקווה.





