עודד קוטלר

ביוגרפיה

קוטלר נולד בתל אביב. הוא החל את דרכו התאטרונית כבר בהיותו תלמיד תיכון, כששיחק וביים הצגות בתיאטרון "קלעים". תפקידו הראשון בתיאטרון מסחרי היה בגיל 17 בהצגה "תה וסימפתיה" בתיאטרון "האוהל". בצבא היה שחקן ובמאי בלהקת פיקוד מרכז. לאחר מכן שר בלהקת "בצל ירוק" ושיחק בתיאטראות "האוהל" והקאמרי. השתתף גם בתסכיתי רדיו, בהם הסדרה הרדיופונית הפופולרית "משפחת שמחון".

מנהל אמנותי ומייסד תיאטראות

באמצע שנות ה-60 היה קוטלר ממייסדי להקת התיאטרון "במת השחקנים" שהעלו מחזות מקוריים (עם שחקניו נמנו אמנון מסקין, לאורה ריבלין, אילן תורן ואחרים) וצירף אותה לתיאטרון חיפה. בשנים 1970‏-1978 שימש כמנהלו האמנותי של תיאטרון חיפה ושם דגש על פיתוח מחזאות ישראלית מקורית שהתמודדה עם המציאות החברתית-פוליטית במדינה.

בשנת 1980 ייסד את המרכז התיאטרוני בנווה צדק ושימש כמנהלו האמנותי, והיה ממייסדי הפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו. בשנים 1985–1990 ניהל את פסטיבל ישראל, היה חבר האנסמבל וההנהלה האמנותית של התיאטרון הקאמרי וייסד את "תיאטרון המעבדה" בירושלים. בשנים 1990–1998 חזר לכהן כמנהל האמנותי של תיאטרון חיפה, והמשיך להתמקד בהעלאת מחזאות ישראלית (כמו "המתלבט" של חנוך לוין ו"אדי קינג" של נסים אלוני) וכמו כן התמודד עם גירעונות התיאטרון.

קוטלר התמודד בעבודתו בתיאטרון גם עם המציאות החברתית בישראל. בשנת 2005 הקים קבוצת תיאטרון חדשה והעלה עמה, במסגרת תיאטרון גבעתיים, את המחזה החברתי "מובטל נולד", המבוסס על המציאות הישראלית ובעיית האבטלה שלדבריו, "נוגעת ופוגעת בכל שכב הציבור ללא הבחנה". לטענתו, החברה הישראלית נעשית יותר ויותר חומרית וגם האמנות הישראלית, במקום ליצור משהו אמיתי, נסחפה לעבר אמנות המכירה.

בספטמבר 2011 מונה למנהל האמנותי של תיאטרון אנסמבל הרצליה. עבודתו זו הסתיימה באפריל 2013, עם ההחלטה על סגירתו של תיאטרון זה.

במאי ושחקן תיאטרון

קוטלר יזם והיה אחראי להפקתם של מחזות רבים במסגרת מוסדות התיאטרון השונים שבהם כיהן כמנהל אמנותי. במהלך השנים גם שיחק וביים בכל התיאטראות בארץ. בין ההצגות הבולטות שביים היו: "חפץ", "פופקורן", "מלאכת החיים", "משחקים בחצר האחורית", "סינית אני מדברת אליך", "גיבור מעמד הפועלים", "חברון" (אשר עוסקת בסכסוך הישראלי-פלסטיני דרך העיניים של שני הצדדים) ואת האופרה "צחוק של עכברוש". בשנת 2002 שיחק את התפקיד הראשי במחזמר "גבירתי הנאווה".

בראשית 2017 יצא במונודרמה חדשה -"ילד לא רצוי", בבימויה של נולה צ'לטון, על פי הביוגרפיה של יצחק בן-אהרון שכתבה יעל גבירץ.

שחקן ובמאי בקולנוע ובטלוויזיה

בקולנוע שיחק קוטלר במספר סרטים, בהם: "חולות לוהטים" (1960), "אולי תרדו שם" (1964), "משפחת שמחון" (1964), "חולות באר שבע" (1966), "כל ממזר מלך" (1968) ו"פרשת וינשל" (1979). שני סרטים בולטים בכיכובו היו "שלושה ימים וילד" של אורי זוהר על-פי סיפור מאת א"ב יהושע (1967) ו"מיכאל שלי" בבימויו של דן וולמן, על פי ספרו של עמוס עוז (1975). בשנים 2004–2005 שיחק בסדרת הטלוויזיה "אסתי המכוערת" ובסדרת ההמשך שלה, "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית" וב-2010 שיחק בסדרה "חסמבה דור 3" בתפקיד ירון זהבי, מפקד "חסמבה".

בשנת 1985, ביים קוטלר את הסרט "רומן בהמשכים" בכיכובו של חיים טופול, על פי סיפור מאת יצחק בן נר.

הוא ביים גם מספר סרטים דוקומנטריים לטלוויזיה: הסדרה בת ששת הפרקים "משפחה", הסרט התיעודי "ילד שלי מוצלח" על נעמי פולני וחידוש להקת "התרנגולים", הסרט "עקבות בשלג" אודות בולגקוב וההצגה "השטן במוסקבה" שהעלה תיאטרון גשר (בעקבות "האמן ומרגריטה") והפקת סדרה בת 3 פרקים לטלוויזיה על תולדות התיאטרון בישראל.

נאום הבהמות

בשנת 2015, לאחר ששרת התרבות, מירי רגב, הצהירה כי בכוונתה לשנות את הקריטריונים לתמיכה במוסדות התרבות, כך שלא יתוקצבו יצירות בהן ישנן התבטאויות נגד מדינת ישראל וצה"ל, אמר קוטלר בכנס מחאה של "פורום מוסדות התרבות": "תארי לך, גברת רגב, את עולמנו - עולמך שוקט, ללא ספר, ללא מוזיקה, ללא פואמה, עולם שאין מפריע בו, אין מפריע ללאום לחגוג 30 מנדטים שאחריהם צועד עדר של בהמות מלחכות קש וגבב". הנאום כונה "נאום הבהמות" וספג גינויים רבים מימין ומשמאל, בהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה יצחק הרצוג. קוטלר טען לימים שמחה נגד הצנזורה שרגב רצתה להחיל על התרבות כי "אומות שעשו צנזורה החזיקו קהלים מיובשים כמו עדר של בהמות. מישהו החליט שהתכוונתי לבוחרי הליכוד וזה לא היה נכון".

משפחתו

אחיו היה העיתונאי יאיר קוטלר.

בצעירותו היה קוטלר בן זוגה של השחקנית גילה אלמגור. כמו כן היה נשוי למשוררת תרצה אתר, ולאחריה היה נשוי לשחקנית לאורה ריבלין ממנה יש לו תאומים (השחקנית נינה קוטלר, וצלם הקולנוע אמנון קוטלר).

מזה למעלה מארבעים שנה הוא נשוי לאורדית, בת דודתה של תרצה אתר ובתו של עקיבא עצמון, שהיה מפקד פיקוד הגדנ"ע. לזוג בן, דניאל קוטלר, מנהל תעשייה בגוגל ישראל.

תפקידים שמילא קוטלר כבמאי תיאטרון

תקופת פעילותו כבמאי מתחלקת לשתי תת-תקופות:

א) התקופה הראשונה, תקופת הנעורים וההתבגרות בראשית שנות ה-50, במסגרת "קלעים" תיאטרון הנוער שהקים בתל אביב:

ב) התקופה השנייה, תקופת הבגרות:

ספריו

בשנת 2016 הוציא לאור את האוטוביוגרפיה שלו, "ימים רבים לא יכסו", בהוצאת עם עובד.

בשנת 2019, בגיל 82, יצא לאור רומן ראשון מפרי עטו, "הנסיעה: יומן אישי מאת דייב סגל", בפרדס הוצאה לאור.

על ספריו: