רומן גופמן

רומן גופמן הוא ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אלוף במילואים בצה״ל ומפקד ישראלי שדרכו הציבורית והביטחונית משקפת מסלול יוצא דופן של עלייה, השתלבות, לחימה, פיקוד והגעה אל אחד התפקידים הרגישים ביותר במדינת ישראל. הוא נולד בברית המועצות, עלה לישראל כנער, גדל באשדוד, התגייס לחיל השריון, פיקד על יחידות לוחמות ומסגרות בכירות, נפצע קשה בקרבות 7 באוקטובר, שימש מזכיר צבאי לראש הממשלה, וב-2 ביוני 2026 נכנס לתפקיד ראש המוסד ה-14.

חשיבותו של גופמן למורשת הישראלית אינה נובעת רק מן התפקיד שאליו הגיע, אלא מן הדרך שהובילה אליו. הוא מייצג דור של עולים מברית המועצות לשעבר שנכנסו עמוק אל לב החברה הישראלית, נשאו בנטל הביטחון, עברו את מסלול הפיקוד הקרבי, והגיעו אל מוקדי קבלת ההחלטות הלאומיים. סיפורו מחבר בין חוויית עלייה אישית, התמודדות חברתית, משמעת צבאית, פיקוד בשדה הקרב, אחריות ממלכתית ומנהיגות מודיעינית בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם איומים אזוריים מורכבים.

ילדות בבלארוס הסובייטית ועלייה לאשדוד

רומן גופמן נולד ב-30 בנובמבר 1976 בעיר מאזיר שבבלארוס הסובייטית, אז חלק מברית המועצות. אמו הייתה מורה ואביו רופא. בשנת 1990 עלה לישראל עם משפחתו, כנער בן 13 או 14, והמשפחה התיישבה באשדוד. המעבר מברית המועצות לישראל התרחש בתקופה של גל עלייה גדול ששינה את דמותה של החברה הישראלית, את מערכת החינוך, את הכלכלה, את המדע, את התרבות ואת צה״ל.

באשדוד למד גופמן בבית הספר קציני-ים אורט אשדוד. לפי החומר שסופק, שנות נעוריו כעולה חדש כללו גם תחושת ניכור ואף אלימות מצד נערים אחרים, והוא החל להתאמן באגרוף. פרט זה חשוב משום שהוא אינו רק אנקדוטה ספורטיבית: הוא מלמד על הצורך לבנות חוסן אישי, להתמודד עם זרות ולהפוך קושי למקור כוח. בהמשך הדרך, אותו חוסן יתבטא גם בשירות קרבי ממושך ובנכונות להגיע אל מוקדי סכנה ממשיים.

גופמן השלים בהמשך תואר ראשון במדע המדינה במכללה האקדמית אשקלון ותואר שני במדע המדינה וביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה. בתקופת לימודים מטעם הצבא למד גם במכינת בני דוד בעלי. שילוב זה של השכלה אזרחית, ביטחון לאומי, לימוד ערכי ושירות צבאי מאפיין מסלול ישראלי שבו מפקד קרבי נדרש לא רק ליכולת מבצעית, אלא גם להבנה מדינית, חברתית ואסטרטגית.

תחילת הדרך בחיל השריון

בשנת 1995 התגייס גופמן לצה״ל ושובץ בחיל השריון, בגדוד 53 של חטיבה 188. הוא עבר מסלול לוחם, קורס מפקדי טנקים וקורס קצינים, ובהמשך עבר לגדוד 71. כמפקד מחלקת טנקים השתתף בלחימה בדרום לבנון בתקופת רצועת הביטחון, אחת הזירות שעיצבו דור של מפקדי שדה ישראלים לפני יציאת צה״ל מלבנון בשנת 2000.

בהמשך שימש מפקד פלוגה בגדוד 71 והשתתף בלחימה ברצועת עזה וביהודה ושומרון בתקופת האינתיפאדה השנייה ובמבצע חומת מגן. זו הייתה תקופה שבה מפקדי צה״ל נדרשו לפעול במציאות מורכבת של טרור, שטח בנוי, הגנה על אזרחים, הפעלת כוח ממוקד והתמודדות עם לחץ ציבורי ובינלאומי. השירות הזה עיצב את גופמן כמפקד שטח שמכיר את החיכוך המבצעי מן הדרג הטקטי ביותר.

לאחר מכן שימש סגן מפקד גדוד 71, סגן מפקד גדוד הכשרות בחטיבה 460 וקצין אג״ם בעוצבת געש. התפקידים הללו העבירו אותו בהדרגה מפיקוד ישיר על לוחמים אל תכנון, אימון, בניין כוח וניהול מערכות גדולות יותר. עבור מפקד שריון, המעבר הזה חשוב במיוחד: הוא דורש הבנה של טכנולוגיה, תמרון, מודיעין, לוגיסטיקה, אש, פיקוד ושליטה, ויכולת לתרגם תורת לחימה לפעולה בשטח.

מפקד גדוד, מפקד חטיבה ומפקד אוגדה

בשנת 2010 הועלה גופמן לדרגת סגן-אלוף ומונה לראש ענף שריון במרכז לאימונים באש במרכז הלאומי לאימונים ביבשה. בשנת 2011 מונה למפקד גדוד 75 בחטיבה 7, ובשנים 2013–2015 שימש קצין אג״ם של עוצבת געש. תפקידים אלה העמיקו את מקומו בליבת השריון והאימונים של צה״ל, בתקופה שבה הצבא עסק בשאלות של מוכנות קרקעית, תמרון, לחימה מול ארגונים לא-מדינתיים ויכולת הכרעה.

ב-30 באוגוסט 2015 הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבת עציון. החטיבה פועלת בגזרה רגישה של יהודה ושומרון, שבה פיקוד צבאי אינו מסתכם בלחימה בלבד אלא כולל אחריות ביטחונית יומיומית, קשר עם אוכלוסייה אזרחית, מניעת טרור, עבודה עם שב״כ, משטרה ומנהל אזרחי, ושמירה על מרקם חיים מורכב. בשנת 2017 מונה למפקד חטיבה 7, אחת מחטיבות השריון המרכזיות והסמליות בצה״ל.

בכנס פיקוד בכיר בשנת 2018 התבטא גופמן בזכות שימוש מבצעי תכוף ומשמעותי יותר בכוחות היבשה. עמדה זו משקפת תפיסה שלפיה צה״ל אינו יכול להסתמך רק על אש מרחוק, מודיעין וטכנולוגיה, אלא חייב לשמר ולפתח יכולת תמרון קרקעי. לאחר סיום תפקידו בחטיבה 7 יצא ללימודים במכללה לביטחון לאומי, מסגרת המכשירה קצינים בכירים להבנת הקשר בין צבא, חברה, מדיניות ואסטרטגיה.

בשנת 2020 הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד אוגדת הבשן, האוגדה המופקדת על גזרת רמת הגולן. בגזרה זו נדרש צה״ל להתמודד עם אתגרי גבול סורי, מאמץ איראני להתבססות באזור, פעילות ארגונים חמושים ותיאום בין מודיעין, אש, כוחות קרקעיים ופעולות חשאיות. בהמשך מונה למפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה, תפקיד בעל חשיבות רחבה לבניין הכוח של צה״ל ולכשירות יחידות היבשה.

7 באוקטובר 2023: יוזמה תחת אש ופציעה קשה

בבוקר 7 באוקטובר 2023, כאשר החלה מתקפת חמאס על יישובי הדרום, נסע גופמן מביתו באשדוד לכיוון שדרות בעקבות דיווחים על חדירת מחבלים. לפי החומר שסופק, הוא אסף עמו מתנדבים של משטרת ישראל, הגיע לאזור צומת שער הנגב, נתקל במחבלים, פגע בשניים מהם ונפצע קשה בברכו במהלך חילופי האש.

האירוע הזה הפך לחלק מרכזי בדמותו הציבורית. גופמן היה קצין בכיר שלא המתין לפקודה מסודרת או להיערכות מלאה, אלא נע אל אזור הלחימה בשעות הכאוס הראשונות. מבחינה ערכית ומורשתית, זהו רגע שמבטא את דמות המפקד הישראלי כפי שהיא נתפסת במסורת הביטחונית של צה״ל: הגעה אל המקום שבו נדרשת אחריות, גם במחיר אישי כבד.

לאחר שהשתקם מפציעתו שירת במשך כמה חודשים כראש מטה מתאם פעולות הממשלה בשטחים. תפקיד זה דרש ממנו לעבור מן הזירה הקרבית הישירה אל אזור רגיש של מדיניות ביטחונית, הומניטרית ואזרחית, בשעה שמדינת ישראל ניהלה מלחמה מורכבת ברצועת עזה והתמודדה עם לחץ בין-לאומי, שאלות של סיוע אזרחי, תיאום מול גורמים זרים ואחריות שלטונית.

המזכיר הצבאי של ראש הממשלה

במאי 2024 הועלה גופמן לדרגת אלוף ונכנס לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. זהו אחד התפקידים הרגישים ביותר בממשק שבין הצבא לבין הדרג המדיני. המזכיר הצבאי אינו רק קצין קישור; הוא נמצא קרוב לראש הממשלה, משתתף בעיבוד מידע ביטחוני, מתאם בין מערכות, מעביר תמונת מצב ומסייע לראש הממשלה להבין התפתחויות צבאיות ומודיעיניות.

כהונתו התקיימה בתוך מלחמת חרבות ברזל ובתקופה שבה ישראל נדרשה לקבל החלטות קשות בזירות עזה, לבנון, סוריה, איראן, יהודה ושומרון והיחסים עם ארצות הברית ומדינות נוספות. תפקיד המזכיר הצבאי בתקופה כזאת מחייב הבנה של שדה הקרב, של מודיעין, של מדיניות, של שיח בין-משרדי ושל הדרך שבה החלטה ביטחונית מתורגמת לפעולה.

בתפקיד זה באו לידי ביטוי שני מאפיינים במסלולו של גופמן: מצד אחד, היכרות עמוקה עם פיקוד קרבי וכוחות יבשה; מצד אחר, חשיפה ישירה לדיוני הקבינט, לראש הממשלה, למערכת הביטחון ולשאלות אסטרטגיות. המעבר ממפקד שטח למזכיר צבאי סלל את דרכו אל זירת המודיעין הלאומי הבכיר ביותר.

מינוי לראש המוסד

בדצמבר 2025 הודיע ראש הממשלה על כוונתו למנות את גופמן לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, עם סיום כהונתו של דוד ברנע. המינוי עבר תהליך ציבורי ומשפטי, לרבות בחינה של הוועדה המייעצת למינוי בכירים ועתירות לבית המשפט העליון. ב-1 ביוני 2026 דחה בית המשפט העליון את העתירות נגד המינוי, וב-2 ביוני 2026 נכנס גופמן לתפקיד ראש המוסד ה-14.

עצם מינויו היה חריג במידה מסוימת משום שגופמן הגיע בעיקר ממסלול צבאי-פיקודי ולא מתוך שורות המוסד. עם זאת, למסלול זה יש היגיון ברור: ראש מוסד נדרש לנהל ארגון מודיעין חשאי, אך גם להבין הפעלת כוח, קבלת החלטות בזמן מלחמה, תיאום עם צה״ל, שב״כ, קהילת המודיעין, הדרג המדיני וגורמי מודיעין זרים. גופמן הגיע לתפקיד לאחר שנים של פיקוד, תכנון מבצעי, היכרות עם זירות גבול, וניסיון קרוב מאוד אל שולחן קבלת ההחלטות הלאומי.

המוסד הוא מן המוסדות הרגישים והחשובים ביותר במערכת הביטחון הישראלית. חלק גדול מפעילותו חשאי מטבעו, ולכן תיעוד ציבורי אחראי חייב להבחין בין עובדות קריירה מאומתות לבין השערות על מבצעים. מה שניתן לומר בבירור הוא שגופמן קיבל לידיו ארגון מרכזי במאבק הישראלי מול איראן, טרור אזורי, איומים אסטרטגיים, חטופים, שיתופי פעולה מודיעיניים ומערכה חשאית רחבה.

ראש מוסד בתקופה אזורית סוערת

בחודשים הראשונים לכהונתו עמד גופמן בראש המוסד בתקופה שבה איראן, שלוחותיה האזוריות והמערכה סביב עזה עמדו במרכז סדר היום הביטחוני. לפי דיווחים עדכניים, הוא ערך ביקור בוושינגטון ביולי 2026 ונפגש עם ראש ה-CIA וגורמים אמריקאים נוספים לדיונים על איראן, תוכנית הגרעין והמלחמה. ביקור כזה משקף את מקומו של המוסד לא רק כארגון מבצעי, אלא גם כגוף מרכזי בקשר המודיעיני בין ישראל לארצות הברית.

ראש מוסד ישראלי פועל תמיד בשכבה כפולה: מצד אחד, סודיות, איסוף מודיעין, מבצעים ויכולות טכנולוגיות; מצד אחר, דיפלומטיה חשאית, שיח עם ארגוני מודיעין זרים, הערכת אסטרטגיה והעברת ידע לדרג המדיני. עבור גופמן, שהגיע מן הצבא ומלשכת ראש הממשלה, האתגר הוא לתרגם ניסיון פיקודי ואסטרטגי לעולם המודיעין החשאי, שבו ההצלחה נמדדת לעיתים במה שלא מתפרסם כלל.

משנת פיקוד וחשיבה צבאית

גופמן פרסם בשנת 2021 בכתב העת בין הקטבים מאמר בשם תיאטרון המצביאות. לפי החומר שסופק, המאמר הציג תפיסה של מפקד כגורם פעיל בעיצוב המציאות ולא רק כמבצע הוראות. תפיסה כזאת מציבה במרכז את היוזמה, את הבנת כוונת הדרג המדיני, את האחריות לפעול בתוך אי-ודאות ואת הצורך של מצביא לפרש את המציאות ולא רק להגיב אליה.

גישה זו יכולה לעורר ויכוח, אך היא חשובה להבנת דמותו. גופמן משתייך למסורת של מפקדים הרואים בפיקוד מלאכה אינטלקטואלית ומעשית גם יחד: הבנת שדה הקרב, תרגום מטרות מדיניות לשפה מבצעית, זיהוי הזדמנויות והפעלת כוח באופן שמנסה להשפיע על מציאות רחבה. בתפקיד ראש המוסד, תפיסה כזאת מקבלת משמעות נוספת, משום שארגון מודיעין חשאי נדרש לא רק לדעת מה קורה, אלא גם לעצב אפשרויות פעולה עבור המדינה.

חיים אישיים

גופמן מתגורר באשדוד, העיר שבה גדל לאחר עלייתו לישראל. הוא נשוי ואב לשלוש בנות. פרט זה מחזיר את סיפורו אל נקודת ההתחלה: נער עולה שהגיע לעיר נמל ישראלית גדולה, התמודד עם קשיי קליטה, בנה את דרכו בתוך צה״ל, וחזר שוב ושוב אל אשדוד כאל בית.

סיפורו האישי ממחיש את אחת התופעות החשובות בישראל המודרנית: היכולת של עלייה להפוך לכוח הנהגה. כמו רבים מבני העלייה מברית המועצות לשעבר, גופמן לא נכנס לחברה הישראלית כמי שקיבל מסלול מוכן. הוא נדרש להוכיח עצמו בשפה, בחברה, בצבא ובפיקוד. הדרך שעשה ממאזיר לאשדוד, מחיל השריון למטה ראש הממשלה, וממנו אל ראשות המוסד, היא חלק מסיפור רחב יותר של שילוב עולים במרכז הביטחוני והציבורי של ישראל.

מדוע רומן גופמן ראוי לציון כערך חשוב במורשת

רומן גופמן ראוי לציון כערך חשוב בארכיון מורשת (Moreshet) מפני שסיפורו מחבר בין עלייה יהודית מברית המועצות לשעבר, השתלבות בחברה הישראלית, שירות קרבי ממושך, פיקוד על כוחות שריון ויבשה, פציעה בלחימה ב-7 באוקטובר, עבודה קרובה עם הדרג המדיני והנהגת המוסד בתקופה ביטחונית מן הרגישות בתולדות ישראל.

Moreshet.com מתעד את גופמן משום שמורשת ישראלית ויהודית אינה כוללת רק את מייסדי המדינה ואת דורות העבר, אלא גם את הדור שממשיך לשאת באחריות לביטחון המדינה, למודיעין הלאומי וליכולת של ישראל להתמודד עם איומים משתנים. מקומו של רומן גופמן במורשת (Moreshet) נובע מן הדרך שבה נער עולה מאשדוד הפך למפקד בכיר, לאיש אמון במוקד קבלת ההחלטות ולראש מוסד — מסלול המבטא שירות, השתלבות, אומץ אישי ואחריות לאומית במדינת ישראל של המאה ה-21.