שמעון שבס
ממייסדי קיבוץ אפיק, ממובילי פיתוח הגולן ומנכ״ל משרד ראש הממשלה בתקופת יצחק רבין
שמעון שֶבֶס (נולד ב־16 במרץ 1952) הוא איש ציבור, מנהל, איש עסקים ויועץ אסטרטגי ישראלי, שמסלול חייו מחבר בין ההתיישבות בגולן, פיתוח תשתיות ואזורי פריפריה, ניהול מערכות פוליטיות ועבודה בצמרת הממשל. הוא נמנה עם מייסדי קיבוץ אפיק, עמד בראש ועד יישובי הגולן והחברה לפיתוח הגולן, היה עוזרו של יצחק רבין לענייני התיישבות ושימש מנכ״ל משרד ראש הממשלה בשנים 1992–1995.
קרבתו המקצועית לרבין הציבה אותו בלב אחת התקופות המעצבות בתולדות מדינת ישראל. שבס ניהל את מערכת הבחירות של מפלגת העבודה ב־1992, ולאחר ניצחונה עבר מן המטה הפוליטי לתפקיד הביצועי הבכיר במשרד ראש הממשלה. לאחר רצח רבין פרש מן החיים הפוליטיים, השתתף בהנצחתו ופנה לעסקים, לייעוץ בין־לאומי ולפעילות בתחום הגנת הסייבר.
שורשים משפחתיים וחינוך לתנועת העבודה
שבס נולד בפתח תקווה וגדל בגבעתיים, הצעיר מבין שני בנים. אביו, פייבל־שרגא, שירת במסגרת יהודית בצבא הבריטי, היה חבר ב״הגנה״ ונשלח מטעמה לסייע לתנועה הציונית בבגדד. אמו, רנה לבית ניסקר, הייתה ניצולת השואה. הרקע המשפחתי חיבר בבית אחד שירות במסגרת היישוב המאורגן, פעילות ציונית וזיכרון השואה.
כנער היה שבס חניך ומדריך בתנועת הנוער העובד והלומד ופעיל במסגרת ״הפועל״. תנועת הנוער העניקה לו ניסיון מוקדם בהדרכה, בארגון קבוצות ובחיי שיתוף — כישורים שהפכו בהמשך לכלי עבודה מרכזיים בפעילותו ההתיישבותית והציבורית.
הקמת אפיק והנהגת יישובי הגולן
מגרעין נח״ל לקיבוץ
באביב 1971 הגיע שבס לדרום רמת הגולן כחבר גרעין ״אתגר״ של נח״ל גולן. הגרעין התיישב סמוך לכפר הסורי הנטוש פיק וליד קו הפסקת האש בין ישראל לסוריה. ב־8 במאי 1972 אוזרחה ההיאחזות ונקראה אפיק. שבס, שהיה בין מייסדי היישוב, נבחר למזכיר הקיבוץ ושימש גם רכז הכשרות של הנוער העובד והלומד עבור חמישה גרעינים.
פעילות זו הייתה יותר מהקמת מקום מגורים חדש. היא כללה בניית קהילה, ארגון משק, קליטת קבוצות צעירות ויצירת רציפות אזרחית באזור גבול. שבס השתייך לדור שעבר ישירות מתנועת הנוער וממסגרת הנח״ל לאחריות מעשית על מוסדות יישוביים.
שירות במלחמת יום הכיפורים
במהלך שירותו בצה״ל התנדב לגדוד הנח״ל המוצנח וסיים קורס מפקדי כיתות חי״ר. במלחמת יום הכיפורים לחם באזור קוניטרה במסגרת קרבות הבלימה נגד המתקפה הסורית בגולן. בהמשך השתתף בלחימה בזירת הדרום, בסיני וממערב לתעלת סואץ. השירות הצבאי והחיים ביישוב סמוך לגבול השתלבו אצלו בהיכרות ישירה עם צרכיה הביטחוניים והאזרחיים של רמת הגולן.
מתשתית מקומית למדיניות אזורית
כבר בוועידת ההסתדרות ה־12 בשנת 1974 קרא שבס להרחבת האוכלוסייה בגולן ולהמשך התמיכה בהתיישבות. ב־1978 נבחר ליושב ראש ועד יישובי הגולן. במסגרת תפקידו הוביל פעילות ציבורית לביטול הממשל הצבאי באזור, ובהמשך תמך בהחלת חוק הגולן.
לצד המאבק המדיני התמקד שבס בצרכים המעשיים של התושבים. הוא קידם תוכניות להרחבת היישובים והיה ממקימי החברה לפיתוח הגולן, שפעלה לקידום תשתיות, תיירות ומקורות תעסוקה. פעולות אלה סייעו להעביר את ההתיישבות בגולן משלב חלוצי ראשוני למסגרת אזורית בעלת מוסדות כלכליים ושירותים מתפתחים. הוא כיהן גם כסגן ראש המועצה האזורית גולן.
העבודה לצד יצחק רבין
התיישבות, אזורי פיתוח ותשתיות לאומיות
בשנת 1984 מינה שר הביטחון יצחק רבין את שבס לעוזרו לענייני התיישבות. שבס מילא את התפקיד במשך כשש שנים ושימש גם עוזר אישי ופוליטי. רבין הטיל עליו אחריות לעבודה מול אזורי התיישבות ופיתוח ולטיפול בנושאי תשתית לאומית — תחומים שחייבו תיאום בין משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות תכנון וגופים כלכליים.
באותן שנים היה שבס חבר בגופים ממלכתיים ובדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, ובהם מועצת מינהל מקרקעי ישראל, התעשייה האווירית לישראל והתעשייה הצבאית. הוא עמד גם בראש ועדה שנועדה לקדם את שילובם של אזרחים ערבים, בדווים ודרוזים בחברה הישראלית. מכלול התפקידים הרחיב את עבודתו מן הזירה ההתיישבותית אל מערכות הקרקע, התעשייה, הביטחון והפיתוח של המדינה.
מערכת הבחירות של 1992 ומשרד ראש הממשלה
לקראת הבחירות לכנסת בשנת 1992 הופקד שבס על ניהול מערכת הבחירות של מפלגת העבודה בראשות רבין. המפלגה זכתה במספר המושבים הגדול ביותר, ורבין הרכיב את הממשלה. לאחר הקמתה מינה אותו רבין למנכ״ל משרד ראש הממשלה.
מנכ״ל המשרד הוא הדרג המינהלי הבכיר האחראי לקידום סדרי העדיפויות של ראש הממשלה ולתיאום עבודת מטה בין זרועות השלטון. שבס מילא את התפקיד בשנים 1992–1995, בתקופה שכללה יוזמות מדיניות, הכרעות כלכליות ותוכניות פיתוח רחבות. תרומתו המתועדת הייתה בעיקר ניהולית וביצועית: הפיכת החלטות והנחיות לתהליכי עבודה ממשלתיים ומעקב אחר קידומן.
רצח רבין, הנצחה ועדות אישית
רצח יצחק רבין ב־4 בנובמבר 1995 קטע את השותפות המקצועית הארוכה בין השניים. שבס היה בין נושאי ההספדים בהלווייתו הממלכתית של רבין, לצד מנהיגים מישראל ומרחבי העולם. לאחר הרצח החליט לפרוש מן החיים הפוליטיים.
בהמשך היה חבר בהנהלת העמותה שהוקמה לצורך הקמת מרכז יצחק רבין לחקר ישראל. בכך השתתף במאמץ להפוך את זכרו של רבין לתשתית חינוכית וציבורית העוסקת בתולדות המדינה, בדמוקרטיה הישראלית ובתקופה שבה הנהיג רבין את ישראל.
בשנת 2020 פרסם שבס בהוצאת ידיעות ספרים את הספר חבר, בעריכת יואב קרן. הספר מביא את נקודת מבטו על רבין ועל שנות עבודתם המשותפת ומוסיף עדות אישית של אדם שפעל בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה.
ההליך המשפטי והאחריות הציבורית
הצגת כהונתו הציבורית של שבס מחייבת גם את ציון תוצאת ההליך המשפטי בעניינו. לאחר הרשעה בבית המשפט המחוזי בשנת 2000 וזיכוי בערעור בשנת 2003, קיים בית המשפט העליון דיון נוסף בהרכב של תשעה שופטים. ב־30 בנובמבר 2004 הורשע שבס, ברוב של שמונה שופטים מול אחד, בעבירת מרמה והפרת אמונים בשתי פרשות שנגעו לקידום ענייניהם של חברים בעת שכיהן בתפקיד ציבורי. בפברואר 2005 גזר עליו בית המשפט המחוזי קנס של 50 אלף ש״ח, ללא מאסר. פסק הדין נחשב גם לחלק מן הדיון המשפטי בישראל בגבולותיה של עבירת הפרת האמונים של עובדי ציבור.
עסקים, ייעוץ בין־לאומי והגנת סייבר
לאחר עזיבתו את הפוליטיקה פנה שבס לפעילות עסקית מחוץ לישראל. הוא כיהן כיושב ראש חברת RSLB האמריקנית, שמשרדיה פעלו בוושינגטון וסייעה ליזמים ולאנשי עסקים ישראלים להשתלב בשוק האמריקני ולעבוד מול מוסדות וגופים בין־לאומיים. הוא היה מעורב גם בעסקים באירופה ובארצות הברית בתחומי ההשקעות, הנדל״ן והמלונאות.
משנת 2002 ואילך עסק בייעוץ פוליטי, כלכלי ואסטרטגי למנהיגים, לגופים ממשלתיים ולתאגידים בין־לאומיים. בין המדינות שבהן פעל נמנו רומניה, בולגריה, הונגריה, אוסטריה, סרביה וארצות הברית. עבודה זו נשענה על הניסיון שצבר בניהול מערכות בחירות, בתיאום ממשלתי ובקידום מיזמים כלכליים ותשתיתיים.
בשנת 2016 היה שבס בין מקימי חברת HolistiCyber וכיהן כיושב הראש שלה. החברה מספקת שירותי הגנת סייבר לגופים פרטיים וציבוריים. המעבר לתחום זה משקף את הרחבת פעילותו מייעוץ מדיני וכלכלי אל ענף שבו הידע והניסיון הישראליים זוכים לביקוש בין־לאומי.
פעילות ציבורית וקשר עם קהילות יהודיות
שבס הופיע בפני סטודנטים ובפני קהילות יהודיות באירופה ושוחח על החברה הישראלית, המחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011 והסכסוך הישראלי־פלסטיני. בהרצאות אלה הביא ניסיון אישי מתקופות שונות של העשייה הציבורית בישראל — מן ההתיישבות והמלחמה ועד לממשל, לפוליטיקה ולחברה האזרחית.
הקשר עם קהילות יהודיות מחוץ לישראל העניק לעבודתו ממד נוסף: תיווך של המציאות הישראלית לקהלים יהודיים המבקשים להבין את המחלוקות, השינויים החברתיים ותהליכי קבלת ההחלטות במדינה מתוך עדות של מי שפעל בתוך המערכת.
מדוע שמעון שבס ראוי לציון כערך חשוב במורשת
מקומו של שמעון שבס בארכיון מורשת (Moreshet) נובע בראש ובראשונה מן הרצף שבין בניית יישוב בגולן לבין עבודה בדרג הבכיר של ממשלת ישראל. באפיק ובמוסדות האזוריים הוא עסק ביצירת קהילה, מקורות תעסוקה ותשתית אזרחית; לצד יצחק רבין הוא השתתף בניהול מערכות לאומיות ובתיאום עבודת הממשלה; ולאחר הרצח תרם להנצחת רבין ולתיעוד התקופה מנקודת מבט אישית.
הפרופיל ב־Moreshet.com משמר גם סיפור ישראלי רחב יותר: המעבר מתנועת נוער וגרעין נח״ל להנהגה אזורית, משם לשירות הציבורי הארצי ולבסוף לפעילות עסקית וטכנולוגית בזירה הבין־לאומית. לצד ההישגים, התיעוד המדויק כולל גם את פסק הדין בעניינו, משום שמורשת ציבורית משמעותית נבחנת מתוך מלוא העובדות הרלוונטיות. חשיבותו של שבס למורשת הישראלית מצויה בעשייה המעשית שהותירה עקבות ביישובי הגולן, במוסדות המדינה, בזיכרון יצחק רבין ובקשר שבין ישראל לקהילות יהודיות ולעולם.
