אמנון אברמוביץ'

ביוגרפיה

אמנון אברמוביץ' נולד בקיבוץ ניר עם להורים ממייסדי הקיבוץ. בגיל צעיר עבר עם משפחתו לקריית אתא. ב-1969 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. ב-1972 החל בלימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. במלחמת יום הכיפורים גויס למילואים ולחם כנהג טנק של מפקד גדוד 409 בחטיבה 600, סא"ל עוזי בן יצחק. ב-9 באוקטובר 1973, יומה הרביעי של המלחמה, נפצע בקרבות באזור תעלת סואץ. הוא נכווה באורח קשה בפניו ובגופו, אך המשיך לנהוג בטנק משום שהיה סבור שנשארו בו אנשים. על אומץ לבו ודבקותו במשימה קיבל את צל"ש הרמטכ"ל. לאחר שיקום שכלל כ-60 ניתוחים חזר ללימודי המשפטים ובסיומם התמחה בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) ואצל עורך דין פרטי בתחום המשפט האזרחי. ב-1978 קיבל רישיון עורך דין.

את דרכו העיתונאית החל בתקופת הלימודים כחבר מערכת עיתון הסטודנטים של האוניברסיטה "יתוש" וכתב במוסף השבועי "דרבן" של "ידיעות אחרונות". ב-1977 החל לעבוד בעיתון "על המשמר" וב-1978 מונה לסגן עורך המוסף "חותם" של העיתון. במקביל כתב החל מ-1979 בירחון מוניטין. ב-1981 עבר לעיתון "מעריב" ושימש כתב מדיני, שליח העיתון בלונדון ופרשן בכיר. הוא עזב את "מעריב" ב-1994 במחאה על פרשת האזנות הסתר בעיתון (במסגרתה הוקלט גם אברמוביץ' ללא ידיעתו), ועבר לשמש כפרשן בערוץ הראשון. מאז 2003 משמש פרשן בחברת החדשות של ערוץ 2 ומופיע בפאנל הקבוע בתוכנית "אולפן שישי".

דעותיו הפוליטיות של אברמוביץ' מזוהות עם השמאל הישראלי. ב-1995, בעת ששימש פרשן בערוץ הראשון, עתרה האגודה לזכות הציבור לדעת לבג"ץ בטענה שדעותיו באות לביטוי בפרשנויות שהוא משדר ובדרישה למתן ייצוג גם לעמדות אחרות. בעקבות העתירה התחייב הערוץ הראשון לתת במה גם לעמדות אחרות. עתירה נוספת של האגודה ב-1996 נדחתה.

חשיפות ואזכורים בולטים

שבועיים לאחר רצח יצחק רבין חשף אברמוביץ' את העדויות של יגאל עמיר, אחיו חגי עמיר ומרגלית הר שפי. כן חזר על חשיפתו של בני אלון שאבישי רביב הוא סוכן השב"כ וכן ששם הקוד שלו "שמפניה". אברמוביץ' פרסם את הידיעה ללא שהועברה לצנזורה הצבאית לבדיקה מוקדמת. בעקבות הפרסום נחקר במשטרה, אך הוחלט שלא להעמידו לדין לאחר שהביע חרטה והתחייב להעביר לצנזורה כל מקרה של ספק לגבי ידיעות ביטחוניות. בריאיון באותה שנה אמר: "במחשבה שנייה לא הייתי מפרסם את זה. לא חזיתי מה יתפתח מזה. לא רציתי להיות זה שיעניק לימין מתנות חינם".

כחצי שנה לפני יישום תוכנית ההתנתקות, אמר אברמוביץ' בדיון בנושא במכון ון ליר בפברואר 2005: "צריך לשמור על שרון כמו על אתרוג, לשומרו בקופסה אטומה, מרופד בספוגית, צמר גפן ונייר צלופן, לפחות עד תום ההתנתקות". שרון, שהיה באותה העת ראש ממשלת ישראל ונחקר בחשד למעשי שחיתות, היה מובילה העיקרי של התוכנית, ולהערכת אברמוביץ' היחיד שיכול להוציאה אל הפועל. האמירה של אברמוביץ' עוררה ביקורת רבה - בין השאר מצד עמיתיו של אברמוביץ', ביניהם נחום ברנע. אברמוביץ' התייחס מספר פעמים לאותה אמירה: במאי 2005 כתב "הטענה המתריסה, החצופה, הדמגוגית מכולן היא הטענה שאנחנו, העיתונאים, מחפים על מעשים עברייניים של שרון, פליליים ממש, והכל למען ההתנתקות.". ביולי 2005 כתב כי באמירתו התכוון שהפרשנים לא יציגו את שרון באור שלילי, אולם בטורי הידיעות "יש להתייחס אליו כמו אל חושחש". בשל השימוש שעשה בה אברמוביץ' הפכה המילה "אִתרוּג" לסמל להעלמת עין ממעשי שחיתות כשהם מבוצעים על ידי מי שאמצעי תקשורת חפץ ביקרו ולהטיות פוליטיות בתקשורת בכלל.

ב-8 ביולי 2006 חשף אברמוביץ' כי נשיא המדינה, משה קצב, נפגש עם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז והתלונן על שראש לשכתו לשעבר, א', מנסה לסחוט אותו בטענה שביצע בה מעשים מגונים.

באוגוסט 2010 חשף אברמוביץ' יחד עם רוני דניאל, את "מסמך גלנט" - מסמך ובו ניסיון להטיל דופי ברמטכ"ל המכהן, רב-אלוף גבי אשכנזי, לכאורה במסגרת אסטרטגיית ההתמודדות של האלוף יואב גלנט לתפקיד. החשיפה עוררה סערה במערכת הפוליטית והצבאית, ואברמוביץ' זומן להעיד במשטרה במסגרת חקירת הפרשה. בתום חקירת משטרה התברר המסמך כזיוף, וכי הוא הודלף לאברמוביץ' על ידי אל"ם (מיל') גבי סיבוני, חברו של אשכנזי, שאותו הגדיר אברמוביץ' כ"מקור סולידי, אמין ומחוץ לסצנה. ונטול אינטרס בעניין הזה".

בדצמבר 2012, מיד לאחר מסיבת העיתונאים שבה הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן על איחוד רשימות הליכוד וישראל ביתנו לקראת הבחירות לכנסת ה-19, פרסם אברמוביץ' את קיומו כביכול של מסמך סודי שבו נתניהו וליברמן סיכמו על רוטציה ביניהם בתפקיד ראש הממשלה. החשיפה התבררה ככוזבת.

בפברואר 2013 התראיין לעיתון "הארץ", ואמר כי הדברים החשובים ביותר לדעתו במסגרת עבודתו העיתונאית הם "לדבר על הכיבוש ועל מחיר הכיבוש", ו"לשכנע את הציבור במה שחשוב".

במהלך 2017 היו לאברמוביץ' מספר חשיפות בנוגע לחקירות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, כגון זימונו לעדות של המיליארדר רון לאודר בעת שהגיע להלוויית שמעון פרס ונסיגתו של ארנון מילצ'ן מעדותו הראשונית.

באוגוסט 2017 פרסם החקיין יוסי וידר הקלטה של שיחת טלפון שלו עם אברמוביץ' שבה הוא מתחזה לאהוד ברק ואומר לאברמוביץ' שהוא עומד להתמודד על ראשות מפלגת העבודה. אברמוביץ' הסכים בשיחה ביחס לצורך לסיים את שלטונו של בנימין נתניהו ואמר "על זה אין ויכוח". אברמוביץ' הגיב שהוא הבין מיד שמדובר במתיחה ושמדובר בקטע ערוך. וידר הכחיש ופרסם את ההקלטה המלאה.

ביקורת על דבריו

בעת מבצע צוק איתן, ביולי 2014, הפגינו כ-150–200 אנשים מול אולפן "חדשות 2" ובפרט נגד אברמוביץ'. בספטמבר 2016, בעת שהגיע לבית הדין הצבאי ביפו כדי לסקר את משפטו של אלאור אזריה, התגודדו סביבו עשרות מפגינים שקראו קריאות גנאי. בשני המקרים הוא נזקק לעזרת המשטרה.

הליכים משפטיים

בשנת 1996 האשים את פנחס פישלר ברישומים פליליים בתפקידו כמנהל לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. פישלר הגיש תביעה אזרחית וקובלנה פלילית נגד אברמוביץ'. כעבור ארבע שנים, בשנת 2000, התנצל אברמוביץ' על דבריו בשידור, ובעקבות זאת ביטל היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין את ההליכים הפליליים נגד אברמוביץ'.

חיים אישיים

אברמוביץ' נשוי לרחל ואב לשניים. מתגורר ברמת השרון. ידוע כאוהד קבוצת הכדורגל מכבי חיפה.