הווארד ויליאם לוטניק
ממנהיגי קנטור פיצג'רלד לאחר אסון 11 בספטמבר ועד מזכיר המסחר של ארצות הברית
הווארד ויליאם לוטניק הוא איש עסקים, נדבן ועובד ציבור יהודי־אמריקאי, שהקריירה שלו משתרעת על פני יותר מארבעה עשורים של מסחר פיננסי, חדשנות טכנולוגית, שיקום מוסדי ופילנתרופיה. הוא מזוהה במיוחד עם קנטור פיצג'רלד, שאותה הנהיג בעת שאיבדה 658 מעובדיה בפיגועי 11 בספטמבר 2001, ובהמשך עם כהונתו כמזכיר המסחר ה־41 של ארצות הברית, שאליה נכנס בפברואר 2025.
סיפורו הציבורי של לוטניק אינו רק סיפור של הצלחה עסקית. הוא עוסק גם בשאלה כיצד ארגון ממשיך להתקיים לאחר אובדן כמעט בלתי נתפס, כיצד הופכים תשתית טכנולוגית למרכיב של חוסן, וכיצד כוח שנצבר בעולם העסקים מתורגם לסיוע למשפחות, למוסדות חינוך ולנפגעי אסונות. בהמשך דרכו עבר מן המגזר הפרטי אל מוקד קבלת ההחלטות הכלכליות של ארצות הברית.
ילדות, אובדן והשכלה
לוטניק נולד ב־14 ביולי 1961 וגדל בג'ריקו שבלונג איילנד, ניו יורק, במשפחה יהודית. אביו, סולומון לוטניק, היה פרופסור להיסטוריה בקווינס קולג', ואמו, ג'יין לוטניק, הייתה ציירת, פסלת ומורה לאמנות. כשהיה בן 16 מתה אמו מלימפומה. זמן קצר לאחר שהחל את לימודיו במכללת האוורפורד בפנסילבניה מת גם אביו, לאחר מנת יתר של תרופה כימותרפית שניתנה במהלך הטיפול במחלת הסרטן.
נשיא האוורפורד, רוברט סטיבנס, הציע לפטור אותו משכר הלימוד. לוטניק נשאר במכללה, היה לקפטן נבחרת הטניס והשלים בשנת 1983 תואר ראשון בכלכלה. הקשר בינו לבין האוורפורד נמשך עשרות שנים, ובהמשך הוא נעשה לתורם הגדול ביותר בתולדות המוסד.
העלייה בקנטור פיצג'רלד
לאחר סיום לימודיו החל לוטניק לעבוד כברוקר בתחום החליפין בין הדולר האמריקאי לין היפני. באותה שנה הצטרף לקנטור פיצג'רלד בחסותו של מייסד החברה, ברנרד ג'רלד קנטור. הוא התקדם במהירות, ניהל יחידה שטיפלה בהשקעותיהם של קנטור ושותפיו והרחיב את בסיס לקוחותיה. בשנת 1991 נעשה לנשיא ולמנכ״ל החברה, ולאחר מותו של קנטור בשנת 1996 מונה ליושב הראש.
אחד המהלכים המשמעותיים שהוביל היה המעבר ממסחר שהתבסס במידה רבה על ברוקרים ומערכות טלפון למסחר אלקטרוני. קנטור השקיעה כ־250 מיליון דולר בפיתוח eSpeed, פלטפורמה למסחר באיגרות חוב ובמכשירים פיננסיים, שהושקה בשנת 1999. עד 2001 הפעילה המערכת עשרות זירות מסחר. היא תרמה למעמדה של קנטור בשוק איגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות, ומאוחר יותר התבררה גם כתשתית חיונית להמשכיות העסקית של החברה.
לוטניק הוסיף לפתח את הקבוצה לאחר אסון 11 בספטמבר. בשנת 2004 הוקמה BGC Partners כדי לרכז חלק מעסקי התיווך באמצעות ברוקרים, בעוד קנטור המשיכה להתמקד בתחומים אחרים של מסחר ושירותים פיננסיים. בשנת 2008 פיקח לוטניק על שילובן של BGC ו־eSpeed בעסקה ששוויה דווח בכ־1.3 מיליארד דולר. מהלכים אלה הרחיבו את פעילות הקבוצה וחיברו בין תיווך מסורתי, שוקי הון וטכנולוגיות מסחר.
11 בספטמבר: אובדן, הישרדות ובנייה מחדש
משרדי קנטור פיצג'רלד בניו יורק שכנו בקומות הגבוהות של המגדל הצפוני במרכז הסחר העולמי, מעל אזור הפגיעה של טיסה 11. ב־11 בספטמבר 2001 נהרגו כל 658 עובדי החברה שנכחו במשרדים באותו בוקר — כשני שלישים מכוח האדם שלה בניו יורק. בין ההרוגים היה גארי לוטניק, אחיו הצעיר של הווארד.
לוטניק עצמו ניצל משום שליווה באותו בוקר את בנו ליום הראשון בגן הילדים. החברה נותרה ללא חלק מרכזי מהנהלתה, מצוותי המסחר שלה ומן הידע המקצועי שנצבר במשרד. הפעילות שנותרה בלונדון ובניו ג'רזי, יחד עם מערכות המסחר האלקטרוניות, אפשרה לקנטור לחדש מסחר ולהתחיל בתהליך השיקום. בדצמבר 2002 כבר העסיקה החברה כ־750 עובדים בניו יורק.
במקביל להמשך פעילותה העסקית הקימה החברה את קרן הסיוע של קנטור פיצג'רלד. הקרן החלה בהענקת תשלומים למשפחות ההרוגים, וקנטור ייעדה למשפחות חלק מרווחיה והעניקה להן תמיכה רפואית לתקופה ממושכת. על פי הנתונים שפורסמו, עד ספטמבר 2006 חולקו למשפחות כ־180 מיליון דולר. לוטניק עצמו תרם לקרן מיליון דולר.
השיקום תועד גם בסרט התיעודי Out of the Clear Blue Sky משנת 2013. חשיבותו של הפרק הזה בקריירה של לוטניק חורגת ממאזניה של חברה פיננסית: הוא מדגים כיצד תשתית טכנולוגית, המשכיות ניהולית ומחויבות לעובדים ולמשפחותיהם יכולות לסייע לארגון לשרוד אובדן קולקטיבי עמוק.
פילנתרופיה לאחר האסון
קרן הסיוע של קנטור פיצג'רלד הרחיבה עם השנים את פעילותה מעבר למשפחות עובדי החברה. היא העניקה סיוע לנפגעי הוריקנים, סופות ואסונות נוספים. לאחר הוריקן סנדי חילקו לוטניק והקרן למשפחות שנפגעו כרטיסי חיוב בסך 1,000 דולר; סיוע דומה ניתן גם לנפגעי סופת הטורנדו במור שבאוקלהומה בשנת 2013.
קנטור פיצג'רלד ו־BGC קיימו מדי שנה ב־11 בספטמבר את Charity Day, יום שבו ידוענים, אנשי ציבור וספורטאים השתתפו בפעילות המסחר כדי לסייע בגיוס כסף לעמותות. עד ספטמבר 2014 גייס המיזם סכום מצטבר של כ־101 מיליון דולר למטרות צדקה, ובהן ארגונים העוסקים בהנצחת 11 בספטמבר ובחינוך על אודות הפיגועים.
מקום מיוחד בפילנתרופיה של לוטניק שמור למכללת האוורפורד. עד 2014 הסתכמו תרומותיו למכללה בכ־65 מיליון דולר, ובאותה שנה העניק לה תרומה יחידה בסך 25 מיליון דולר — הגדולה בתולדותיה באותה עת. הכסף סייע לספרייה, למרכז ספורט משולב, לגלריה ולמרכז טניס ואתלטיקה הנושא את שמו של אחיו גארי. בכך החזיר לוטניק למוסד שתמך בו כאשר התייתם, וסייע להרחיב משאבים אקדמיים, אמנותיים וספורטיביים לדורות של סטודנטים.
מעולם העסקים לשירות הציבורי
לאחר שנים של מעורבות בגיוס תרומות פוליטי מונה לוטניק באוגוסט 2024 ליושב ראש משותף של צוות המעבר הנשיאותי של דונלד טראמפ. בנובמבר אותה שנה הודיע טראמפ כי בחר בו לתפקיד מזכיר המסחר. לוטניק הופיע בפני ועדת המסחר, המדע והתחבורה של הסנאט בינואר 2025, ומינויו אושר במליאת הסנאט ב־18 בפברואר ברוב של 51 מול 45. הוא הושבע ב־21 בפברואר 2025.
בתפקידו כמזכיר המסחר הוא עוסק בנושאים בעלי השפעה ישירה על הכלכלה האמריקאית ועל יחסיה עם העולם: מדיניות סחר ומכסים, השקעות בייצור מקומי, פיקוח על יצוא של טכנולוגיות מתקדמות, תעשיית המוליכים למחצה, בינה מלאכותית ומסחר בחלל. הוא היה שותף לשיחות עם נציגי ממשלות זרות וקידם את גישת הממשל שלפיה יש להשתמש במכסים, בהגבלות יצוא ובמדיניות השקעות כדי לחזק את הייצור האמריקאי ולהגן על אינטרסים של ביטחון לאומי.
המעבר שלו מהנהגת חברת שירותים פיננסיים למשרד ממשלתי מרכזי העניק לו השפעה על כללים החורגים בהרבה מפעילותה של חברה אחת. החלטות מחלקת המסחר עשויות להשפיע על שרשראות אספקה, חברות טכנולוגיה, יצרנים, עובדים, צרכנים ויחסי הסחר בין ארצות הברית למדינות ובהן ישראל. בשנת 2025 כלל אותו המגזין Time ברשימת מאה האנשים המשפיעים בעולם. הוא גם קיבל את אות השירות הציבורי המצטיין של הצי האמריקאי.
מדוע הווארד ויליאם לוטניק ראוי לציון כערך חשוב במורשת
לוטניק ראוי לתיעוד במורשת (Moreshet) משום שפועלו מחבר כמה זירות בעלות חשיבות היסטורית ממשית: בניית מוסד פיננסי וטכנולוגי בעל השפעה בינלאומית, הנהגה לאחר אסון שהחריב קהילה שלמה במקום העבודה, יצירת מנגנוני סיוע למשפחות ולנפגעי אסונות, תמיכה רחבת היקף בהשכלה גבוהה ומעבר לשירות ציבורי בעמדה המשפיעה על הכלכלה העולמית.
כדמות יהודית־אמריקאית, סיפורו מוסיף נדבך לתיעוד השתלבותם והשפעתם של יהודים בחיי העסקים, הפילנתרופיה והממשל בארצות הברית. הזיקה למורשת היהודית אינה נשענת כאן על תואר או על זהות בלבד, אלא על מעשים המעלים שאלות של אחריות הדדית, הנצחת אובדן, בנייה מחודשת וחובת המנהיג כלפי קהילה שנפגעה. משום כך מקומו ב־Moreshet.com נובע מן ההשפעה המעשית של מפעליו ומן האופן שבו סיפורו מאיר חוסן מוסדי ואנושי בעת משבר.
הערת מערכת על עצם ההכללה
הווארד לוטניק נכלל באתר אף שדמותו ופועלו שנויים במחלוקת בקרב חלקים רחבים בציבור. ההכללה אינה קובעת כי ההשפעה חיובית או שלילית; היא משקפת את המקום המשמעותי שיש לדמות זו בעיצוב ההוויה, התרבות ואורח החיים בקרב הציבור, שבאופן טבעי ישנם הרואים בכך פעילות חיובית ואף הירואית וישנם הרואים בכך פעילות המנוגדת להשקפת עולמם. עצם קיומן של הערכות מנוגדות הוא חלק מן התיעוד ההיסטורי המצדיק את הכללת הדמות המשמעותית והמשפיעה הזו במורשת העם היהודי.




