אורי בלאו

ביוגרפיה

בלאו למד בתיכון ליד"ה‫ בירושלים. בשנים 2000–2002 שימש ככתב הצבאי של המקומון הירושלמי "כל העיר". בתפקיד זה הרבה לכתוב על טענות להתנהגות בעייתית של צה"ל וחייליו, במיוחד במהלך האינתיפאדה השנייה, כמו פרסום עדויות חיילים שטענו להריגת שוטרים פלסטינים בפעולת נקמה בעקבות הריגת חיילים ישראלים במחסום עין עריק, או דיווח על חיילים שהצטלמו עם ראש כרות של מחבל מתאבד תוך כדי תחיבת סיגריות לפיו. אופי הסיקור שלו היה שונה מהמקובל בקרב כתבים צבאיים, הן מפני שעבד בשבועון מקומי בו לא היה צורך בדיווח שוטף, והן מפני שסירב להצטרף לתא הכתבים הצבאיים ולא פיתח קשרים עם קצינים בכירים, אלא העדיף לשאוב מידע מחיילים וקצינים זוטרים בשטח. חלק מהחשיפות שלו התבססו על מסמכים סודיים שהגיעו לידיו תוך עבירה על החוק. באחד המקרים הועמדה חיילת לדין משמעתי ונדונה ל-35 ימי מחבוש, באשמה שהדליפה מסמכים מסווגים לבלאו.

עבודתו ב"הארץ"

בסוף 2005 החל בלאו לכתוב ב"הארץ". בין השאר פרסם שם שורה של תחקירים על אישי ציבור. בפברואר 2006, זמן קצר לפני הבחירות לכנסת השבע עשרה פרסם כתבת פרופיל על אהוד אולמרט בשם "ראש ממשלה מחוסר ראיות" שיחד עם תחקיר של יואב יצחק הייתה התייחסות כמעט יחידה לפני הבחירות לפרשיות השחיתות שאפפו לכאורה את אולמרט. באוגוסט 2006 פרסם יחד עם יוצא "כל העיר" נוסף, גידי וייץ, תחקיר על יחסיו של אולמרט עם עורך הדין אורי מסר, תחקיר שתרם להעמדתו לדין של אולמרט.

באפריל 2007 פרסם כתבה על קבלת מיליוני שקלים על ידי אביגדור ליברמן דרך חברות ייעוץ שפתחה בתו. ביולי אותה שנה, זמן קצר אחרי שאהוד ברק חזר לפוליטיקה, פרסם יחד עם וייץ תחקיר על עסקיו של ברק בתקופת היותו מחוץ למערכת הפוליטית בהם צבר עשרות מיליוני דולרים, ובסוף 2009 פרסם לבדו תחקיר המשך בו חשף כיצד ברק העביר לבנותיו את הבעלות על החברה "אהוד ברק בע"מ" שהקים לצורך עסקיו. זמן קצר אחר כך פרסם תחקיר גם על עסקיו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי בתקופת היותו אזרח, ועל המשך עסקיו של בנו בתעשיות הביטחוניות כאשר הוא התמנה למנכ"ל משרד הביטחון ואחר כך לרמטכ"ל.

תחקירים וכתבות נוספים של בלאו בנושאים דומים כוללים, בין השאר, חשיפות על ישראל חסון וקשריו העסקיים אחרי שפרש מהשב"כ, על יו"ר ארגון המורים רן ארז ותנאי העסקתו, על תנאי השכר וההוצאות בעמותות בולטות בישראל, ועל בזבוז הכספים בבניית הבניין של מרכז פרס לשלום. כמו כן, כתב תחקירים בנושאי כלכלה וחברה, דוגמת חשיפת הכת הירושלמית וחשבונות הבנק הסודיים של ישראלים בסניף בנק HSBC בשווייץ.

גם ב"הארץ" המשיך בלאו לפרסם ידיעות ותחקירים ביקורתיים על פעילות צה"ל ומערכת הביטחון, שכללו בין השאר חשיפה על סכנת הפגיעה במכלי האמוניה במפרץ חיפה בעת מלחמת לבנון השנייה; פרסום על מאגר נתונים סודי של מערכת הביטחון על בנייה לא חוקית בהתנחלויות, כולל על קרקעות פרטיות של פלסטינים; תחקיר על ניהול המצור הכלכלי על רצועת עזה; והחשיפה, בעזרת מסמכים סודיים שהגיעו לידיו, שצה"ל אישר מראש, לטענתו, חיסול של מבוקשים ב"מבצע שני מגדלים" בניגוד לסייגים שקבע בית המשפט העליון בבג"ץ הסיכולים הממוקדים.

אורי בלאו גם פנה לצנזורה שבוע לפני מבצע עופרת יצוקה בבקשה לפרסם את התוכנית הצבאית של המבצע.

הרשעתו בהחזקת ידיעות סודיות

בספטמבר 2008 העבירה ענת קם חיילת בתפקיד עוזרת לראש לשכת אלוף פיקוד מרכז, דיסק ובו למעלה מאלף וחמש מאות מסמכים לאורי בלאו, שנעזר בהם לצורך פרסום כתבה בעיתון 'הארץ' בה נטען שהצבא פועל בניגוד להנחיות בג"ץ.

במהלך חקירה שערך השב"כ התגלה כי בלאו החזיק במסמכים סודיים של צה"ל. בהתאם להסכם שנחתם בין עורך דינו לבין השב"כ בספטמבר 2009, החזיר בלאו עשרות מסמכים, בתמורה להבטחה שלא יועמד לדין באשמת החזקת אותם מסמכים. בנוסף סוכם על השמדת מחשבו האישי על ידי השב"כ בתמורה למימון מחשב חדש. ענת קם, נעצרה בחשד שהעבירה את המסמכים לבלאו. חקירתה עוררה את השב"כ לחשוד שבידי בלאו מסמכים סודיים רבים נוספים, שעליהם לא סיפר לאנשי השב"כ ולא העבירם כפי שהתחייב לכאורה. בתחילת דצמבר יצא בלאו לחופשה בסין, ובמהלכה החליט, בעצת עורך דינו, שלא לחזור לישראל, מחשש שייעצר, והוא שהה בלונדון. עורך "הארץ", דב אלפון, ציין כי "יישאר שם ככל שיידרש". בלאו עצמו התייחס לכך, וכתב: "כשהוסבר לי שאם אשוב ארצה אני עלול להיות מושתק לעד, ושהאמצעי יהיה הגשת כתב אישום נגדי על עבירות מתחום הריגול, החלטתי להילחם. וסליחה על המליצה, אבל לא מדובר פה רק במלחמה על חירותי האישית, אלא על "פרצופה של המדינה". משטרת ישראל הגדירה את בלאו "עבריין נמלט הדרוש לחקירה" והוציאה צו מעצר נגדו.

מועצת העיתונות פרסמה, בתום דיון סוער בפרשת המסמכים הסודיים, הודעה ולפיה "אין זה מן הראוי להגיש כתב אישום נגד עיתונאי שהחזיק במסמך סודי במהלך מילוי תפקידו העיתונאי."

ב-3 במאי 2010, לאחר שקם ויתרה על החיסיון העיתונאי שלה, נפגשו פרקליטי "הארץ" עם אנשי פרקליטות מחוז תל אביב, ומסרו את יתרת המסמכים שקיבל בלאו מקם. ב-24 באוקטובר 2010 שב בלאו לישראל לאחר חתימת הסכם עם הפרקליטות.

בגין המסמכים שהחזיק ולא העביר לשב"כ במסגרת ההסכם, בלאו הועמד לדין באשמה של החזקת ידיעות סודיות על ידי מי שאינו מוסמך לכך. הוא הורשע בהתאם להסדר טיעון, ונגזרו עליו ארבעה חודשי עבודות שירות, אותם סיים לרצות בראשית 2013.

ביוני 2012, טרם גזירת דינו, נערך דיון בכנסת בעניינו וחברת הכנסת זהבה גלאון, יו"ר מפלגת מרצ הביעה את הסתייגותה מהחלטת היועץ המשפטי מני מזוז בעניינו של בלאו וקראה לכל התומכים בהעמדת בלאו לדין: "אתם רוצחים את השליח".

חיים אישיים

בלאו נשוי ואב לילד.