משה תבור

ביוגרפיה

נולד בעיירה ולטרמנץ שבליטא, בנם של יהודה ובתיה. ב-1925 עלה עם משפחתו לארץ ישראל, התגורר בשכונת נווה שלום, למד בבית חינוך לילדי עובדים ובבית הספר מקס פיין בתל אביב, שם החל בהתמחותו בתחום המתכת והמנעולים.

היה חבר בתנועת מחנות העולים במסגרת הצטרף ב-1936 להכשרה בדגניה א', היה חבר בגרעין מייסדי קיבוץ חניתה ומייסדי מפעל המתכת בקיבוץ.

ב-1937 הצטרף לפלגות הלילה המיוחדות של אורד צ'ארלס וינגייט. במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי, שובץ בפלוגת חיל הרגלים השישית של הבאפס. היה חבר בקבוצת החיילים שדחפה להקים כוח לוחם של מתנדבי היישוב ולחם במסגרת הגדוד השני של הבריגדה היהודית בקרבות בחזית האיטלקית. לאחר המלחמה היה חבר בקבוצת הנוקמים לצדם של חיים לסקוב, צבי אהרוני וישראל כרמי.

לאחר המלחמה חזר לקיבוץ ועבד במפעל המתכת. ב-1954 התגייס לשירות הביטחון הכללי ושירת ביחידה מטה 10, יחידת המבצעים של הארגון. במסגרת זו השתתף במבצע לכידת אדולף אייכמן והיה בחוליה שחטפה את אייכמן בדרכו לביתו. תבור הקים את יחידת פריצת המנעולים והמעבדה המכנית של השב"כ. ב-1966 היה חבר בצוות של השב"כ ויחידת קולוסוס שזכה בפרס ביטחון ישראל על פיתוחים טכנולוגיים ששימשו את מערכת הביטחון.

ב-1971 עבר לשרת במוסד, שבו הקים מעבדת פריצת מנעולים והשתתף במבצעים רבים. עד פרישתו ב-1987. הוא המשיך לתרום גם כגמלאי בייעוץ והדרכה. בשנת 2006 משה תבור הלך לעולמו בביתו בגבעתיים כשהוא בן 89, ונקבר במושבה קדימה.