ביל אקמן

ביל אקמן, או בשמו המלא ויליאם אלברט אקמן, הוא משקיע יהודי-אמריקאי, מייסד ומנכ״ל פרשינג סקוור קפיטל מנג׳מנט, פילנתרופ וקול ציבורי בולט בזירות שבהן הון, ממשל תאגידי, אחריות חברתית, ישראל והקהילה היהודית נפגשים. הוא נודע כאחד המשקיעים האקטיביסטים המזוהים ביותר עם השקעות מרוכזות, קמפיינים פומביים לשינוי חברות, עמדות חדות בוויכוחים כלכליים וציבוריים, ופעילות פילנתרופית בהיקף גדול.

אקמן שייך לדור של אנשי פיננסים שהשפעתם אינה מסתכמת בניהול כסף. הוא פועל כמשקיע, כבעל מניות פעיל, כמממן מחקר ויוזמות חברתיות, וכאדם המשתמש בבמה הציבורית כדי להשפיע על שיח מוסדי. במיוחד לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023 על ישראל והדיון החריף שהתפתח בקמפוסים בארצות הברית, הפך אקמן לאחת הדמויות הבולטות במאבק הציבורי נגד אנטישמיות ובהגנה פומבית על ישראל. בשל כך, סיפורו נוגע לא רק לכלכלה אלא גם למורשת יהודית בת זמננו: הדרך שבה איש עסקים יהודי משתמש בהונו, במעמדו ובקולו במרחב ציבורי טעון.

רקע משפחתי והשכלה

אקמן נולד ב-11 במאי 1966 בצ׳אפאקואה שבמדינת ניו יורק, למשפחה יהודית אשכנזית. אביו, לורנס דייוויד אקמן, היה דמות מרכזית בתחום מימון הנדל״ן בניו יורק ועמד בראש Ackman-Ziff Real Estate Group. מן הבית ומן הסביבה שבה גדל ספג אקמן היכרות מוקדמת עם עסקים, נדל״ן, מימון וסיכון, אך את דרכו בנה כמנהל השקעות עצמאי בעל סגנון אישי מאוד.

הוא למד בבית הספר Horace Greeley, ולאחר מכן באוניברסיטת הרווארד. בשנת 1988 סיים תואר ראשון במדעי החברה בהרווארד בהצטיינות, ועבודת הגמר שלו עסקה בחווייתם של יהודים ואמריקאים ממוצא אסייתי בקבלה להרווארד. בשנת 1992 השלים תואר MBA בבית הספר למנהל עסקים של הרווארד. כבר בנושאי לימודיו המוקדמים ניכרה התעניינות בשילוב שבין מוסדות עילית, זהות, הזדמנות וכוח חברתי — נושאים שיחזרו בהמשך בפעילותו הציבורית.

גותם פרטנרס וראשית דרכו כמשקיע

בשנת 1992, זמן קצר לאחר סיום לימודיו, ייסד אקמן את Gotham Partners יחד עם דייוויד ברקוביץ. החברה השקיעה בחברות ציבוריות קטנות ובינוניות, וצמחה במהירות. כבר בתקופה זו התגבש סגנון הפעולה של אקמן: מחקר מעמיק, זיהוי פער בין ערך החברה לבין הדרך שבה היא מנוהלת או מתומחרת, ונכונות לפעול באופן פומבי מול הנהלות, דירקטוריונים ושווקים.

אחד הפרקים שהגדירו את ראשית דרכו היה המחקר וההימור נגד MBIA, חברת ביטוח אג״ח, עוד לפני המשבר הפיננסי של 2008. אקמן טען כי שוק האשראי ומכשירים פיננסיים מורכבים מסתירים סיכונים גדולים יותר מכפי שהדירוגים משקפים. במשך שנים רבות ספג ביקורת חריפה, אך בזמן המשבר הפיננסי התברר שחלק מרכזי מטענותיו לגבי סיכוני האשראי היה בעל משמעות. פרשה זו חיזקה את דימויו כמשקיע שמוכן לעמוד מול קונצנזוס, גם במחיר של מאבק ארוך, יקר ופומבי.

פרשינג סקוור: השקעות מרוכזות ואקטיביזם תאגידי

בשנת 2004 הקים אקמן את פרשינג סקוור קפיטל מנג׳מנט. החברה נבנתה סביב תפיסת השקעה מרוכזת: החזקה במספר מצומצם יחסית של חברות שבהן הקרן מאמינה כי ניתן ליצור ערך משמעותי לאורך זמן. בניגוד למשקיע פסיבי המסתפק בבחירת מניות, אקמן פועל לעיתים כמשקיע אקטיביסטי: הוא מבקש להשפיע על אסטרטגיה, הנהלה, מבנה הון, דירקטוריון או כיוון עסקי.

בין ההשקעות והקמפיינים המזוהים עם אקמן נמצאים Canadian Pacific Railway, Chipotle Mexican Grill, Universal Music Group, Howard Hughes Holdings, Target, JC Penney, Valeant Pharmaceuticals ו-Herbalife. חלק מן המהלכים נחשבו להצלחות גדולות, וחלקם הסתיימו בהפסדים או בביקורת קשה. דווקא השילוב הזה חשוב להבנת דמותו: אקמן אינו מוצג כמשקיע חסין טעויות, אלא כאדם הפועל בשווקים מתוך אמונה חזקה במחקר, ניהול, מבנה תמריצים והיכולת לשנות ארגונים.

המאבק ב-Canadian Pacific Railway הפך לאחת הדוגמאות הבולטות להצלחתו כמשקיע אקטיביסטי. אקמן ופרשינג סקוור דחפו לשינויים בהנהגה ובאסטרטגיה של חברת הרכבות הקנדית, והמאבק הוביל להחלפת הנהלה ולשיפור משמעותי בביצועי החברה. מנגד, ההשקעה בווליאנט והפוזיציה נגד הרבלייף הפכו לדוגמאות למורכבות ולסיכון של אקטיביזם פיננסי, במיוחד כאשר קמפיין השקעות הופך גם למאבק ציבורי, רגולטורי ותקשורתי.

סגנון השקעה והשפעה על ממשל תאגידי

אקמן פועל מתוך תפיסה שלפיה בעלי מניות אינם צריכים להיות צופים מן הצד. כאשר הוא מזהה חברה שלדעתו מנוהלת מתחת לפוטנציאל שלה, הוא מנסה לעיתים לשנות את הכיוון באמצעות דיאלוג עם ההנהלה, מכתבים פומביים, מאבקי פרוקסי, הצעות אסטרטגיות או שינויים בדירקטוריון. בכך הוא חלק מתנועה רחבה יותר של אקטיביזם תאגידי ששינתה את יחסי הכוח בין הנהלות לבין בעלי מניות.

לסגנון זה יש תומכים ומתנגדים. תומכיו רואים בו דרך להכריח חברות גדולות להיות יעילות, שקופות ואחראיות יותר להון שהופקד בהן. מבקריו טוענים כי משקיעים אקטיביסטים עלולים לקדם אינטרסים קצרים מדי או להשתמש בכוח כלכלי כדי להשפיע באופן חריף על חברות, עובדים ושווקים. במקרה של אקמן, המחלוקת עצמה היא חלק מן הסיפור: הוא הפך את ההשקעה ממעשה שקט של הקצאת הון למופע ציבורי של ניתוח, שכנוע, מאבק וממשל.

בשנים האחרונות הדגיש אקמן יותר את רעיון ההון הקבוע ואת בניית פרשינג סקוור כמוסד השקעות יציב, רזה ונאמן לעובדיו ולמשקיעיו. פרסומים רשמיים של פרשינג סקוור מציגים את החברה כגוף השקעות בעל נכסים משמעותיים, צוות קטן ותרבות ארגונית הדוקה. גם כאן ניכרת השקפתו: חברה טובה אינה רק תיק נכסים, אלא מערכת של אנשים, אמון, תמריצים ויכולת פעולה ארוכת טווח.

השקעות בישראל ותמיכה כלכלית בתקופה של מלחמה

לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה, בלט אקמן כאחד מאנשי העסקים היהודים הבולטים שהביעו תמיכה ציבורית בישראל. בינואר 2024 רכשו אקמן ורעייתו, נרי אוקסמן, כ-4.9% ממניות הבורסה לניירות ערך בתל אביב כחלק מהנפקה משנית. העסקה נתפסה לא רק כהשקעה פיננסית, אלא גם כאיתות אמון בכלכלה הישראלית בזמן של אי־ודאות, מלחמה ולחץ בינלאומי.

במישור הסמלי, רכישת מניות הבורסה בתל אביב הייתה צעד בעל משמעות רחבה. הבורסה היא תשתית מרכזית של הכלכלה הישראלית, והבחירה להשקיע בה בתקופה רגישה הציגה את ישראל בעיני אקמן לא רק כנושא פוליטי או רגשי, אלא כשוק יזמי, מוסדי וכלכלי בעל ערך. בהמשך הוא התבטא בדבר רצונו לבחון השקעות נוספות בישראל, והציג את ישראל כאחת הכלכלות היזמיות החשובות בעולם.

מאבק באנטישמיות בקמפוסים ובשיח הציבורי

אחד הפרקים הציבוריים הבולטים ביותר בחייו של אקמן החל לאחר 7 באוקטובר 2023, סביב תגובות של אוניברסיטאות עילית בארצות הברית לאנטישמיות, ליחס לישראל ולפעילות אנטי־ישראלית בקמפוסים. אקמן, בוגר הרווארד, מתח ביקורת חריפה על הנהגת האוניברסיטה ועל מה שראה ככשל מוסדי בהגנה על סטודנטים יהודים ובהצבת גבולות לשיח התומך באלימות או מכשיר אותה.

פעילותו בנושא הייתה פומבית, נוקבת ולעיתים שנויה במחלוקת. הוא קרא לשקיפות לגבי ארגונים וסטודנטים שתמכו במכתבים או פעולות שהאשימו את ישראל באחריות מלאה לאלימות לאחר מתקפת חמאס, והיה מן הקולות שהפעילו לחץ ציבורי על הנהלות אוניברסיטאות. בהמשך עסק גם בטענות על גנבה ספרותית ובהתנהלות מוסדות עילית. יש שראו בפעולותיו מאבק נדרש נגד אנטישמיות מוסדית; אחרים ראו בהן שימוש חריף מדי בכוחו של תורם ומשקיע פרטי. אך מבחינת תיעוד מורשת, הפרק הזה חשוב משום שהוא ממחיש כיצד שאלות של ביטחון יהודי, חופש ביטוי, כוח כלכלי וזהות מוסדית עברו אל מרכז השיח האמריקאי לאחר 7 באוקטובר.

אקמן השתתף גם בדיונים ציבוריים על עתיד היהודים באוניברסיטאות עילית, ובהם אירועים במרכז להיסטוריה יהודית בניו יורק. השתתפותו לצד חוקרים, אנשי ציבור ומנהיגים יהודים הראתה כי הוויכוח אינו רק על קמפוס אחד או נשיאה אחת, אלא על מערכת היחסים הארוכה בין יהודים אמריקאים לבין מוסדות ידע, יוקרה והשפעה.

פילנתרופיה: קרן פרשינג סקוור ונתינה אסטרטגית

בשנת 2006 ייסדו ביל אקמן ורעייתו דאז, קארן, את קרן פרשינג סקוור. הקרן, ובהמשך פעילות רחבה יותר של Pershing Square Philanthropies, תמכה לאורך השנים ביוזמות בתחומי בריאות, מדעי החיים, חינוך, פיתוח כלכלי, זכויות אדם, אמנות, חדשנות וצדק פלילי. בין הארגונים והתחומים שזכו לתמיכה נמנים מחקר רפואי, מלגות אקדמיות, ארגוני זכויות, מוזיאונים ומוסדות תרבות, וכן ארגונים הפועלים נגד הרשעות שווא ולקידום הזדמנות חברתית.

אקמן הצטרף ל-The Giving Pledge, התחייבות של בעלי הון לתרום חלק משמעותי מעושרם למטרות ציבוריות. פילנתרופיית אקמן מתאפיינת לעיתים בתפיסה דומה להשקעותיו: חיפוש אחר נקודות שבהן הון, ניהול, מחקר ומדידה יכולים ליצור השפעה רחבה. אין זו פילנתרופיה של תרומות סמליות בלבד, אלא ניסיון לבנות מערכות, להאיץ מוסדות ולממן רעיונות שיכולים לגדול.

בשנת 2021 הודיע אקמן על תרומת מניות Coupang בשווי גדול לגופים פילנתרופיים, ובהם הקרן שלו. בשנים שלאחר מכן המשיך לשלב בין השקעה, מחקר ופילנתרופיה. פעילות זו מציבה אותו בתוך מסורת יהודית-אמריקאית רחבה של נדבנות ציבורית, שבה בעלי הון מבקשים להשפיע על חינוך, בריאות, צדק, תרבות וחוסן קהילתי.

מכון אקמן–אוקסמן והשקעה במחקר רפואי

באוגוסט 2026 פורסם על הקמת מכון אקמן–אוקסמן, Ackman Oxman Institute, מיזם פילנתרופי רחב היקף שאקמן ורעייתו נרי אוקסמן מקדמים בעקבות אירוע רפואי קשה שעברה בתו לוסי. לפי החומר שסופק והמקורות שנבדקו, המכון נועד להתמקד בחקר המוח, שיקום, החלמה, ממשקי מוח–מחשב, אופטימיזציה אנושית ואריכות ימים, מתוך דגש על העברת מחקר מן המעבדה אל טיפול ממשי בחולים.

החשיבות של המיזם אינה רק בסכום הראשוני שדווח — כ-400 מיליון דולר — אלא בשאלה שהוא מציב: כיצד ניתן לבנות מוסד מחקר וטיפול שמודד את הצלחתו לא רק בפרסומים אקדמיים, אלא גם ביכולת להאיץ תרופות, מכשירים, טכנולוגיות ושיקום עבור חולים. עבור אקמן, שהיה רגיל לנתח חברות ותמריצים, מדובר בהעברת צורת חשיבה עסקית ופילנתרופית אל עולם הרפואה והמדע.

המכון, אם יתפתח לפי החזון שהוצג, עשוי להפוך לאחד הביטויים המשמעותיים ביותר של פילנתרופיית אקמן: לא תרומה נקודתית בלבד, אלא בניית מוסד חדש סביב כאב משפחתי, מדע מתקדם ואמונה כי הון פרטי יכול להאיץ פתרונות רפואיים.

חיים אישיים וקשר ישראלי

אקמן היה נשוי לקארן הרשקוביץ, ולהם שלושה ילדים. בשנת 2019 נישא לנרי אוקסמן, מדענית, מעצבת וחוקרת ישראלית-אמריקאית, ולהם בת. הקשר עם אוקסמן חיזק גם את נוכחותו הציבורית סביב ישראל, אקדמיה וטכנולוגיה, אף שפעילותו היהודית והפילנתרופית קדמה לכך.

בשנת 2025 הוענק לאקמן תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה, לצד נרי אוקסמן. ההוקרה ביטאה הכרה ישראלית לא רק בהישגיו הכלכליים, אלא גם בתמיכתו בישראל, במאבקו באנטישמיות ובפעילותו הפילנתרופית. בעידן שבו הקשר בין יהדות התפוצות לישראל עובר מבחנים מורכבים, דמותו של אקמן ממחישה צורה עכשווית של מעורבות יהודית: פיננסית, ציבורית, מוסדית ופולמוסית בעת ובעונה אחת.

מחלוקת כחלק מן ההשפעה

אקמן הוא דמות שנויה במחלוקת. השקעותיו האקטיביסטיות, הקמפיינים שלו נגד חברות מסוימות, עמדותיו הפוליטיות, ביקורתו על אוניברסיטאות, פעילותו סביב ישראל והאופן שבו הוא משתמש ברשתות החברתיות עוררו ביקורת רבה. יש הרואים בו אדם אמיץ שמוכן לומר בקול את מה שאחרים חוששים לומר; אחרים רואים בו דוגמה לכוחו המוגזם של הון פרטי בשוק, באקדמיה ובשיח הציבורי.

עם זאת, עצם המחלוקת אינה סיבה להימנע מתיעודו. להפך: היא חלק מן הסיבה לתעד אותו בזהירות. אקמן מגלם תופעה מרכזית של זמננו — איש פיננסים שמשתמש בהון, במדיה, במוסדות ובפילנתרופיה כדי להשפיע לא רק על חברות, אלא גם על שיח ציבורי, על זהות יהודית ועל הדרך שבה מוסדות מגיבים לאנטישמיות ולישראל.

הערת מערכת על עצם ההכללה

ביל אקמן נכלל באתר אף שדמותו ופועלו שנויים במחלוקת בקרב חלקים רחבים בציבור. ההכללה אינה קובעת כי ההשפעה חיובית או שלילית; היא משקפת את המקום המשמעותי שיש לדמות זו בעיצוב ההוויה, התרבות ואורח החיים בקרב הציבור, שבאופן טבעי ישנם הרואים בכך פעילות חיובית ואף הירואית וישנם הרואים בכך פעילות המנוגדת להשקפת עולמם. עצם קיומן של הערכות מנוגדות הוא חלק מן התיעוד ההיסטורי המצדיק את הכללת הדמות המשמעותית והמשפיעה הזו במורשת העם היהודי.

מדוע ביל אקמן ראוי לציון כערך חשוב במורשת

ביל אקמן ראוי לציון כערך חשוב בארכיון מורשת (Moreshet) מפני שהוא מייצג צורה עכשווית של השפעה יהודית-אמריקאית: השפעה הנעה בין שוקי הון, מוסדות אקדמיים, פילנתרופיה, מאבק באנטישמיות ותמיכה בישראל. באמצעות פרשינג סקוור, קרן פרשינג סקוור, פעילותו סביב אוניברסיטאות עילית והשקעותיו בישראל, הוא הפך לדמות שמעשיה נוגעים הן לעולם העסקים והן לשאלות של ביטחון, זהות ומעמד יהודי במרחב הציבורי.

Moreshet.com מתעד את אקמן לא משום שכל מעשה או עמדה שלו מוסכמים, אלא משום שהשפעתו ממשית, רחבה ומאפיינת את התקופה. מורשת אינה רק סיפורם של מנהיגים מדיניים או אנשי רוח מן העבר; היא כוללת גם דמויות הפועלות בכלים של ההווה — הון, מדיה, מוסדות גלובליים ופילנתרופיה — ומשפיעות על הדרך שבה יהודים, ישראלים ותומכיהם מתמודדים עם אתגרי זמננו. לכן מקומו של ביל אקמן במורשת (Moreshet) נובע מן החיבור הייחודי בין הישג פיננסי, אחריות ציבורית, מחויבות יהודית ומעורבות גלויה בדיונים שמעצבים את חיי הקהילה היהודית והישראלית בדורנו.