אמיר ירון

פרופ' אמיר ירון הוא כלכלן ישראלי, חוקר בעל שם בכלכלה פיננסית והנגיד העשירי של בנק ישראל. מאז כניסתו לתפקיד ב־24 בדצמבר 2018 הוא עומד בראש הבנק המרכזי של ישראל, מכהן כיושב ראש הוועדה המוניטרית ומשמש, מכוח תפקידו, יועץ כלכלי לממשלה. החלטות המתקבלות בבנק בתקופת כהונתו נוגעות כמעט לכל בית בישראל: למחירי האשראי והמשכנתאות, לתשואה על חסכונות, לערך השקל, לזמינות מימון לעסקים וליכולתה של המערכת הפיננסית לתפקד בשעת משבר.

ירון הגיע לבנק ישראל לאחר קריירה אקדמית ארוכה בארצות הברית, שבמרכזה חקר הקשר בין סיכונים כלכליים ארוכי טווח, התנהגות המשקיעים ומחירי נכסים. השילוב בין המחקר התאורטי הזה לבין האחריות המעשית לבנק מרכזי נעשה משמעותי במיוחד כאשר ישראל נדרשה להתמודד בתוך שנים מעטות עם מגפת הקורונה, גל אינפלציה עולמי ומלחמת חרבות ברזל.

מישראל לאקדמיה הכלכלית בארצות הברית

אמיר ירון נולד בתל אביב בפברואר 1964 וגדל ברמת השרון וברמת גן. אביו, יעקב ירון, היה כלכלן שעבד בבנק הפועלים, מילא תפקידי ניהול בתעשייה הישראלית ולאחר מכן עסק בשווקים מתפתחים במסגרת הבנק העולמי. אמו, הדרה, הייתה מורה ופסיכולוגית. בעקבות עבודת האב עברה המשפחה לארצות הברית, אך ירון שב לישראל לשירותו הצבאי.

הוא למד כלכלה במסגרת העתודה האקדמית ושירת בשנים 1985–1989 כקצין ביחידת היועץ הכספי לרמטכ״ל. את שירותו סיים בדרגת סרן. באוניברסיטת תל אביב השלים תואר ראשון ותואר שני בכלכלה, ואת התואר השני סיים בהצטיינות בשנת 1989. לאחר מכן למד באוניברסיטת שיקגו, שבה קיבל תואר שני נוסף בשנת 1992 ודוקטורט בשנת 1994. את עבודת הדוקטורט כתב בהנחיית הכלכלן לארס פיטר הנסן, שלימים זכה בפרס נובל לכלכלה.

מחקר ששינה את הדיון בסיכון ארוך טווח

לאחר תקופה כחבר סגל באוניברסיטת קרנגי מלון הצטרף ירון בשנת 1997 לבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 2009 מונה לפרופסור למימון ולמופקד הקתדרה לבנקאות על שם רוברט מוריס. הוא עסק בתמחור נכסים, מקרו־מימון, השקעות ושווקים בינלאומיים, ושימש גם עמית מחקר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארצות הברית ואקדמאי אורח בבנק הפדרלי של פילדלפיה.

מודל בנסל–ירון

תרומתו המחקרית הידועה ביותר נוצרה בשיתוף עם הכלכלן ראבי בנסל. במאמרם משנת 2004, Risks for the Long Run: A Potential Resolution of Asset Pricing Puzzles, הציעו השניים מסגרת המסבירה כיצד שינויים קטנים ומתמשכים בציפיות לצמיחה ובמידת אי־הוודאות עשויים להשפיע במידה רבה על מחירי מניות ואיגרות חוב. המסגרת, שנודעה כמודל בנסל–ירון או כגישת הסיכונים ארוכי הטווח, תרמה להבנת חידת פרמיית המניות: מדוע מניות הניבו לאורך זמן תשואה גבוהה בהרבה מזו של נכסים בטוחים יותר.

חשיבות המאמר אינה מוגבלת להסבר של נתון פיננסי. הוא חיבר בין החלטות חיסכון וצריכה של משקי בית לבין חששות מפני האטה ממושכת, שינויי מדיניות ומשברים עולמיים. בעקבותיו התפתחה ספרות מחקרית רחבה שבחנה כיצד סיכונים ארוכי טווח מתומחרים בשווקים. בשנת 2019 הוענק לבנסל ולירון פרס סטיבן א' רוס בכלכלה פיננסית מטעם הקרן לקידום המחקר בכלכלה פיננסית. ועדת הפרס הגדירה את עבודתם כתרומה יסודית לתמחור נכסים ולחיבור שבין מימון למקרו־כלכלה.

ירון חקר גם סוגיות הנוגעות להבדלים בין צרכנים ופירמות, הון אנושי, כושר השתכרות, אבטלה ותוכניות רווחה. כך נבנתה הקריירה שלו סביב שאלה בעלת משמעות ציבורית ישירה: כיצד אי־ודאות וסיכון משפיעים לא רק על שווקים, אלא גם על רווחתם ועל בחירותיהם של בני אדם.

הנגיד העשירי של בנק ישראל

באוקטובר 2018 הוכרז על בחירתו של ירון לתפקיד נגיד בנק ישראל, והוא נכנס לתפקיד בדצמבר אותה שנה במקומה של קרנית פלוג. בנובמבר 2023 אישרה הממשלה את מינויו לכהונה שנייה בת חמש שנים. בנאום כניסתו לתפקיד הדגיש שלושה יעדים מרכזיים: ניהול מדיניות מוניטרית אחראית, השקעה בתשתיות ובהון אנושי לשם העלאת פריון העבודה, וקידום חדשנות ותחרות במערכת הפיננסית.

נגיד בנק ישראל אינו קובע לבדו את הריבית; ההחלטות מתקבלות בוועדה המוניטרית. עם זאת, הנגיד עומד בראש הוועדה, מייצג את הבנק בפני הממשלה והציבור ומוביל את סדר היום המוסדי. בתקופת ירון נדרשה הוועדה לעבור בתוך זמן קצר מסביבת ריבית נמוכה במיוחד למדיניות מרסנת, ובהמשך לאזן בין יציבות מחירים לבין התמיכה במשק בזמן מלחמה.

ניהול המערכת הפיננסית במשבר הקורונה

פרוץ מגפת הקורונה בשנת 2020 היה המבחן החריף הראשון של כהונתו. הסגרים והירידה המהירה בפעילות איימו על תזרים המזומנים של עסקים ומשקי בית ועל הנזילות בשווקים. באפריל 2020 הפחיתה הוועדה המוניטרית את הריבית ל־0.1%, אך עיקר המענה חרג מכלי הריבית הרגיל.

בנק ישראל הפעיל בהנהגתו מערך צעדים שנועד לשמור על תפקוד השווקים ולהבטיח זרימת אשראי: רכישת איגרות חוב ממשלתיות ותאגידיות, עסקאות ריפו שהזרימו נזילות כנגד בטוחות, עסקאות החלף דולר–שקל והלוואות ייעודיות למערכת הבנקאית לצורך הרחבת האשראי לעסקים קטנים וזעירים. הבנק גם הפחית זמנית את דרישות ההון מהבנקים וסייע לגבש מתווים לדחיית תשלומי הלוואות.

במקביל טען ירון כי משבר מסוג זה מחייב סיוע תקציבי נרחב, גם במחיר של עלייה זמנית בגירעון ובחוב. במסגרת תפקידו כיועץ הכלכלי לממשלה תמך ברשת ביטחון תקציבית, בסיוע לעסקים ובתוכניות תעסוקה, ובד בבד הדגיש את הצורך לנהל את הצעדים בתוך תקציב מדינה מסודר. השילוב בין הרחבה מוניטרית, הקלות באשראי וסיוע פיסקלי תרם ליכולת המשק לצלוח זעזוע בריאותי וכלכלי יוצא דופן.

מאינפלציה עולמית להעלאות ריבית

לאחר ההתאוששות מן המגפה התמודדה ישראל, בדומה למדינות רבות, עם אינפלציה שנבעה בין היתר משיבושים בשרשראות האספקה, עליות במחירי אנרגיה וסחורות וביקושים חזקים. מאפריל 2022 עד מאי 2023 העלתה הוועדה המוניטרית את ריבית בנק ישראל מ־0.1% ל־4.75%. המהלך נועד להחזיר את האינפלציה לתחום היעד ולמנוע את התקבעותה בציפיות ובהסכמי שכר.

להעלאות כאלה יש מחיר מוחשי ללווים ולבעלי משכנתאות, אך תכליתן היא להגן על כוח הקנייה ועל ערך החיסכון מפני שחיקה מתמשכת. בינואר 2024, לאחר התמתנות בקצב האינפלציה ובעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, הפחיתה הוועדה את הריבית ברבע נקודת אחוז, ל־4.5%. ההחלטה ביטאה את האיזון המורכב בין יציבות מחירים, יציבות השווקים ותמיכה בפעילות הכלכלית.

תחרות, תשלומים וכלים לצרכן

לצד מדיניות הריבית קידם בנק ישראל בתקופת ירון את שדרוגה של התשתית הפיננסית. המעבר לתקן EMV הרחיב את השימוש בתשלומים ללא מגע וסייע לכניסת ארנקים דיגיטליים דוגמת Apple Pay. הבנק קידם תשלומים מיידיים, בנקאות פתוחה ומחקר לקראת אפשרות עתידית של שקל דיגיטלי. צעדים אלה נועדו להקל על העברת כספים, לאפשר ללקוחות לשתף מידע פיננסי בהסכמתם ולעודד ספקי שירות חדשים להתחרות בבנקים הוותיקים.

רפורמת השקיפות במשכנתאות, שנכנסה לתוקף בשנת 2022, חייבה את הבנקים להציג אישורים עקרוניים וסלי משכנתה במבנה אחיד יותר. בכך היא הפכה השוואה מורכבת לנגישה יותר למשקי בית העומדים בפני אחת ההתחייבויות הכספיות הגדולות בחייהם. בשנת 2023 השיק הבנק את סביבת ההשוואה המקוונת ״קו המשווה״, המרכזת נתונים על פיקדונות, אשראי, עמלות ומוצרים בנקאיים נוספים. בתקופת כהונתו הוענקו גם רישיונות לבנקים דיגיטליים חדשים, כחלק ממאמץ רחב יותר להפחית חסמי כניסה ולהגדיל את התחרות.

פריון, הון אנושי ואחריות תקציבית

אחד הנושאים שעליהם חזר ירון הוא הפער בין פריון העבודה בישראל לבין הפריון במדינות מפותחות אחרות. בשנת 2019 פרסם בנק ישראל תוכנית שהצביעה על הצורך בהשקעה בחינוך, בהכשרה מקצועית, בתחבורה ובתשתיות. הרעיון המרכזי היה פשוט אך מרחיק לכת: צמיחה בת קיימא אינה יכולה להישען רק על מגזרי טכנולוגיה מובילים; היא מחייבת להרחיב את הכישורים ואת אפשרויות התעסוקה של כלל האוכלוסייה, לרבות החברה החרדית והחברה הערבית.

בשנת 2021 הגיש הבנק לממשלה תוכנית אסטרטגית שנבנתה סביב ארבעה צירים: הון אנושי, תשתיות והשקעות פיזיות, פיתוח השווקים הפיננסיים, ושיפור הדיגיטציה והרגולציה במגזר הציבורי. לאורך כהונתו הדגיש ירון גם את חשיבות המשמעת התקציבית, יחס החוב־תוצר ואמינותם של מוסדות המדינה בעיני משקיעים וסוכנויות דירוג.

מענה כלכלי למלחמת חרבות ברזל

לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023 עמדה ישראל בפני זעזוע ביטחוני, אנושי וכלכלי חריף. עוד לפני פתיחת המסחר העיקרי במטבע חוץ ב־9 באוקטובר הודיע בנק ישראל על תוכנית למכירת מטבע חוץ בהיקף של עד 30 מיליארד דולר ועל אפשרות לבצע עסקאות החלף בהיקף נוסף. עצם הצבתה של רשת ביטחון רחבה נועדה למתן תנודות חריפות בשקל, להבטיח נזילות ולהבהיר לשווקים כי לבנק יש יכולת לפעול.

הבנק והמערכת הבנקאית גיבשו גם מתווים לדחיית תשלומי משכנתאות והלוואות ולהקלות בעמלות ובריבית. ההטבות המרכזיות נועדו לתושבי אזורים שנפגעו או פונו, למשפחות חטופים, נעדרים והרוגים, למשרתי מילואים ולקבוצות נוספות שנפגעו ישירות. צעדים משלימים התמקדו באשראי לעסקים קטנים וזעירים. זו הייתה דוגמה לאופן שבו בנק מרכזי יכול לחבר בין יציבות מערכתית לבין הקלה ממוקדת על בני אדם שחייהם והכנסתם השתנו באחת.

ירון ייצג בתקופה זו את ישראל בפני בנקים מרכזיים ומוסדות כלכליים בינלאומיים והסביר את מצבו של המשק לקובעי מדיניות ולמשקיעים. במקביל המשיך לקרוא לתעדוף הוצאות הקשורות למלחמה, לבחינה מקצועית של תקציב הביטחון ולהתאמות תקציביות שישמרו לאורך זמן על יכולתה של ישראל לממן את צורכי הביטחון והשיקום.

מדוע אמיר ירון ראוי לציון כערך חשוב במורשת

אמיר ירון ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שפועלו מחבר בין הישג מחקרי בינלאומי לבין שירות ציבורי בעל השפעה ישירה על החברה הישראלית. מודל הסיכונים ארוכי הטווח שפיתח עם ראבי בנסל הרחיב את הבנת הקשר בין אי־ודאות, צמיחה ומחירי נכסים. כנגיד בנק ישראל הוא נדרש להפוך ידע כזה למדיניות בתנאים ממשיים של מגפה, אינפלציה ומלחמה.

חשיבותו למורשת הישראלית אינה נובעת רק מן התואר שבו הוא מחזיק, אלא מן האחריות המוסדית שמאחוריו: שמירה על יציבות המחירים והבנקים, הגנה על תפקודו של השקל, הרחבת כלים צרכניים וקידום תשתיות תשלום ותחרות. החלטות אלה משפיעות על משפחות, חוסכים, בעלי עסקים ומשרתי מילואים, ועל יכולתה של מדינת ישראל להמשיך לפעול בשעות של אי־ודאות חריפה. התיעוד ב־Moreshet.com מדגיש נדבך חשוב במורשת היהודית והישראלית בת זמננו: בניית מדינה אינה נשענת רק על הנהגה מדינית וביטחונית, אלא גם על מוסדות מקצועיים חזקים, ידע כלכלי ואחריות ארוכת טווח כלפי הציבור.