יאיר גולן

יאיר גולן הוא אלוף במילואים בצה״ל, פוליטיקאי ישראלי ומנהיג מפלגת הדמוקרטים. במהלך כמעט ארבעה עשורים של שירות צבאי כיהן בתפקידי פיקוד מרכזיים, ובהם מפקד חטיבת הנח״ל, מפקד אוגדת יהודה ושומרון, מפקד פיקוד העורף, מפקד פיקוד הצפון וסגן הרמטכ״ל. לאחר פרישתו מצה״ל נכנס לפוליטיקה, כיהן כחבר כנסת מטעם המחנה הדמוקרטי ומרצ וכסגן שרת הכלכלה והתעשייה, ובהמשך הוביל את איחוד העבודה ומרצ למסגרת פוליטית חדשה בשם הדמוקרטים.

דמותו של גולן חשובה למורשת ישראלית ויהודית בת זמננו מפני שהיא מחברת בין שלושה מעגלים נדירים בעוצמתם: מסלול פיקוד קרבי בכיר מאוד, מעורבות אזרחית ופוליטית גלויה, ופעולה אישית בשעת משבר לאומי. בבוקר 7 באוקטובר 2023 נסע כאזרח אל הדרום וסייע בחילוץ ניצולים מאזור טבח פסטיבל נובה. המעשה הזה, לצד שירותו הצבאי הארוך ודרכו הפוליטית, הפך אותו לדמות המסמלת בעיני רבים אחריות אישית, אומץ אזרחי, ביטחון, ויכוח ציבורי וניסיון לעצב מחדש מחנה פוליטי ישראלי.

שורשים משפחתיים, ראשון לציון וחינוך ציוני

יאיר גולן נולד ב-14 במאי 1962 בראשון לציון וגדל בעיר. אביו, גרשון גולדנר, נמלט עם משפחתו מגרמניה הנאצית לארץ ישראל בשנת 1935, שירת בצה״ל והגיע לתפקיד בכיר בתחום הקשר והאלקטרוניקה. אמו, רחל, נולדה בתל אביב למשפחה ששורשיה נטועים בעלייה יהודית מאוקראינה ובמושב נחלת יהודה. הסיפור המשפחתי שלו משלב הצלה מאירופה הנאצית, התיישבות עברית ותקומה ישראלית.

גולן למד בבתי הספר חביב וידלין בראשון לציון ובהמשך באורט סינגאלובסקי בתל אביב. בצעירותו היה פעיל בנוער העובד והלומד ושימש ראש מועצת קן בראשון לציון. פעילות זו הציבה אותו כבר בגיל צעיר בתוך מסורת של ציונות תנועתית, אחריות חברתית, הנהגה צעירה וחינוך לעבודה, שירות וציבוריות.

בהמשך השלים תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדיניות המינהל הציבורי באוניברסיטת הרווארד, במסגרת מסלול הקשור לקרן וקסנר ולבית הספר קנדי לממשל. ההכשרה הזאת חיברה בין ניסיון צבאי ישראלי לבין לימוד מוסדי ומדיניות ציבורית ברמה בין-לאומית.

תחילת השירות הצבאי והצנחנים

בשנת 1980 התגייס גולן לצה״ל. אף שעבר את מבחני הקבלה לקורס טיס, בחר להתנדב לחטיבת הצנחנים בעקבות אחיו. הוא שירת כלוחם וכמפקד, השתתף במלחמת לבנון הראשונה, סיים קורס קציני חי״ר וחזר לצנחנים כמפקד מחלקה. בהמשך פיקד על פלוגת הנ״ט של החטיבה ועל גדוד 890, מן הגדודים הסמליים ביותר בצנחנים.

שנותיו הראשונות בצנחנים עיצבו אותו כמפקד שטח. הוא פעל בזירות של לבנון, האינתיפאדה הראשונה ודרום לבנון, ולמד מקרוב את מורכבות הלחימה מול ארגוני גרילה, טרור ושטח אזרחי. השירות בתקופה זו דרש ממפקדים צעירים אומץ, יכולת קבלת החלטות מהירה, הבנת שטח והובלת חיילים במצבים שבהם המידע חלקי והסיכון גבוה.

בשנת 1997 נפצע בהיתקלות עם חוליית חזבאללה סמוך למוצב סוג׳וד, אך המשיך לפקד ולנהל את הקרב. אירועים מסוג זה בנו את תדמיתו כמפקד מעשי שאינו מתרחק מן הסיכון המבצעי, אלא נמצא עם חייליו בזירה עצמה.

פיקוד בכיר: נח״ל, איו״ש, העורף והצפון

בשנים 2000–2002 פיקד גולן על חטיבת הנח״ל, בתקופת האינתיפאדה השנייה. הוא נמנה עם המפקדים שדחפו לפעולה יזומה נגד תשתיות הטרור הפלסטיני בקסבות ובמחנות הפליטים, אף שמדובר היה במרחבים עירוניים צפופים ומסובכים ללחימה. החטיבה תחת פיקודו השתתפה במבצע חומת מגן ובמבצעים נוספים ביהודה ושומרון.

בהמשך הועלה לדרגת תת-אלוף ופיקד על עוצבת הגליל, ולאחר מכן על אוגדת יהודה ושומרון. תפקידים אלה דרשו ממנו להתמודד עם גבול לבנון, טרור, חיכוך בין אוכלוסיות, אחריות כלפי אזרחים ישראלים ופלסטינים, פעילות שב״כ ומשטרה, והתמודדות מתמדת עם השאלה כיצד מפעילים כוח צבאי בתוך מציאות מדינית ואזרחית מורכבת.

בשנת 2008 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד פיקוד העורף. הוא פיקד על הפיקוד בתקופת מבצע עופרת יצוקה, שבה העורף הישראלי היה חלק בלתי נפרד מן המערכה. תפקיד זה הרחיב את נקודת המבט שלו מן החזית הקרבית אל הגנת האזרחים, מוכנות לאומית, התמודדות עם טילים, חירום, חילוץ, רשויות מקומיות ואמון הציבור במערכות המדינה בזמן משבר.

בשנת 2011 מונה למפקד פיקוד הצפון. בתקופתו התמודדה ישראל עם השלכות מלחמת האזרחים בסוריה, עם איומים מצד חזבאללה ועם מציאות משתנה ברמת הגולן. אחד המהלכים המזוהים עם תקופתו היה קליטת פצועים מסוריה לטיפול בישראל, מהלך שהחל כתגובה הומניטרית-ביטחונית בשטח ואושר בהמשך על ידי הדרגים הבכירים. הוא המחיש את המורכבות הישראלית בצפון: גבול עוין, שיקולים ביטחוניים, אחריות אנושית והזדמנות להשפעה אזורית.

סגן הרמטכ״ל וחשיבה על מוכנות למלחמה

ב-15 בדצמבר 2014 נכנס גולן לתפקיד סגן הרמטכ״ל. בתפקיד זה היה מעורב בבניין הכוח של צה״ל, בתכנון אסטרטגי, במוכנות למלחמה, באיזון בין ביטחון שוטף לבין אימון למערכה רחבה, ובשאלות של טכנולוגיה, רחפנים, כוחות יבשה ואיומים משתנים.

גולן הדגיש כי צה״ל חייב לשמור על כשירותו למלחמה גם כאשר פעילות הביטחון השוטף תובעת משאבים רבים. בעיניו, מדינת ישראל יכולה לשאת כשלים מקומיים בביטחון שוטף, אך אינה יכולה להרשות לעצמה כישלון במלחמה. תפיסה זו משקפת גישה ביטחונית שלפיה עוצמתה של ישראל נמדדת לא רק בתגובה לאירועים יומיומיים, אלא ביכולת להיערך למבחנים גדולים יותר לפני שהם מגיעים.

בשנים אלו הפך גולן גם לקול ציבורי בתוך הצבא בשאלות של מוסר, חברה ואחריות. נאומו ביום השואה בשנת 2016 עורר ויכוח חריף, אך גם סימן את מקומו כקצין בכיר הסבור כי צה״ל והחברה הישראלית צריכים לבחון את עצמם ללא הרף. בהמשך הבהיר כי לא התכוון להשוות את ישראל או את צה״ל לגרמניה הנאצית, אלא להזהיר מפני תהליכים חברתיים מסוכנים. עצם הוויכוח סביב דבריו הפך לחלק מן הדיון הישראלי על זיכרון השואה, מוסר צבאי וביקורת פנימית.

כניסה לפוליטיקה: מרצ, הכנסת ומשרד הכלכלה

לאחר פרישתו מצה״ל בשנת 2018 הצטרף גולן לפוליטיקה. בשנת 2019 נמנה עם יוזמת ישראל דמוקרטית של אהוד ברק, ובהמשך השתלב ברשימת המחנה הדמוקרטי ונבחר לכנסת ה-22. לאחר מכן עבר למסגרת מרצ, נבחר לכנסת ה-24 וכיהן כחבר כנסת עד שנת 2022.

בכנסת שימש בין היתר בוועדות שעסקו בביטחון, כלכלה, חברה וקליטת עלייה. בשנת 2021 מונה לסגן שרת הכלכלה והתעשייה בממשלת ישראל ה-36. במסגרת תפקידו ביקש לעסוק בנושאים כגון בטיחות ובריאות בעבודה, תאונות עבודה, פריון, תעסוקה ושילוב אוכלוסיות במשק. מעברו מן הצבא למשרד הכלכלה מדגיש כי תפיסתו הציבורית אינה ביטחונית בלבד; היא כוללת גם שאלות של עבודה, שוויון הזדמנויות, תשתיות חברתיות ואחריות המדינה לאזרחיה.

לאחר שמרצ לא עברה את אחוז החסימה בבחירות 2022, המשיך גולן לפעול בזירה הציבורית והפוליטית מחוץ לכנסת. הוא היה מן הקולות הבולטים במאבק הציבורי נגד הרפורמה המשפטית שהציגה ממשלת נתניהו בשנת 2023, וקרא להתנגדות אזרחית לא אלימה. פעילות זו חיזקה את מקומו כדמות פוליטית המזוהה עם המחנה הליברלי-דמוקרטי בישראל.

7 באוקטובר 2023: חילוץ אזרחים בשעת כאוס

בבוקר 7 באוקטובר 2023, עם תחילת מתקפת חמאס על יישובי הדרום ועל פסטיבל נובה, הגיע גולן כאזרח אל מפקדת מחוז דרום של פיקוד העורף וביקש להתחייל. הוא קיבל נשק וציוד, נסע ברכבו הפרטי לאזור העוטף ולמרחב פסטיבל נובה, וסייע בחילוץ צעירים ואזרחים שהיו לכודים בשטח, בין היתר על בסיס מיקומים ששלחו לו בטלפון.

מעשה זה זכה לתהודה רחבה משום שהוא התרחש בשעות הראשונות של אחד הימים הקשים בתולדות ישראל. גולן לא נשא אז תפקיד צבאי רשמי פעיל, אך פעל מתוך תחושת אחריות של מפקד לשעבר ואזרח. הוא נכנס לאזור סכנה, איתר ניצולים וסייע להוציאם מן השטח. מבחינת מורשת ישראלית, זהו רגע שבו ציבוריות, ניסיון צבאי ואחריות אזרחית התלכדו לפעולה אחת ממשית.

החילוצים שביצע אינם מבטלים את המחלוקות סביב דמותו, אך הם מוסיפים נדבך חשוב להבנתו. הם מראים כי מעבר לוויכוחים אידיאולוגיים, גולן נשאר אדם שמזהה סכנה ופועל. עבור רבים בישראל, תמונות וסיפורי החילוץ הפכו לסמל של יוזמה אזרחית ביום שבו מערכות רבות קרסו או התעכבו.

איחוד העבודה ומרצ והקמת הדמוקרטים

בשנת 2024 התמודד גולן לראשות מפלגת העבודה ונבחר ברוב גדול מאוד. הוא הציג את מועמדותו סביב יעד ברור: לא רק להנהיג מפלגה ותיקה, אלא לאחד מחדש את מחנה השמאל הציוני והליברלי בישראל לאחר שנים של ירידה פוליטית, פיצול ואובדן אמון ציבורי. ביוני 2024 הודיעו העבודה ומרצ על הסכמה להקים מסגרת מאוחדת בשם הדמוקרטים, והמהלך אושר במוסדות המפלגות ביולי 2024.

הדמוקרטים בהנהגתו מבקשים לשלב בין מסורת העבודה ההיסטורית, מורשת מרצ, מחאת הדמוקרטיה, שיח זכויות, ביטחון לאומי, הפרדת דת ומדינה, שירות שווה ותפיסה ציונית-ליברלית. נכון לספטמבר 2026, גולן עומד בראש המפלגה לקראת הבחירות, ומנסה לבנות מחנה פוליטי המגדיר עצמו גם שמאלי, גם ציוני, גם ביטחוני וגם ליברלי.

חשיבות המהלך אינה רק מפלגתית. העבודה ומרצ היו במשך עשורים חלקים מרכזיים מן ההיסטוריה הפוליטית של ישראל. האיחוד ביניהן תחת מנהיגות של אלוף לשעבר מנסה לענות על שאלה רחבה יותר: האם ניתן לחדש מחנה אידיאולוגי באמצעות ארגון, הנהגה, שפה ביטחונית ותחושת אחריות, במקום להסתפק בזיכרון העבר.

עמדות ציבוריות: שמאל ציוני, ביטחון ודמוקרטיה

גולן מגדיר עצמו איש שמאל ציוני וליברלי, אך גם נץ ביטחוני. הוא תומך בפתרון שתי מדינות תוך שמירה על גושי התיישבות מרכזיים ועל ביטחון ישראל, מתנגד לנסיגה ישראלית מרמת הגולן, ותומך במאבק תקיף בטרור וב-BDS. במקביל הוא מדגיש את הצורך להיפרד מן הפלסטינים כדי לשמור על אופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל.

בתחום דת ומדינה הוא תומך בהפרדה רחבה יותר בין מוסדות המדינה לבין הממסד הדתי, בנישואים אזרחיים, בזכויות להט״ב, בתחבורה ציבורית בשבת ובשילוב לימודי ליבה בחינוך החרדי. בתחום הכלכלי הוא מדבר על הזדמנות שווה, חינוך, תשתיות, מרכז ופריפריה, ושילוב אזרחים בשוק עבודה יצרני.

עמדותיו מעוררות ויכוח חריף, אך הן גם מציבות מודל פוליטי מובהק: שמאל ישראלי שאינו מוותר על שפת הביטחון, וקצין בכיר לשעבר שאינו מוותר על שפת זכויות האדם והדמוקרטיה. המתח הזה הוא חלק מרכזי מן התרומה שלו לשיח הישראלי.

כתיבה ומחשבה ציבורית

גולן פרסם לאורך השנים טקסטים העוסקים בפיקוד, ביטחון וחברה. בין כתביו נכלל הספר על הפיקוד, שפורסם במסגרת צה״לית מקצועית, ובשנת 2024 פרסם את זעם ותקווה, ספר עיון קצר העוסק בתחומים שבהם לדעתו יש לתקן את החברה הישראלית לאחר המשבר הגדול של השנים האחרונות.

הכתיבה הזאת משלימה את דמותו כמפקד וכפוליטיקאי. היא מציגה אותו לא רק כאדם שפעל בזירה הצבאית והפוליטית, אלא כמי שמבקש לנסח תפיסה: מהו פיקוד, מהי אחריות, מהי מדינה יהודית ודמוקרטית, כיצד משקמים אמון ציבורי, וכיצד מחברים בין ביטחון לבין חברה אזרחית.

חיים אישיים

גולן נשוי לרותי, אב לחמישה בנים ומתגורר בראש העין. בשנת 2005 עבר שבץ מוחי קל, אך המשיך במסלול שירותו ופיקודו. משפחתו וחייו האישיים מופיעים לעיתים בשיח הציבורי בעיקר סביב דמותו כאב, לוחם לשעבר ומנהיג פוליטי, אך הפרופיל הציבורי שלו נשען בראש ובראשונה על שירותו, מעשיו ועמדותיו.

העובדה שחמשת בניו שירתו בצה״ל, לפי פרסומים מפלגתיים ופומביים, משתלבת במסר הציבורי שהוא מבקש להוביל סביב שירות, שוויון בנטל ואחריות אזרחית. מבחינתו, הדיון על שירות אינו רעיון מופשט בלבד, אלא חלק מתפיסה של אזרחות פעילה במדינה הנתונה לאיומים ביטחוניים מתמשכים.

הערת מערכת על עצם ההכללה

יאיר גולן נכלל באתר אף שדמותו ופועלו שנויים במחלוקת בקרב חלקים רחבים בציבור. ההכללה אינה קובעת כי ההשפעה חיובית או שלילית; היא משקפת את המקום המשמעותי שיש לדמות זו בעיצוב ההוויה, התרבות ואורח החיים בקרב הציבור, שבאופן טבעי ישנם הרואים בכך פעילות חיובית ואף הירואית וישנם הרואים בכך פעילות המנוגדת להשקפת עולמם. עצם קיומן של הערכות מנוגדות הוא חלק מן התיעוד ההיסטורי המצדיק את הכללת הדמות המשמעותית והמשפיעה הזו במורשת העם היהודי.

מדוע יאיר גולן ראוי לציון כערך חשוב במורשת

יאיר גולן ראוי לציון כערך חשוב בארכיון מורשת (Moreshet) מפני שסיפורו מחבר בין שירות קרבי ופיקוד בצמרת צה״ל, הצלה אזרחית בשעת אסון לאומי, פעילות פוליטית, מאבק ציבורי על דמוקרטיה וניסיון לארגן מחדש את השמאל הציוני בישראל. הוא מגלם דמות ישראלית שבה ביטחון, מוסר, אחריות אזרחית ופוליטיקה אינם תחומים נפרדים אלא חלקים של אותה שאלה: כיצד מגינים על מדינת ישראל ועל דמותה.

Moreshet.com מתעד את גולן משום שמורשת ישראלית ויהודית בת זמננו כוללת גם דמויות שמציבות בפני החברה שאלות קשות על כוח, אחריות, שירות, דמוקרטיה, זכויות וזהות ציונית. מקומו של יאיר גולן במורשת (Moreshet) נובע מן הדרך שבה עבר מן הפיקוד הקרבי הגבוה ביותר אל הזירה האזרחית והפוליטית, ומן השפעתו על הדיון הציבורי בישראל בתקופה שבה החברה הישראלית נדרשת להגדיר מחדש את גבולות הביטחון, הסולידריות והתקווה.