גדי רול

קורות חייו

גדי רול נולד בתל אביב לפסנתרנית והמוזיקולוגית מיכל זמורה כהן (לימים מנהלת חטיבת המוזיקה בקול ישראל וראש האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים) וליצחק רול (מתכנן תערוכת העשור למדינת ישראל, יריד המזרח בגני התערוכה ותערוכת הפרחים בחיפה). ב-1963, כשגדי היה בן שלוש, נפטר אביו, וב-1966 נישאה אמו לשופט בית המשפט העליון חיים כהן, שגידל וחינך את גדי בירושלים.

גדי רול החל לעסוק בתיאטרון כשחקן בגיל עשר. בשנים 1969–1970 השתתף בתסכיתים במחלקת הדרמה של רשות השידור. בגיל שתים עשרה החל לשחק ב"במת עשרה" תיאטרון הנוער של עיריית ירושלים. ב-1973 שיחק בלהקת הפרינג' "אבראקאדאבקא - קבוצת ליצנים עושה תיאטרון בובות" ובשנת 1975 כשעזבה הלהקה ללונדון, הצטרף אליה והשתתף אתה בפסטיבלים רבים באירופה ביניהם פסטיבל אביניון ו"פסטיבל השוטים" באמסטרדם. בשנת 1974 היה חבר בלהקת הפרינג' "הצוענים", מיסודה של קרן ירושלים.

ב-1976 היה חבר בלהקת הפנטומימה של סולט לייק סיטי ביוטה, ארצות הברית (Great Salt Lake City Mime Troupe, Yuta USA). ב-1977 נסע לסבב הופעות ביחד עם ה-British Friends Road Show – להקת הייצוג של המועצה הבריטית לתרבות ולאמנות. בשנים 1978–1980 שיחק בתיאטרון באר-שבע, בתקופה שגרי בילו ניהל אותו.

ב-1981 שיחק באחד התפקידים הראשיים בסרט הקולנוע של מירה רקנאטי "אלף נשיקות קטנות", בתפקיד מיקה. הסרט השתתף בפסטיבל קאן.

פעילותו כבמאי ומורה

החל את דרכו כבמאי משנה של הבמאית נולה צ'לטון בהצגה "אחרון הפועלים" מאת יהושע סובול בתיאטרון בית ליסין ב-1981. כעבור שנה החל ללמד משחק ולביים בבית צבי, בו הוא שימש כמורה למשחק במשך כשלושה עשורים. בשנים 1981–1992 ביים תשע עשרה הצגות בבית צבי, ובתיאטראות הספרייה, באר שבע, התיאטרון לילדים ונוער, בית ליסין, הקאמרי והחאן. בשנים 1990–1991 לימד משחק בסמינר הקיבוצים, בשנים 1990–1992 שימש כדרמטורג של תיאטרון בית ליסין, בשנים 1990–1993 לימד משחק בסטודיו של יורם לווינשטיין, בשנים 1992–1993 כיהן כמנהל אמנותי של פסטיבל חיפה להצגות ילדים.

בשנים 1993–1996 גדי רול כיהן כמנכ"ל ומנהל אמנותי של התיאטרון העירוני באר-שבע. היה זה המינוי הצעיר ביותר בישראל של מנהל תיאטרון עד אותה עת. אז התגבשה תפישת עולמו התיאטרונית והוא החל לביים ולהפיק כמנהל אמנותי משיקולים אמנותיים ולא משיקולים מסחריים והביא במאים ויוצרים רבים מחו"ל לביים בבאר-שבע. החל מ-1996 הוא מלמד באקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמה של לונדון (LAMDA), בה הוא מלמד עד היום.

בשנים 2006–2008 כיהן כמנכ"ל שותף ומנהל אמנותי בתיאטרון העירוני בלגרייד בקובנטרי, אנגליה.

ב-1997 ביים את ההצגה "הצילו" מאת אדוארד בונד בסטארי תיאטר (Stary Teatr) בקרקוב, פולין, הפקה שרצה ברפרטואר במשך ארבע שנים.

מאז שנת 1997 ביים הפקות בתיאטרון הרפרטוארי האמריקאי (ART) בוסטון, באקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמה של לונדון (LAMDA), האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (RADA), במרכז הדרמה (Drama Center) לונדון, ב-Teatr Stary בקרקוב, ב-Teatr Polski בורוצלב, בתיאטראות הבימה, החאן, חיפה ובאר שבע בישראל ובתיאטרון בלגראד בקובנטרי, אנגליה.

הוא תרגם עשרה מחזות מאנגלית לעברית.

בשנת 2012 החל ללמד בחוג לאמנות התיאטרון של אוניברסיטת תל אביב, בתחילה כמורה מן החוץ, וב-2015 הצטרף לסגל האקדמי כמרצה מן המניין והוא משמש בה כמורה לבימוי עד היום (2020).

אודות סגנון עבודתו

גדי רול עוסק בתיאטרון מודרני. העניין המקצועי שלו הוא באירוע התיאטרוני, בצורה התיאטרונית, במניפולציה של הצורה ובכתיבתן של שפות תיאטרוניות חדשות. הוא נוטה לביים מחזות קלאסיים, כי הם מקנים לו תשתית סולידית מספיק לבנייתה של שפה חדשה. בהצגות רבות הוא משתית את ההפקה על אלמנטים פיזיים וחזותיים וניכר שהוא עושה שימוש זהה בחשיבותו בכל האמצעים העומדים לרשותו: משחק, חלל, תפאורה, תאורה, סאונד ותנועה והצגותיו נחשבות לויזואליות מאוד.

לדעתו על החוויה האומנותית לזמן עבור הצופה מפגש עם עצמו, ברמה רגשית או חשיבתית, ובכך להביא לשינוי, גם אם רגעי, בתפיסת עולמו או בהבנתו את עצמו; על החוויה האומנותית להכיל יותר ממה שהצופה יכול להפנים במבט ראשון ועליה לעסוק במצב האדם ונסיבות קיומו.

אודות ההצגה "איפיגניה", בהפקת תיאטרון באר שבע:

אודות ההצגה "הדוכסית של אמלפי", בהפקת תיאטרון חיפה:

ביקורות על "דון ז'ואן חוזר מהמלחמה", בהפקת תיאטרון בלגרד, קובנטרי:

ביקורת על "בית ברנרדה אלבה", בהפקת תיאטרון בלגרד, קובנטרי:

אודות ההצגה "רומיאו ויוליה", בהפקת התיאטרון הרפרטוארי האמריקני:

אודות ההצגה "דון ז'ואן חוזר מהמלחמה", בהפקת תיאטר פולסקי וורוצלאב: