מיכאל הנדלזלץ

מיכאל הנדלזלץ (נולד ב-26 במרץ 1950) הוא עיתונאי, מבקר תיאטרון, עורך ומתרגם ישראלי. במשך 42 שנים, מ-1975 ועד פרישתו ב-2017, כתב ביקורת תיאטרון בעיתון הארץ. במקביל מילא תפקידי עריכה מרכזיים בעיתון וכתב על ספרות, אמנויות, שפה וחיי התרבות בישראל. עבודתו נעשתה מתוך היכרות עמוקה עם הבמה ועם עולם הספר, אך גם מתוך מחויבות לקורא: לתאר יצירה, הופעה וחוויה אמנותית באופן מדויק, נגיש ומעורר מחשבה.

משפחה של אנשי מילה ועלייה לישראל

הנדלזלץ נולד בוורשה שבפולין, בנו של הרופא ד"ר אברהם הנדלזלץ. סבו, ישראל אליהו הנדלזלץ, היה סופר, מתרגם עברי פורה ועורך השבועון לילדים צפרירים. הוא נודע גם כמי שהיה הראשון שתרגם לעברית את פינוקיו מאת קרלו קולודי. כבר ברקע המשפחתי הזה ניכרת מסורת של תרגום, עריכה והנגשת ספרות לקוראים צעירים — מסורת שהנדלזלץ המשיך בדרכו.

בשנת 1957 עלה עם משפחתו לישראל במסגרת עליית גומולקה. הוא גדל בתל אביב, למד בתיכון עירוני ה׳, ובהמשך סיים באוניברסיטת תל אביב תואר ראשון בתיאטרון ובתורת הספרות הכללית. השילוב בין לימודי התיאטרון לבין העיסוק בספרות העניק לו בסיס רחב לעבודה שביצע לאורך השנים: התבוננות ביצירה הן כאירוע חי על הבמה והן כטקסט, רעיון ומעשה תרבותי.

תחילת הדרך בעיתונות ובשידור

בשנת 1969 החל לכתוב ביקורת תיאטרון בעיתון למרחב. בין השנים 1971 ו-1981 שירת בגלי צה"ל, מסגרת שהוסיפה לעבודתו ניסיון ברדיו ובתקשורת היומיומית. במרץ 1975 פרסם בהארץ את ביקורת התיאטרון הראשונה שלו, על המחזה קומדיה של טעויות שהוצג בתיאטרון הקאמרי. לאחר פרישתו של חיים גמזו נעשה מבקר התיאטרון הקבוע של העיתון.

המעבר הזה סימן את תחילתה של נוכחות ארוכת שנים בזירת התרבות הישראלית. ביקורת התיאטרון שלו לא הייתה רק תגובה להצגה מסוימת; לאורך הזמן היא יצרה רצף תיעודי של התיאטרון הישראלי, של השחקנים, הבמאים, המחזאים וההפקות שעיצבו את הבמה המקומית. קוראים יכלו לפגוש באמצעותה לא רק את השאלה אם הצגה מוצלחת, אלא גם את השפה האמנותית שלה, את עבודת השחקנים ואת מקומה בחברה ובתרבות.

עריכה, ביקורת וכתיבה ב״הארץ״

בשנת 1981 הצטרף הנדלזלץ למערכת הארץ כמבקר תיאטרון וכעורך. בין השנים 1981–1992 ערך את מדור אמנויות. במקביל ערך את המדור מלים ומו"לים בשנים 1985–1992, ולאחר מכן את מוסף הספרים של העיתון, משנת 1993 ועד 2005. תפקידים אלה הרחיבו את השפעתו מעבר לביקורת האישית שלו: הוא השתתף בקביעת סדר היום התרבותי, בבחירת נושאים ובעריכת טקסטים שהגיעו לקהל רחב של קוראים.

בשנת 2005 החל לכתוב את המדור השבועי המילה האחרונה. המדור אפשר לו לעסוק בשפה, בתרבות ובתופעות היומיום מתוך נקודת מבט אישית, חדה וסקרנית. לצד כתיבתו העיתונאית עסק בתרגום ספרים מפולנית ומאנגלית, ובכך תרם להמשך התנועה בין תרבויות ולזמינותם של טקסטים לקוראים בעברית.

על עבודתו כמבקר תיאטרון הסביר הנדלזלץ כי כתיבה על משחק היא מן המשימות הקשות ביותר, משום שהמשחק משלב מיומנות ורגש, והכלי האמנותי הוא גופו ונפשו של אדם. בעיניו, תפקידה של ביקורת אינו לספק עצה ידידותית לצופה או משוב לבמאי, אלא לתאר במילים מעטות חוויה מורכבת שהתרחשה בערב הבכורה. הוא הדגיש גם את הצורך שלא להתעלם מן השחקנים ולמצוא דרך לתאר את החוויה הנוצרת מן העבודה שלהם. תפיסה זו מסבירה את הדגש שהעניק לאורך השנים למלאכת המשחק ולפרטים שהופכים הצגה לאירוע חי.

תנ״ך, נגישות וכתיבה לציבור

משנת 2015 היה בעל טור יומי במסגרת מיזם 929 – תנ"ך ביחד. השתתפותו במיזם חיברה בין ניסיונו ככותב וכפרשן לבין קריאה מחודשת בפרקי התנ"ך עבור קהל ישראלי בן זמננו. עצם המעבר מן התיאטרון והעיתונות אל כתיבה יומיומית על ספר הספרים ביטא את רוחב תחומי העניין שלו ואת יכולתו להפוך טקסטים ורעיונות למפגש ציבורי מתמשך.

ב-29 במרץ 2017, עם הגיעו לגיל פרישה, פרסם טור פרידה מתפקידו כמבקר התיאטרון של הארץ. בכך הסתיימה תקופה בת 42 שנים שבה שימש קול קבוע ומשפיע בתיעוד הבמה הישראלית. גם לאחר שהפך לנכה ונעזר בקלנועית, המשיך להתייחס בכתיבתו לבעיות הנגישות באולמות תיאטרון. הניסיון האישי הפנה את תשומת הלב לא רק לאיכות האמנותית של מוסדות התרבות, אלא גם לשאלה מי יכול להגיע אליהם ולהשתתף בחיי התרבות.

על עבודתו העיתונאית זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות. הוא נשוי ואב לשלושה ילדים.

מורשת של תיעוד, עריכה והנגשה

חשיבותו של הנדלזלץ נובעת מן השילוב בין התמדה יוצאת דופן לבין מגוון תפקידים: הוא כתב ביקורת במשך יותר מארבעה עשורים, ערך מדורי אמנות וספרות, תרגם מפולנית ומאנגלית, השתתף בשיח הציבורי על שפה ותרבות וכתב על התנ"ך במסגרת מיזם ישראלי רחב. עבודתו שמרה בזיכרון העיתונאי את חיי הבמה ואת היצירה הספרותית בישראל, ובו בזמן לימדה דורות של קוראים כיצד להתבונן ביצירה אמנותית — בסקרנות, בהבחנה ובכבוד למאמץ האנושי שמאחוריה.

מדוע מיכאל הנדלזלץ ראוי לציון כערך חשוב במורשת

מיכאל הנדלזלץ ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שפעל במשך עשרות שנים בצומת שבין עיתונות, ספרות, תיאטרון ושפה עברית. באמצעות ביקורותיו בהארץ, עריכתו ותרגומיו, הוא תיעד יצירות ואמנים, עיצב שיח תרבותי והנגיש לקוראים תחומים מרכזיים בחיי החברה הישראלית. השתתפותו במיזם 929 הוסיפה למפעלו גם ממד של קריאה ציבורית מחודשת במקורות היהודיים.

הפרופיל שלו ב-Moreshet.com חשוב לא רק בשל התפקידים שמילא, אלא בשל התהליך התרבותי שהם מייצגים: הפיכת ביקורת, עריכה ותרגום לכלים של זיכרון. עבודתו מחברת בין מסורת יהודית של לימוד ופרשנות לבין תרבות עברית מודרנית, ומשמרת עבור הדורות הבאים עדות חיה לאופן שבו ישראל קראה, צפתה וחשבה על יצירה.