דוד ודובינסקי

קורות חיים

ודובינסקי נולד בעיר בנדין שבפולין בשנת 1895. בצעירותו לקח חלק עם יהודים אחרים בהגנה העצמית של הקהילות היהודיות כנגד פורעים. בהמשך למד לימודים אקדמאיים ברפואה פסיכיאטרית. בבגרותו החל לפעול כאחד מראשיה של התנועה הרוויזיוניסטית בפולין. בשנת 1940, כשקובצו היהודים בגטו ורשה, פעל ודובינסקי בארגון של עזרה הדדית ליושבי הגטו (ה-ZTOS). דוד היה ממקימיו של הארגון המחתרתי אצ"י. הוא שימש כראש הנציגות הפוליטית של הארגון שפעלה ליד מטה הארגון. כמו כן בזמן קיומו של הגטו עבד בבית החולים שפעל ברחוב צ'יסטה.

כשפרץ מרד גטו ורשה נמצא ודובינסקי במקום עבודתו בבית החולים. הכוחות הנאציים תפסו אותו, והוא נשלח דרך ה"אומשלגפלץ" (אזור השילוחים בגטו) אל מיידנק. בהמשך הועבר ודובינסקי בין 12 מחנות ריכוז והצליח לשרוד את כולם.

לאחר נפילת גרמניה הנאצית עבר לאיטליה, והיה פעיל פוליטי בקרב שארית הפליטה. בשליחותו של האצ"ל יצא לארצות הברית מטעם "הועד הלאומי לשחרור האומה" (עם ערי ז'בוטינסקי, הלל קוק ואחרים). ודובינסקי הופיע כעד במשפט אייכמן בירושלים בשנת 1961.

לקראת יום השואה תש"ל (1970) הוזמן ודובינסקי לשאת דברים בעצרת זיכרון שארגן מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים בבית ז'בוטינסקי בתל אביב. באמצע נאומו צנח ודובינסקי ומת. דוד ודובינסקי הובא למנוחות בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.