רביב דרוקר

דרוקר הוא הילד האמצעי מבין שלושה אחים; אחיו הבכור הוא מאמן הכדורסל שרון דרוקר. הוא גדל בשכונת רמת ורבר בפתח תקווה, למד בבית הספר היסודי "נווה עוז" בעיר, וסיים תיכון במגמה ריאלית.

בשירותו הצבאי שימש כחוקר מצ"ח ולאחר שחרורו עבד כשנה כחוקר פרטי בתחום הביטוח. הוא בעל תואר במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב.

דרוקר החל לעבוד ככתב כללי ב"מעריב". בהמשך שימש ככתב לענייני נדל"ן ותשתיות, ולאחר מכן ככתב מדיני. ב-1998 עבר להיות הכתב המדיני של גלי צה"ל. במקביל הגיש לעיתים בתחנת הרדיו את התוכנית "מה בוער".

החל מאוגוסט 2003 שימש כפרשן הפוליטי של "חדשות עשר". ממרץ 2006 עד אפריל 2009 הגיש לצד עפר שלח את "שישי" - מהדורת ליל שבת של ערוץ 10. ממאי 2009 הגישו השניים את תוכנית התחקירים "המקור"; בהמשך, דרוקר הגיש את התוכנית לצד מיקי רוזנטל ורזי ברקאי, ואחר כך הגיש אותה לבדו.

ב-2004 היה שותף לייסודה של התנועה לחופש המידע, וכיהן כיושב הראש שלה עד דצמבר 2016.

22 יום לפני הבחירות ב-2006 חשף דרוקר את "יומני עמרי" - רשימות ובהן מינויים פוליטיים של עמרי שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון. ב-15 ביוני 2007, שלושה ימים לאחר סיום הבחירות הפנימיות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה וההכרזה על ניצחונו של אהוד ברק, חשף דרוקר צילומים מקלפיות במגזר הערבי, שהראו כי כמות המצביעים בפועל הייתה נמוכה משמעותית ביחס לאחוזי ההצבעה הגבוהים שלכאורה נרשמו במגזר. החשיפה הובילה לחקירת משטרה של יאח"ה.

במרץ 2007 חשף דרוקר מסמך פנימי מלשכתו של אהוד אולמרט, שמתעד את ההטבות שנתנו אולמרט ואנשיו לפעילי הליכוד. כמה חודשים לאחר מכן הורה היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על חקירת יאח"ה בנושא, בעקבות התחקיר.

ב-2008 פרסם כי בזמן מלחמת לבנון השנייה, כשנסע בנימין נתניהו בלוויית אשתו, שרה נתניהו, למסע הסברה בלונדון, הוצאותיהם היו גבוהות ושולמו על ידי תורם לונדוני. בתגובה הגיש נתניהו תביעת דיבה כנגד דרוקר וערוץ 10,‏ אותה ביטל לאחר זמן מה. הסתבר שנסיעתה של שרה נתניהו לא אושרה כנדרש על ידי ועדת האתיקה, ונתניהו קיבל הערה על כך מהוועדה.

ביוני 2008 חשף דרוקר אי סדרים בספר המתפקדים של קדימה, מה שהוביל לחקירת משטרה של יאח"ה.

בנובמבר 2016 פרסם דרוקר כתבה שלפיה קיבל בנו של ראש הממשלה, יאיר, טובות הנאה מהמיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר. בתגובה האשים אותו בנימין נתניהו ב"שטיפת מוח" ו"רצח אופי".

באפריל 2018 החל להגיש את הסדרה התיעודית "הקברניטים" העוסקת במנהיגותם של שישה מראשי ממשלות ישראל.

במרץ 2011 פרסם תחקיר בתוכנית "המקור" שבו טען כי בשנים 1999–2008 נסעו נתניהו ובני משפחתו מחוץ לישראל על חשבון גופים פרטיים, גם אחרי חזרתו של נתניהו לפוליטיקה ב-2002. התחקיר, שנודע כ"פרשת ביביטורס" הביא לבדיקה של מבקר המדינה. בסופו של דבר החליט היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בספטמבר 2014, לאמץ את המלצות המשטרה ופרקליטות המדינה ולסגור את התיק לאחר ש"במכלול החומר שנאסף לא נמצא שיש מקום לפתוח בחקירה".

ב-2015 עתרו דרוקר וחדשות ערוץ 10 לבית המשפט המחוזי בירושלים, כדי לקבל מידע על כל השיחות שנערכו בין ראש הממשלה נתניהו ועמוס רגב, עורך "ישראל היום", ובעל העיתון שלדון אדלסון. השופט דוד מינץ פסק שנתניהו יחויב למסור את הפירוט המלא של מועדי שיחותיו עם אדלסון ורגב, אך הוסיף כי בטרם חשיפת המידע יש לעדכן את אדלסון ואת רגב על תוצאות העתירה ולאפשר להם להתנגד לה. אלה אכן התנגדו בנימוק של פגיעה בפרטיותם, ובפברואר 2016 ביטל בית המשפט העליון את החלטת המחוזי. לאור זאת קבע השופט מינץ ביולי 2016 שנתניהו לא יחויב למסור את המידע, כי שבנסיבות מקרה זה, העניין הציבורי העומד בבסיס הבקשה לקבל את המידע לא גובר על פני זכותם לפרטיות של רגב ואדלסון. באוקטובר 2016 ערערו שוב דרוקר וחברת החדשות של ערוץ 10 בבית המשפט העליון על ההחלטה, ובאוגוסט 2017 קיבל בית המשפט העליון את הערעור, וקבע שהאינטרס הציבורי במסירת המידע על בסיס חוק חופש המידע, גובר על הפגיעה בפרטיותם של אדלסון ורגב.

בנובמבר 2016 חשף דרוקר תכתובת מייל של דוד שמרון, פרקליטו של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. המייל הוכיח את מערבותו של שמרון במכרז הצוללות, תוך שהוא מייצג בעסקה זו את מיקי גנור, נציגה הישראלי של יצרנית הצוללות טיסנקרופ. החשיפה התגלגלה לפרשת הצוללות, שבמסגרתה הוגשו בסופו של דבר כתבי אישום.

בשנת 2007 הגיש יושב ראש ארגון המורים, רן ארז, תביעת דיבה בסך 4 מיליון ש"ח נגד דרוקר, "חדשות 10" ונושאי משרה נוספים ב"חדשות 10", בעקבות ידיעה ששודרה ב"חדשות 10" לפיה שביתת המורים היא חלק מתוכנית קונספירציה של ארז ואחרים להחליף את שרת החינוך יולי תמיר בח"כ עמי איילון. התביעה אושרה בבית משפט השלום, אך נדחתה בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי.

באפריל 2011 הגיש ראש הממשלה, בנימין נתניהו תביעת דיבה בגובה 3.5 מיליון ש"ח נגד ערוץ 10, דרוקר, מיקי רוזנטל ונענע 10, בעקבות הפרסום על המימון הכפול לכאורה לאחת מטיסותיו של נתניהו (פרשת ביביטורס). בעקבות גישור בין הצדדים הגיעו הצדדים להסכמה על ביטול תביעה זו ותביעה נוספת של נתניהו נגד ערוץ 10, תוך ש"ראש הממשלה ורעייתו שומרים על מלוא זכותם לחדש את ההליכים המשפטיים נגד כל אחד מהנתבעים בכל אחת משתי התביעות בכל עת, על-פי שיקול דעתם הבלעדי", ואילו הנתבעים הבהירו כי "ינהגו באופן הוגן וענייני כלפי ה"ה שרה ובנימין נתניהו, בהתאם למדיניותם כלפי יתר האישים והגורמים אותם הם מסקרים".

איש העסקים וולטר סוריאנו הגיש שלוש תביעות דיבה נגד דרוקר. השנייה מתביעות אלה נדחתה על הסף, והדיון בשתי האחרות טרם הסתיים.

בינואר 2017 הגישו דרוקר ו"חדשות 10" תביעת דיבה נגד העיתונאי אראל סג"ל, על שטען שבתחקיר שפרסם דרוקר הוא ניסה להפיל את מח"ט גבעתי, אל"ם עופר וינטר, מטעמים אידאולוגיים. בעקבות התביעה התנצל סג"ל על דבריו.

באוקטובר 2021 הגיש דרוקר תביעת דיבה בסך מיליון ש"ח נגד יעקב ברדוגו, תחנת הרדיו גלי צה"ל שבה הוא משדר, המגישים נועם פתחי ויותם זמרי ותחנות הרדיו גלי ישראל ורדיו דרום שבהן הם משדרים, בטענה שבעקבות טור שפרסם בעיתון "הארץ" ייחסו לו ביצוע עבירה פלילית של סחיטה באיומים כלפי שר הביטחון בני גנץ.

חיים אישיים

דרוקר הוא בן זוגה של העיתונאית ענת גורן. הם מתגוררים בתל אביב ולהם ארבעה בנים.

ביקורת על עבודתו

בתביעת דיבה שהגיש יו"ר הכנסת דן תיכון נגד דרוקר, גולן יוכפז ומפקד גלי צה"ל זאב דרורי, פסק בית המשפט המחוזי כי התחקיר שפרסמו על תיכון מהווה הוצאת לשון הרע וגזר עליהם תשלום של חצי מיליון ש"ח פיצויים, בערעור שהוגש, הוריד בית המשפט העליון את סכום הפיצויים ל-300,000 ש"ח.

באוגוסט 2008, פרסם העיתון "ידיעות אחרונות" כתבה נגד דרוקר, תחת הכותרת "חפיף דרוקר". בכתבה פורסמו טענות כנגד המקצועיות, האתיקה והאישיות של דרוקר, רובן, מלבד אחת, בעילום שם. דרוקר טען בתגובה שהכתבה כוללת שקרים רבים וכי היא נובעת מנקמנות על כך שמתח מצדו ביקורת על "ידיעות אחרונות" ובכיריו. בהמשך תבע דרוקר את העיתון בסך של מיליון שקל בגין הוצאת דיבה. הצדדים פנו להליך גישור ובסופו הוסכם כי העיתון יפרסם בכפולה הפותחת של המוסף "7 לילות" כי לא הייתה לו כוונה להטיל דופי ביושרה האישית והמקצועית של דרוקר.