ג׳ושוע קושנר

ג׳ושוע קושנר, המוכר בשם ג׳וש קושנר, הוא משקיע, יזם ואיש עסקים יהודי-אמריקאי. הוא מייסד ומנכ״ל Thrive Capital, ממייסדי Oscar Health וסגן יו״ר הדירקטוריון שלה, ממייסדי Vostu ו-Cadre, ואחת הדמויות הבולטות בדור החדש של הון סיכון אמריקאי. בניגוד למשקיעים המתמקדים רק במימון חברות, קושנר בנה מוסד השקעות שמנסה ללוות חברות לאורך זמן — מן הרעיון הראשוני ועד שלבי צמיחה גדולים — ובכך להשפיע על אילו טכנולוגיות, פלטפורמות ושירותים מקבלים את ההון, האמון והסבלנות הדרושים כדי להגיע לקנה מידה עולמי.

חשיבותו אינה נובעת רק משם המשפחה הידוע או מקרבתו לדמויות פוליטיות. קושנר בנה מסלול עסקי עצמאי סביב טכנולוגיה, בריאות, תוכנה, צרכנות, מדיה, בינה מלאכותית וספורט. Thrive Capital השקיעה בחברות שהשפיעו על הדרך שבה אנשים מתקשרים, משלמים, צורכים שירותים דיגיטליים, משתמשים בבינה מלאכותית ומנהלים עסקים. Oscar Health ניסתה לחדש תחום שמרן ומורכב במיוחד — ביטוח בריאות בארצות הברית — באמצעות טכנולוגיה, חוויית משתמש ותפעול מבוסס נתונים. בשנים האחרונות הרחיב קושנר את פעילותו גם למדיה ולבעלות בספורט, תחומים שבהם הון, מותג, קהילה ותרבות נפגשים.

משפחה יהודית, שורשי שואה וחינוך בניו ג׳רזי

קושנר נולד ב-12 ביוני 1985 בליווינגסטון, ניו ג׳רזי, למשפחה יהודית. הוריו הם צ׳ארלס וסריל קושנר, והוא גדל במשפחה יהודית אורתודוקסית-מודרנית. משפחת קושנר נושאת עמה זיכרון יהודי כבד: סביו היו ניצולי שואה שהגיעו לארצות הברית לאחר המלחמה מנבהרדק שבבלארוס. בתוך סיפור משפחתי כזה, הצלחה עסקית אמריקאית אינה רק סיפור של הון ויזמות, אלא גם חלק ממסלול רחב יותר של שיקום, הגירה, בנייה מחדש והשתלבות יהודית בעולם החדש.

הוא גדל בניו ג׳רזי לצד אחיו, ובהם ג׳ארד קושנר, שנעשה לימים איש עסקים ויועץ בכיר בבית הלבן. הסביבה המשפחתית שילבה נדל״ן, עסקים, חינוך יהודי, שאפתנות מוסדית וקשרים חברתיים רחבים. אולם ג׳ושוע קושנר בחר לבנות את עיקר דרכו לא בנדל״ן המשפחתי אלא בהון סיכון, טכנולוגיה ובריאות — תחומים שבהם הערך נוצר פחות מבעלות על נכס פיזי ויותר מזיהוי מוקדם של רעיון, צוות, שוק ותזמון.

החינוך היהודי-אמריקאי שלו חשוב להבנת פרופיל המורשת. הוא משתייך לדור של יהודים אמריקאים שגדלו לאחר השואה, בתוך ארצות הברית של הזדמנות כלכלית וטכנולוגית, ונכנסו לעמדות שבהן הם אינם רק משתתפים בשוק אלא מעצבים את התשתיות החדשות שלו: תוכנה, בריאות דיגיטלית, AI, מדיה וספורט מקצועני.

הרווארד, יוזמות מוקדמות והלימוד המעשי של יזמות

קושנר למד בהרווארד קולג׳ וסיים תואר ראשון בשנת 2008. בהמשך השלים MBA בבית הספר לעסקים של הרווארד בשנת 2011. כבר במהלך לימודיו נמשך לבנייה של מיזמים חדשים. הוא היה מעורב ב-Scene, פרסום סטודנטיאלי בתחום תרבות הפופ, ובהמשך היה ממייסדי Vostu, חברה שפנתה לשוק המשחקים החברתיים והאינטרנט באמריקה הלטינית. אף ש-Vostu לא הפכה בסופו של דבר להצלחה ארוכת טווח, היא סיפקה לו ניסיון מוקדם בשווקים מתפתחים, צמיחה מהירה, תחרות, מוצרי צריכה דיגיטליים והקשיים שבבניית חברה גלובלית.

לאחר לימודיו היה מעורב גם ב-Unithrive, מיזם שניסה לסייע לסטודנטים במימון לימודים באמצעות חיבור בין בוגרים מלווים לסטודנטים הזקוקים למימון. הרעיון היה קטן בהרבה מן החברות שבהן ישקיע בעתיד, אך הוא כבר ביטא עניין במערכות גדולות וקשות: חינוך, הון, חוב, גישה להזדמנות והיכולת להשתמש בטכנולוגיה כדי לתווך בין אנשים שהמערכת הרגילה אינה מחברת בקלות.

בתחילת דרכו עבד לזמן קצר בגולדמן זקס בתחום ההון הפרטי והחוב במצוקה. ההתנסות הזו נתנה לו מבט מקצועי על שווקים, מאזנים, סיכון, משברים והערכת שווי. אולם קושנר לא נשאר בעולם הפיננסים המסורתי. הוא פנה לעולם שבו כסף אינו רק כלי לרכישת נכס קיים, אלא אמצעי לבניית חברות חדשות.

הקמת Thrive Capital

בשנת 2009 הקים קושנר את Thrive Capital, קרן הון סיכון שהתמקדה בתחילה במדיה, אינטרנט וחברות טכנולוגיה צעירות. Thrive נבנתה בניו יורק ולא בעמק הסיליקון, ועם הזמן הפכה לאחת מחברות ההשקעה המזוהות ביותר עם המפגש בין טכנולוגיה, צרכנות, תוכנה ארגונית, בריאות, פיננסים ובינה מלאכותית. בחירה זו הייתה חשובה: היא ביטאה אפשרות לבנות קרן טכנולוגיה גדולה מחוץ למוקד הקליפורני הקלאסי, מתוך קשר עמוק יותר לאקו-סיסטם של ניו יורק, מדיה, פיננסים, מסחר וצרכנות.

Thrive השקיעה בחברות מוקדמות ובחברות צמיחה, ולעיתים בנתה קשרים ממושכים עם יזמים. בין ההשקעות המזוהות עם הקרן נמצאות חברות כמו Instagram, Spotify, Stripe, Slack, Instacart, OpenAI, SpaceX, Skims וחברות נוספות. לא כל השקעה הייתה באותו היקף או באותה חשיבות, אך יחד הן מצביעות על יכולת לזהות חברות שהופכות לפלטפורמות: לא רק מוצרים, אלא מערכות שימוש רחבות המשנות התנהגות של צרכנים, מפתחים, עסקים או מוסדות.

אחת ההשקעות המוקדמות הידועות של Thrive הייתה השתתפות בסבב הגיוס של Instagram לפני רכישתה על ידי Facebook. ההצלחה הזו הפכה לסמל של יכולת הקרן לזהות פלטפורמת צריכה חזותית עוד לפני שהפכה למרכז תרבותי עולמי. בהמשך, השקעות בחברות כמו Stripe ו-OpenAI הרחיבו את מעמדה של Thrive מן האינטרנט הצרכני אל תשתיות תשלום, תוכנה ובינה מלאכותית.

משקיע של תקופת הבינה המלאכותית

בשנות העשרים של המאה ה-21 נעשתה Thrive Capital מזוהה במיוחד עם גל הבינה המלאכותית. השקעותיה ב-OpenAI ובחברות AI נוספות הציבו את קושנר בלב אחד השינויים הכלכליים והטכנולוגיים החשובים של התקופה: המעבר מבינה מלאכותית כמחקר או כלי פנימי למערכות שמיליוני אנשים משתמשים בהן לכתיבה, תכנות, חיפוש, עיצוב, שירות לקוחות, ניתוח נתונים, יצירה וניהול ידע.

ב-2024 גייסה Thrive סכומי עתק לקרנות חדשות, וב-2026 דווח כי גייסה יותר מ-10 מיליארד דולר לקרן חדשה, הגדולה בתולדותיה. גיוסים כאלה אינם רק נתון פיננסי. הם משקפים אמון מוסדי בכך שקושנר והצוות שבנה מסוגלים לפרוס הון בתקופה שבה AI, רובוטיקה, חלל, מדעי החיים ותשתיות מחשוב דורשים סכומים גדולים, סבלנות, גישה ליזמים ולפעמים גם אומץ להשקיע כאשר העתיד עדיין אינו ברור.

האסטרטגיה של Thrive מדגישה לא פעם קשר עמוק עם מייסדים, השקעות מרוכזות יחסית ואמונה בחברות שיכולות להגדיר קטגוריה שלמה. מבחינת מורשת עסקית, זה מציב את קושנר בתוך מסורת יהודית-אמריקאית רחבה של אנשי הון, מסחר וטכנולוגיה שמילאו תפקיד מרכזי בהפניית משאבים לרעיונות חדשים.

Oscar Health וניסיון לחדש את ביטוח הבריאות

בשנת 2012 היה קושנר ממייסדי Oscar Health, חברת ביטוח בריאות אמריקאית שנועדה לבנות חוויית ביטוח מודרנית יותר, דיגיטלית יותר ומובנת יותר לצרכן. Oscar ביקשה להתמודד עם אחת המערכות הקשות ביותר בארצות הברית: מערכת בריאות מסובכת, יקרה, מפוצלת ומלאה בחיכוך בין מטופלים, רופאים, חברות ביטוח, מעסיקים ורגולטורים.

קושנר שימש כחבר בדירקטוריון Oscar מאז הקמתה ובהמשך כסגן יו״ר הדירקטוריון. החברה יצאה להנפקה ציבורית בשנת 2021, והמשיכה לפעול כחברת בריאות-טכנולוגיה המתמקדת בתוכניות ביטוח, חוויית משתמש, תשתית נתונים וכלים דיגיטליים. Oscar לא פתרה את כל בעיות מערכת הבריאות האמריקאית, וגם דרכה העסקית כללה אתגרים, אך עצם הקמתה ביטאה ניסיון חשוב: להשתמש בעקרונות של תוכנה, עיצוב מוצר ושירות לקוחות כדי לגעת במערכת שהייתה זמן רב אטומה ומסורבלת עבור צרכנים.

במובן זה, Oscar מדגימה את אחד הקווים המרכזיים בקריירה של קושנר: משיכה למערכות גדולות ומורכבות שבהן טכנולוגיה יכולה לשנות ממשק, נגישות ותפעול. כמו בהון סיכון, גם בבריאות הוא פעל במקום שבו החלטות פיננסיות משפיעות בסופו של דבר על חיי אדם, משפחות והיכולת לקבל שירות בסיסי.

Cadre, נדל״ן וטכנולוגיה פיננסית

בשנת 2015 היה קושנר ממייסדי Cadre, יחד עם אחיו ג׳ארד קושנר וראיין ויליאמס. Cadre נועדה להיות פלטפורמה טכנולוגית להשקעות נדל״ן עבור משקיעים מוסדיים, משרדי משפחה וגופים בעלי הון. המיזם ביקש להביא שקיפות, דיגיטציה וגישה חדשה לשוק נדל״ן פרטי, שבו עסקאות היו במשך שנים רבות מבוססות על רשתות סגורות, יחסים אישיים ותהליכים לא תמיד נגישים.

Cadre מחברת בין שני עולמות במשפחת קושנר: נדל״ן וטכנולוגיה. מצד אחד, היא נוגעת לתחום המסורתי שבו המשפחה פעלה במשך שנים; מצד אחר, היא מנסה להפוך אותו למוצר פיננסי-טכנולוגי שניתן לנתח, להפיץ ולנהל בצורה מודרנית יותר. גם כאן חוזר הדפוס: לקחת מערכת ותיקה, מורכבת ולא תמיד שקופה, ולבחון אם תוכנה, נתונים ופלטפורמה יכולים לשנות את אופן הפעולה שלה.

מדיה, LIFE, i-D ותרבות חזותית

בשנים האחרונות הרחיב קושנר את פעילותו גם לעולם המדיה. יחד עם רעייתו, קרלי קלוס, הוא קשור ל-Bedford Media, חברה שפעלה להחייאת מותגי מדיה ותרבות בעלי היסטוריה. בשנת 2023 רכשה Bedford Media את מגזין האופנה והתרבות i-D, ובשנת 2024 הודיעה על הסכם להחזרת LIFE לפרסום מודפס ודיגיטלי, בשיתוף עם Dotdash Meredith.

הבחירה ב-LIFE אינה מקרית. LIFE היה אחד המותגים הגדולים בתולדות הצילום, העיתונות החזותית והסיפור האמריקאי. החייאתו מצביעה על עניין לא רק בטכנולוגיה חדשה אלא גם במוסדות זיכרון ישנים: מגזינים, ארכיונים, צילום, תרבות חזותית וסיפורים שמחזיקים מקום בדמיון הציבורי. עבור קושנר, זו הרחבה של תפיסת ההשקעה אל תחומים שבהם ערך אינו נמדד רק בתוכנה, אלא גם באמון, מורשת, מותג ועומק תרבותי.

המעורבות במדיה מוסיפה ממד חשוב לדמותו. היא מראה שמשקיע טכנולוגי בן זמננו אינו פועל רק מאחורי הקלעים של חברות SaaS או AI, אלא גם במרחבים שבהם תרבות, תמונה, סיפור וזהות ציבורית מקבלים צורה. בעולם שבו מדיה מסורתית נאבקת על מודל כלכלי חדש, הון פרטי יכול להכריע אילו מותגים ישרדו ואילו קולות ימשיכו להישמע.

ספורט מקצועני כהשקעה במותגים קהילתיים

קושנר נכנס גם לעולם הבעלות בספורט מקצועני. בשנת 2019 רכש אחזקה קטנה בממפיס גריזליז, ובהמשך היה קשור לרכישת אחזקה במיאמי היט. בשנת 2026 דווח כי Thrive Capital, באמצעות יוזמה בשם Thrive Eternal, נערכת להשקעה בסן פרנסיסקו ג׳איינטס, כחלק מאסטרטגיה המתמקדת בנכסים תרבותיים וספורטיביים ארוכי טווח שאינם ניתנים לשכפול פשוט על ידי בינה מלאכותית.

באוגוסט 2026 דווח כי קושנר ובוב אייגר הגיעו להסכם לרכישת לוס אנג׳לס לייקרס לפי שווי של 12.5 מיליארד דולר, עסקה שתוארה כמחיר שיא עבור קבוצת ספורט מקצוענית. מאחר שעסקאות ספורט גדולות תלויות באישורים, מבנה בעלות ותהליכי סגירה, נכון לכתיבת פרופיל זה נכון יותר לתאר זאת כהסכם רכישה או עסקה מוסכמת, ולא רק כעובדה תפעולית סופית.

הכניסה לספורט מלמדת על כיוון רחב יותר בקריירה של קושנר: השקעה בנכסים שהערך שלהם נובע מקהילה, נאמנות, סיפור, שייכות והיסטוריה. קבוצת ספורט גדולה אינה רק עסק; היא מוסד תרבותי. עבור משקיע שטיפח חברות טכנולוגיה, המעבר לספורט ולמדיה משקף הבנה כי בעידן של AI, דווקא מותגים אנושיים, קהילות אוהדים, זיכרון וחוויה חיה עשויים להפוך לנכסים נדירים במיוחד.

חיים אישיים וזהות ציבורית

בשנת 2018 נישא קושנר לקרלי קלוס, דוגמנית, יזמית ופעילה בתחומי חינוך טכנולוגי, לאחר שהתגיירה. לבני הזוג שלושה ילדים. חייהם הפרטיים זוכים לעיתים לסיקור ציבורי, אך שניהם שמרו בדרך כלל על פרופיל משפחתי מדוד יחסית ביחס למעמדם הציבורי.

מבחינה פוליטית, קושנר תואר לאורך השנים כדמוקרטי, אף שהוא חלק ממשפחה שנעשתה מזוהה מאוד עם ממשל טראמפ דרך אחיו ג׳ארד ואיוונקה טראמפ. הפרט הזה מופיע לעיתים בסיקור עליו, אך אינו צריך להגדיר את הישגיו. דווקא ההפרדה בין דרכו העסקית לבין הזיהוי הפוליטי המשפחתי מדגישה את המאמץ לבנות דמות עצמאית: משקיע טכנולוגי, מייסד קרן, איש בריאות דיגיטלית ובעל עניין במדיה ובספורט.

הזהות היהודית שלו נוכחת בעיקר דרך משפחה, חינוך, שורשי שואה, נישואין, קהילה ומעגלים חברתיים יהודיים-אמריקאיים. הוא אינו דמות יהודית ציבורית במובן של רב, פוליטיקאי יהודי או מנהיג קהילה, אך חייו ופועלו משתייכים לסיפור רחב של יהודים אמריקאים שהשפיעו על מוסדות מרכזיים בכלכלה, בטכנולוגיה ובתרבות העכשווית.

הון, אחריות והשפעה מוסדית

קושנר מייצג סוג חדש של כוח עסקי: לא רק יזם שמקים חברה אחת, אלא משקיע שמחליט לאילו מייסדים ולרעיונות תינתן האפשרות לגדול. הון סיכון הוא מערכת של בחירה. הוא קובע מי יקבל זמן, צוות, תשתית, סבלנות וכניסה לשוק. כאשר קרן כמו Thrive משקיעה בחברות מובילות בתחומי תשלום, AI, בריאות, מדיה או צרכנות, היא משתתפת בעיצוב עתידם של ענפים שלמים.

כוח כזה מייצר אחריות. השקעות גדולות בטכנולוגיה אינן ניטרליות: הן משפיעות על עבודה, פרטיות, בריאות, מידע, נגישות, שוקי הון, תרבות ויחסים בין אדם למכונה. החשיבות התיעודית של קושנר נובעת בין היתר מן העובדה שהוא פועל בצומת שבו הון פרטי, חדשנות טכנולוגית ומוסדות ציבוריים-חברתיים נפגשים.

הדמות שלו גם ממחישה את השינוי בדמותו של איש העסקים היהודי-אמריקאי במאה ה-21. במקום סוחר, בנקאי או תעשיין בלבד, מדובר במשקיע פלטפורמות: אדם הבונה קרן, מחבר בין מייסדים למשאבים, משתתף במימון תשתיות AI, נכנס לבריאות, מחיה מותגי מדיה ומשקיע בספורט מקצועני. זהו פרק חדש במורשת הכלכלית והטכנולוגית של יהודי ארצות הברית.

מדוע ג׳ושוע קושנר ראוי לציון כערך חשוב במורשת

ג׳ושוע קושנר ראוי לציון כערך חשוב בארכיון מורשת (Moreshet) מפני שסיפורו מחבר בין זיכרון שואה משפחתי, חינוך יהודי-אמריקאי, יזמות טכנולוגית, הון סיכון, בריאות דיגיטלית, מדיה, AI וספורט מקצועני. הוא אינו חשוב רק מפני שהוא בן למשפחת קושנר, אלא מפני שבנה את Thrive Capital כמוסד השקעות המשפיע על אילו חברות וטכנולוגיות מקבלות אפשרות להפוך לתשתיות של חיים מודרניים.

Moreshet.com מתעד את קושנר משום שמורשת יהודית וישראלית כוללת גם את הדמויות היהודיות הפועלות בזירה הכלכלית והטכנולוגית העולמית ומעצבות מערכות שאנשים משתמשים בהן מדי יום: תשלומים, בריאות, בינה מלאכותית, מדיה, צרכנות וקהילות ספורט. מקומו של ג׳וש קושנר במורשת (Moreshet) נובע מן הדרך שבה הון, זהות, טכנולוגיה ומוסדות תרבותיים נפגשים בעבודתו — ומן ההבנה שבעידן הנוכחי, מי שמממן ובונה את התשתיות החדשות משפיע גם על חיי קהילות יהודיות, ישראליות ואנושיות רחבות יותר.