beta

מרים ילן־שטקליס

משוררת וסופרת שהעניקה לילדות הישראלית שפה של משחק, דמיון, עלבון ונחמה

מרים ילן־שטקליס (1900–1984) הייתה משוררת, סופרת ומתרגמת, מן היוצרות המרכזיות בספרות הילדים העברית. ״דני גיבור״, ״מיכאל״, ״הסבון בכה מאוד״ ויצירות נוספות שלה נעשו חלק מחיי הבית, הגן ובית הספר. היא כתבה לילדים ברצינות ובחיבה, מתוך הבנה שילדוּת כוללת גם שמחה ומשחק וגם בדידות, קנאה ואכזבה. ב־1956 זכתה בפרס ישראל לספרות ילדים, בפעם הראשונה שהפרס הוענק בתחום זה.

בין מסורת עברית לעולם של ספרים

ילן־שטקליס נולדה בשם מרים וילנסקי באימפריה הרוסית, באזור אוקראינה של ימינו. אביה, יהודה לייב ניסן וילנסקי, היה פעיל ציוני, והיא הכירה עברית מילדות. השם ״ילן״ מנציח את ראשי התיבות של שמו. לימודיה ועולמה התרבותי חיברו עברית ומסורת יהודית עם שפות וספרויות אירופיות.

היא עלתה לארץ ב־1920 והשתקעה בירושלים. לאחר לימודי ספרנות בפריז עבדה שנים רבות בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, וניהלה את המדור הסלאבי. עבודתה בספרייה וכתיבתה לילדים צמחו מאותה קרבה עמוקה למילה הכתובה: ספר היה עבורה גם אוצר תרבות שיש לשמור עליו וגם מפגש אישי היכול ללוות קורא צעיר.

לתת מקום לרגש של הילד

בשנות השלושים החלה לפרסם יצירות לילדים, בין השאר ב״דבר לילדים״. בשירתה נוצרה שפה מוזיקלית וזכירה, אך מתחת לקצב הקליל התקיים עולם רגשי מורכב. ״דני גיבור״ מאפשר לילד להודות בפגיעה ובדמעות; ״מיכאל״ נותן צורה להמתנה ולאכזבה. יצירות כאלה אינן ממהרות לבטל את הכאב בעזרת עצה של מבוגר, אלא נותנות לו מקום ומעניקות לילד הכרה.

לצד זאת כתבה שירי משחק, שירי טבע וסיפורים מלאי דמיון. ב״המסע אל האי אולי״ הפכה מסע לתיקונה של בובה להרפתקה של חברות ודאגה. העולם הדמיוני אִפשר לה לעסוק בחמלה ובנאמנות בלי להכביד בדרשה. לשונה נשענה על מקורות עבריים, על שיחה יומיומית ועל חוש מפותח לצליל.

מן הדף אל השיר המושר

יצירותיה כונסו בספרים כגון ״שיר הגדי״, ״יש לי סוד״ ו״בחלומי״, המיועדים לשלבים שונים בילדות. רבים משיריה הולחנו, והקלטות וביצועים חידשו את המפגש עמם גם מחוץ למסגרת הקריאה. האלבום של שמוליק קראוס וג׳וזי כץ משנות השבעים הוא דוגמה למעבר של שירתה אל מרכז התרבות המוזיקלית.

כמתרגמת הביאה לעברית יצירות מספרויות אירופה ותרמה להרחבת עולמו של הקורא הצעיר. בכתיבה ובתרגום כאחד שמרה על כבודו של הילד: היא לא הניחה שפשטות מחייבת שטחיות, או שסיפור לילדים צריך להימנע מן הרגשות המורכבים שכולנו מכירים.

מדוע מרים ילן־שטקליס ראויה לציון כערך חשוב במורשת

מקומה של מרים ילן־שטקליס במורשת (Moreshet), באתר Moreshet.com, נובע מן הנוכחות החיה של יצירתה בילדות הישראלית. היא העניקה לדורות מילים שבאמצעותן אפשר לשחק, לשיר ולספר על מה שקשה לומר. שירתה היא חלק מן ההעברה התרבותית בין הורים לילדים, ובה בעת מפגש אישי שמחדש בכל קריאה את תחושת ההבנה והנחמה.