מיכל אסתר עבאדי-בויאנג'ו

מיכל אסתר עבאדי-בויאנג'ו היא רואת חשבון, כלכלנית ועורכת דין ישראלית, מן המנהלות הבולטות בשירות הציבורי ובמערכת הפיננסית בישראל. בשנת 2011 הייתה לאישה הראשונה שמונתה לתפקיד החשבת הכללית במשרד האוצר — תפקיד מרכזי בשמירה על משאבי המדינה, בניהול מימונה ובפיקוח על נכסיה. לאחר שש שנות כהונה, שבמהלכן פעלה תחת שלושה שרי אוצר, היא המשיכה לתפקידי הנהגה בבנקאות, בהשקעות, באנרגיה ובתשתיות. בפברואר 2026 חזרה לתפקיד החשבת הכללית לכהונה נוספת.

מסלולה המקצועי מחבר בין ידע חשבונאי, כלכלי ומשפטי לבין ניסיון מעשי במערכות ציבוריות ועסקיות גדולות. מן הפיקוח על קופות החולים ועד ניהול תקציב מדינה בהיקף של מאות מיליארדי שקלים, עבודתה נגעה במוסדות המאפשרים לחברה הישראלית לתפקד: מערכת הבריאות, שוק ההון, הבנקים, מימון הממשלה ותשתיות האנרגיה.

שורשים, שירות והשכלה רב-תחומית

עבאדי-בויאנג'ו נולדה בחולון ב-5 בדצמבר 1966 וגדלה בה. סיפורה המשפחתי משקף את התקבצותן בישראל של קהילות יהודיות מצפון אפריקה ומהמזרח התיכון: אמה עלתה ממרוקו בגיל 12 ועבדה כאחות מיילדת, ואביה עלה ממצרים בגיל 18 במסגרת גרעין של השומר הצעיר. שניים מאחיה פנו למוזיקה המקצועית: יואל עבאדי הוא נגן קרן יער בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, וגדי עבאדי הוא נגן ויולה ומנהל המרכז למוזיקה ירושלים.

בשנת 1984 התגייסה לצה״ל ושירתה כקצינת מודיעין ביחידה 8200. לאחר שירותה למדה כלכלה וחשבונאות באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה את לימודיה בהצטיינות. בשנת 1991 החלה התמחות במשרד רואי החשבון סומך חייקין, וב-1993 קיבלה רישיון רואת חשבון. בהמשך השלימה תואר ראשון נוסף במשפטים באוניברסיטת תל אביב וקיבלה גם רישיון עריכת דין. השילוב בין שלושת התחומים העניק לה בסיס מקצועי להבנת תקציבים, מאזנים, רגולציה וממשל תאגידי כמערכת אחת.

בריאות הציבור, שוק ההון ונכסי המדינה

בשנת 1997 נכנסה עבאדי-בויאנג'ו לשירות הציבורי כיועצת כלכלית לשר הבריאות יהושע מצא. בינואר 1998 מונתה לסמנכ״לית במשרד הבריאות והופקדה על הפיקוח על קופות החולים ועל שירותי הבריאות הנוספים שלהן. זהו תחום שבו החלטות כלכליות ורגולטוריות משפיעות ישירות על זמינותם, יציבותם ואיכותם של שירותים הניתנים למיליוני מבוטחים בישראל.

בין 1998 ל-2006 הייתה גם חברת מליאת רשות ניירות ערך ויושבת ראש ועדת הביקורת שלה. בתפקידים אלה הייתה שותפה למנגנוני הפיקוח והבקרה שנועדו לחזק ניהול תקין ואמון במערכת הפיננסית.

באוקטובר 2003 מונתה במקביל ליושבת ראש נכסים מ.י. בע״מ, החברה הממשלתית שניהלה את מכירת מניות הבנקים שבהסדר. בתקופת כהונתה הובילה החברה את תהליך הפרטת בנק דיסקונט לישראל, שבמסגרתו נמכר גרעין השליטה לקבוצת משקיעים בראשות מתיו ברונפמן. המשימה חייבה טיפול בנכס ציבורי מרכזי בנקודת המפגש שבין מדיניות ממשלתית, בנקאות ושוק ההון.

ניסיון בנקאי וניהול פיננסי

בתחילת 2006 הצטרפה עבאדי-בויאנג'ו לבנק הבינלאומי. היא כיהנה כסמנכ״לית וכראש חטיבת החשבונאי הראשי, ונשאה באחריות מקצועית בלב עבודתו הכספית והדיווחית של הבנק. במקביל שימשה דירקטורית בחברות הקשורות לקבוצה, ובהן כרטיסי אשראי לישראל, בנק אוצר החייל, מת״ף — מחשוב ותפעול פיננסי, והבינלאומי הראשון הנפקות.

המעבר מן הרגולציה הממשלתית אל הניהול הבנקאי הרחיב את ניסיונה בשני צדדיה של המערכת: מצד אחד, אחריות המדינה ליציבות, פיקוח ושמירת נכסי ציבור; מצד אחר, האחריות המעשית לניהול כספים, דיווח, מערכות תפעול וממשל תאגידי בתוך מוסד פיננסי גדול.

האישה הראשונה בתפקיד החשבת הכללית

ב-2011 מונתה עבאדי-בויאנג'ו לחשבת הכללית במשרד האוצר ונכנסה לתפקיד ביוני אותה שנה. היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה במשרה זו. עד ינואר 2017 מילאה את התפקיד תחת שרי האוצר יובל שטייניץ, יאיר לפיד ומשה כחלון — רציפות מקצועית על פני ממשלות וסדרי עדיפויות משתנים.

אגף החשב הכללי הוא אחד ממוקדי הביצוע המרכזיים של הממשלה. בתקופת כהונתה נשאה עבאדי-בויאנג'ו באחריות מעשית למערכות כספיות הקשורות לתקציב מדינה של יותר מ-330 מיליארד שקלים, למימון פעילות הממשלה, לניהול החוב ולנכסי המדינה. חשיבות התפקיד אינה מסתכמת בעריכת חשבונות: היכולת לממן שירותים, לנהל סיכונים, לשמור על אמינותה הפיננסית של ישראל ולהגן על נכסים ציבוריים משפיעה על כל משרד ממשלתי ועל חיי היום-יום של אזרחי המדינה.

כהונתה סימנה גם פריצת דרך מוסדית. מינויה הוכיח כי אישה יכולה לעמוד בראש אחד התפקידים המקצועיים רבי-ההשפעה ביותר בממשל הכלכלי בישראל. בכך נעשתה דוגמה לנשים המבקשות להגיע לעמדות הנהגה בתחומי הכספים, המשפט, הבנקאות והשירות הציבורי — תחומים שבהם סמכות מקצועית נבנית לאורך שנים של הכשרה, אחריות וקבלת החלטות מורכבות.

אחריות ציבורית ותפקידי הנהגה לאחר משרד האוצר

עבאדי-בויאנג'ו הייתה חברה בוועדה בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, שבחנה אפשרות להסדר פיצוי מיוחד לעובדי הקריה למחקר גרעיני בדימונה שחלו בסרטן לאחר שנחשפו לקרינה מייננת בעבודתם. השתתפותה חיברה בין מומחיות כלכלית ומשפטית לבין שאלה ציבורית רגישה של אחריות המדינה כלפי עובדיה.

בפברואר 2018 מונתה ליושבת ראש דירקטוריון פסגות בית השקעות, וכיהנה בתפקיד במשך כשנה וחודשיים. ביולי 2021 החליט שר האוצר אביגדור ליברמן למנותה ליושבת ראש חברת קו צינור אילת אשקלון. היא כיהנה גם כיושבת ראש דירקטוריון דוראד אנרגיה. תפקידים אלה הרחיבו את עבודתה לתחומי התשתיות והאנרגיה, שבהם החלטות פיננסיות וממשל תאגידי תקין נוגעים לביטחון האנרגטי ולמשק הישראלי כולו.

בדצמבר 2025 החליט שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למנותה פעם נוספת לחשבת הכללית. היא נכנסה לתפקיד בפברואר 2026, ובכך שבה אל מוקד הניהול הפיננסי של המדינה לאחר שצברה ניסיון נוסף בדירקטוריונים ובחברות מרכזיות במשק.

מקצועיות שמחברת בין מוסדות לחיי האזרחים

הישגיה של עבאדי-בויאנג'ו אינם מבוססים על מפעל יחיד, אלא על רצף של תפקידים שבהם נדרשו אחריות לכספי ציבור, הבנה רגולטורית ויכולת לפעול במערכות מורכבות. הפיקוח על קופות החולים נגע בשירות רפואי לכל משפחה; ניהול מניות הבנקים שבהסדר עסק בשמירת ערכם של נכסים שהוחזקו בידי המדינה; והחשב הכללי אחראי לתשתית הכספית המאפשרת לממשלה להוציא לפועל מדיניות ולספק שירותים.

מסלולה ממחיש גם את חשיבותם של אנשי מקצוע שאינם תמיד נמצאים במרכז תשומת הלב הציבורית. מאחורי בתי חולים, בתי ספר, תשתיות ושירותים ממשלתיים עומדות מערכות מימון, בקרה וניהול סיכונים. עבודתה של עבאדי-בויאנג'ו התמקדה בדיוק במערכות אלה ובהגנה על יכולתה של המדינה לעמוד בהתחייבויותיה לאורך זמן.

מדוע מיכל אסתר עבאדי-בויאנג'ו ראויה לציון כערך חשוב במורשת

מיכל אסתר עבאדי-בויאנג'ו ראויה להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) לא רק משום שהייתה האישה הראשונה שמונתה לחשבת הכללית, אלא משום שהקריירה שלה מראה כיצד מומחיות פיננסית ומשפטית יכולה לשרת את הציבור. היא פעלה במוסדות המעצבים את חייהם של אזרחי ישראל — ממערכת הבריאות ושוק ההון ועד לבנקים, לתקציב המדינה ולתשתיות האנרגיה — ונשאה באחריות לנכסים ולמערכות בהיקפים לאומיים.

עבורה של Moreshet.com, סיפורה מתעד נדבך חשוב בהתפתחות השירות הציבורי הישראלי: עלייתה של בת למשפחה שמקורותיה בקהילות יהודיות במרוקו ובמצרים אל אחת ממשרות האמון המקצועיות הבכירות במדינה; פתיחת דלת נוספת לנשים במנהיגות הכלכלית; והמחשת הקשר הישיר בין ניהול כספי אחראי לבין חוסנם של מוסדות ציבוריים. זוהי מורשת של מקצועיות, שירות ואחריות — ערכים שהשפעתם ניכרת גם כאשר העבודה עצמה מתבצעת הרחק מאור הזרקורים.