גלי בהרב-מיארה

גלי בהרב-מיארה היא משפטנית ישראלית, היועצת המשפטית לממשלה ה-15 והאישה הראשונה שמונתה לתפקיד זה. מינויה בשנת 2022 הציב אותה בראש אחד המוסדות המשפטיים החשובים בישראל: מוסד המשלב ייעוץ משפטי לממשלה, שמירה על שלטון החוק, ליווי עבודת המנהל הציבורי, ייצוג האינטרס הציבורי בבתי המשפט ותפקיד מרכזי במערכת התביעה הכללית של המדינה.

חשיבותה הציבורית של בהרב-מיארה אינה נובעת רק מן התקדים המגדרי. היא עומדת בנקודת מפגש רגישה במיוחד בין משפט, ממשל, אחריות ציבורית ודמוקרטיה ישראלית. בתקופת כהונתה התמודדה ישראל עם מחלוקות חוקתיות חריפות, ויכוחים על עצמאות מערכת המשפט, שאלות של מינוי בכירים, גיוס, סמכויות שרים, ניגודי עניינים וגבולות הכוח השלטוני. בשל כך הפכה בהרב-מיארה לדמות מרכזית בדיון הישראלי על משמעות שלטון החוק ועל מעמד הייעוץ המשפטי במדינה שאין לה חוקה שלמה ומאוחדת.

רקע משפחתי, שירות צבאי והשכלה

גלי בהרב-מיארה נולדה ב-18 בספטמבר 1959 וגדלה בגבעתיים. אמה, שולמית בהרב לבית דוידוביץ׳, הייתה ציירת, ואביה, עמנואל בהרב, שירת בפלמ״ח ונלחם במלחמת העצמאות. הרקע המשפחתי הזה מציב את סיפורה בתוך דור ישראלי שבו שירות, אחריות ציבורית ובניית מוסדות המדינה היו חלק מן המרחב הביתי והאזרחי.

לפני דרכה המשפטית שירתה בצה״ל ביחידה 8200 ובחטיבת המחקר של אגף המודיעין. השירות המודיעיני העניק לה היכרות מוקדמת עם עבודת מדינה חשאית, אחריות מוסדית, דיוק מקצועי והבנת מערכות ציבוריות רגישות. בהמשך למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב, סיימה תואר ראשון במשפטים בשנת 1984 בהצטיינות יתרה ותואר שני במשפטים בשנת 1990. היא שימשה גם עוזרת הוראה ומרצה מן החוץ באוניברסיטה, וכך שילבה בין לימוד משפטי, פרקטיקה ציבורית והוראה.

שלושה עשורים בפרקליטות המדינה

בשנת 1985 הצטרפה בהרב-מיארה לפרקליטות מחוז תל אביב. במשך כשלושים שנה מילאה מגוון תפקידים, בעיקר בתחומי המשפט האזרחי והמנהלי. בשנת 2002 מונתה למנהלת המחלקה המנהלית בפרקליטות המחוז, ובשנים 2007–2015 שימשה פרקליטת מחוז תל אביב לעניינים אזרחיים. התפקיד הזה הציב אותה בלב ההגנה המשפטית על פעולות המדינה, רשויותיה, מוסדותיה ועובדי הציבור שלה.

המשפט האזרחי והמינהלי הוא לעיתים פחות גלוי לציבור מן המשפט הפלילי, אך הוא חיוני לפעולת המדינה. הוא עוסק באחריות רשויות, בנזיקין, במכרזים, במינויים, בהגנה על החלטות מנהליות, בתביעות נגד המדינה ובאיזון בין זכויות פרט לבין צורכי הציבור. בהרב-מיארה עסקה במשך שנים ארוכות בשאלות האלה, וצברה ניסיון משמעותי בניהול הליכים מורכבים, בהכוונת מדיניות משפטית ובהבנת הממשק שבין המשפט לבין עבודת הממשלה.

בין הנושאים שבהם עסקה כפרקליטה בכירה היו תביעות נזיקין נגד המדינה, אחריות המדינה לפעולות ביטחוניות, סוגיות מינהליות רחבות והגנה על עמדות המדינה בארץ ובחו״ל. החומר שסופק מציין, בין היתר, כי הובילה קו משפטי בתביעות נזיקין שהגישו פלסטינים תושבי השטחים נגד המדינה, וכי הייתה מעורבת ביוזמות שנגעו לחסינות המדינה בפעילות מלחמתית. אלו תחומים שבהם המשפט הישראלי נדרש להתמודד עם מציאות ביטחונית ייחודית ועם ביקורת מקומית ובינלאומית.

עבודת ועדות, מינויים ומינהל ציבורי

לאחר פרישתה מפרקליטות המדינה המשיכה בהרב-מיארה לפעול במרחב הציבורי והמשפטי. היא שימשה יועצת במשרד עורכי הדין תדמור לוי ושות׳, אך גם מילאה תפקידים ציבוריים בוועדות שונות: ועדת האיתור של נציבות שירות המדינה למינויים בכירים, הוועדה המייעצת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, הוועדה המייעצת לסדר דין אזרחי, ועדות בתחום מינויים בתאגידים עירוניים, חקירות פרטיות ובתי דין מנהליים.

תפקידים אלה משקפים תחום עבודה מרכזי אך לא תמיד מוכר לציבור: בניית מנגנוני מינהל תקין. במדינה מודרנית, איכות השלטון אינה נמדדת רק בחקיקה או בפסקי דין דרמטיים, אלא גם בכללים המעצבים מינויים, הליכים, סמכויות, אחריות ושקיפות. בהרב-מיארה פעלה בתוך שכבה זו של המדינה — השכבה שבה משפטנים ציבוריים מסייעים לקבוע כיצד מוסדות אמורים לעבוד.

בשנת 2018, לבקשת פרקליטות המדינה, כתבה חוות דעת בהליך שהתנהל בהולנד נגד בני גנץ ואמיר אשל בעקבות מבצע צוק איתן. חוות הדעת התקבלה והתביעה נדחתה. פרשה זו מדגימה את ניסיונה של בהרב-מיארה גם בהגנה משפטית על בכירים ישראלים בהקשרים בינלאומיים, תחום שבו המשפט הישראלי, דיני הלחימה והזירה הבינלאומית משתלבים זה בזה.

מינויה ליועצת המשפטית לממשלה

בנובמבר 2021 הוצגה בהרב-מיארה כאחת המועמדות לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה בידי שר המשפטים גדעון סער, ומועמדותה נתמכה גם בידי ראש הממשלה נפתלי בנט. ב-7 בפברואר 2022 אישרה ממשלת ישראל את מינויה פה אחד, והיא הפכה לאישה הראשונה בתולדות המדינה שמונתה ליועצת המשפטית לממשלה.

עצם המינוי היה רגע היסטורי במשפט הישראלי. במשך עשרות שנים היה תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אחד התפקידים המשפיעים ביותר בשירות הציבורי, אך הוא אויש בידי גברים בלבד. מינויה של בהרב-מיארה סימן התקדמות בייצוג נשים בצמרת המשפטית והממשלתית, והעביר מסר על מקומן של נשים במוקדי קבלת ההחלטות של המדינה.

עם כניסתה לתפקיד עמדה בהרב-מיארה בראש מוסד בעל מבנה מיוחד: היועץ המשפטי לממשלה בישראל אינו רק עורך דין של הממשלה במובן רגיל. התפקיד כולל ייעוץ משפטי מחייב לרשויות השלטון, שמירה על חוקיות פעולות הממשלה, קבלת החלטות בתחומי תביעה ואינטרס ציבורי, והצגת עמדת הדין בפני בתי המשפט. משום כך היועץ המשפטי לממשלה מצוי לעיתים במתח מובנה: עליו לסייע לממשלה לקדם מדיניות, אך גם לומר לה מתי הדין אינו מאפשר זאת.

ייעוץ משפטי בתקופה חוקתית סוערת

כהונתה של בהרב-מיארה התפתחה בתקופה שבה המבנה החוקתי הישראלי עמד במרכז הדיון הציבורי. לאחר הקמת ממשלת ישראל ה-37 עלו יוזמות לשינויים עמוקים במערכת המשפט, ובהם שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, צמצום עילת הסבירות, שינוי מעמד הייעוץ המשפטי והרחבת כוח הממשלה והכנסת מול בית המשפט העליון. בהרב-מיארה הזהירה כי חלק מן המהלכים עלולים לפגוע במאפייניה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ובאיזון בין הרשויות.

עמדותיה המשפטיות בנושא הרפורמה המשפטית הפכו אותה לדמות מרכזית בוויכוח הציבורי. היא הדגישה כי שינוי משטרי עמוק דורש הליך מסודר, שיקול דעת רחב והסכמה ציבורית, ולא חקיקת בזק. עבור תומכיה, זו הייתה הגנה על שלטון החוק ועל מוסדות האיזון והבלימה; עבור מבקריה, זו נתפסה כהתערבות יתר של מערכת משפטית במדיניות נבחרת. אך מבחינה מוסדית, עצם העימות מדגים את מקומו הייחודי של היועץ המשפטי לממשלה בישראל.

עמדות משפטיות מרכזיות

במהלך כהונתה עסקה בהרב-מיארה בשורה רחבה של נושאים: סמכויות שרים, מינויים בכירים, פעולות ממשלה בתקופת בחירות, הסכמים בינלאומיים, חוקי יסוד, גיוס, הפעלת משטרה, מימון מוסדות, עצמאות מערכת המשפט והגנה על האינטרס הציבורי בבתי המשפט. במקרים רבים תמך הייעוץ המשפטי בהמשך פעילות ממשלתית רגילה; במקרים מסוימים קבע כי קיימת מניעה משפטית או כי נדרשת זהירות מיוחדת.

בין הנושאים הבולטים היו עמדתה בנושא מינוי אריה דרעי לשר לאחר הרשעתו בעבירות מס; עמדתה בעניין תיקון חוק יסוד: הממשלה שעסק בנבצרות ראש הממשלה; עמדתה נגד ביטול עילת הסבירות במתכונת שנחקקה; עמדתה בנושא הפסקת העברת כספים למוסדות תורניים עבור תלמידים שלא קיבלו דחיית שירות; ועמדתה בנוגע לחובה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון ושופטים חסרים.

המשותף למקרים אלה הוא עיסוק בגבולות הכוח הציבורי. בהרב-מיארה לא פעלה רק כפרשנית טכנית של סעיף חוק, אלא כמי שמייצגת תפיסה שלפיה המשפט הציבורי הישראלי מבוסס על שלטון החוק, הפרדת רשויות, טוהר מידות, מינהל תקין והגנה על זכויות. בין שמקבלים תפיסה זו ובין שמבקרים אותה, היא נמצאת בלב הוויכוח הישראלי על אופייה של המדינה.

הניסיון להדיחה ופסק הדין שביטל אותו

המתח בין בהרב-מיארה לבין ממשלת ישראל ה-37 החריף בהדרגה. שרים וחברי קואליציה מתחו עליה ביקורת חריפה וטענו כי הייעוץ המשפטי לממשלה הפך לעומתי ומגביל מדי. מנגד, בהרב-מיארה טענה כי חילוקי הדעות נובעים מחובתה להגן על חוקיות פעולות הממשלה ועל עצמאות שומרי הסף, ולא מחוסר נכונות לסייע לממשלה לקדם את מדיניותה.

בשנת 2025 החלה הממשלה לקדם מהלך להדחתה. לאחר קשיים בהליך המקובל, קידמה הממשלה דרך חלופית, וב-4 באוגוסט 2025 החליטה על הדחתה. בג״ץ הקפיא את ההחלטה, ובדצמבר 2025 ביטל בית המשפט העליון, בשבתו כבג״ץ ובהרכב מורחב, את החלטת הממשלה. בית המשפט קבע כי בהחלטה לשנות את מנגנון הפסקת הכהונה נפלו פגמים מהותיים וכי לא הייתה הצדקה משפטית מספקת להליך שנבחר.

פרשה זו הפכה לאחד האירועים הבולטים במאבק על מעמד היועץ המשפטי לממשלה. היא אינה רק סיפור אישי על בהרב-מיארה; היא פרק חשוב בהתפתחות היחסים בין הממשלה, הייעוץ המשפטי, בית המשפט העליון ושומרי הסף בישראל. היא ממחישה עד כמה תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הפך לאחד הצמתים המרכזיים בשיח הישראלי על דמוקרטיה, משילות ומגבלות הכוח.

מעמד היועץ המשפטי לממשלה בישראל

כדי להבין את משמעות כהונתה של בהרב-מיארה, יש להבין את ייחודו של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בישראל. במדינות שונות הממשלה נהנית מייעוץ משפטי פנימי גמיש יותר, אך בישראל התגבשה לאורך השנים תפיסה שלפיה היועץ המשפטי לממשלה הוא גם שומר סף של החוקיות וגם גורם המבטא את עמדת הדין הרשמית של הרשות המבצעת. לכן חוות דעתו אינה עצה פרטית בלבד, אלא חלק ממנגנון של אחריות שלטונית.

התפקיד מקבל חשיבות מיוחדת משום שלישראל אין חוקה שלמה ומאוחדת. חוקי היסוד, פסיקת בית המשפט העליון, מנהגים חוקתיים ועקרונות משפט ציבורי יוצרים יחד מערכת מורכבת של איזונים. בתוך מערכת זו, היועץ המשפטי לממשלה הוא אחד הגורמים המרכזיים המתרגמים עקרונות מופשטים להנחיות מעשיות לממשלה ולרשויות המדינה. בהרב-מיארה כיהנה בתפקיד זה בתקופה שבה כל מרכיבי המערכת הזאת עמדו במבחן ציבורי חריף.

משמעות ציבורית ונשית

בהרב-מיארה היא האישה הראשונה שכיהנה כיועצת המשפטית לממשלה. עובדה זו מעניקה לכהונתה ממד נוסף של מורשת ציבורית. מערכת המשפט הישראלית כללה לאורך השנים נשים רבות בתפקידי מפתח, ובהן שופטות, פרקליטות, יועצות משפטיות ונשיאות בתי משפט, אך תפקיד היועץ המשפטי לממשלה נשאר עד מינויה סמל של פסגה משפטית שלא נפתחה לנשים.

מינויה אינו רק הישג אישי. הוא חלק מתהליך רחב יותר שבו נשים תופסות מקום מרכזי בהנהגת מוסדות המדינה, בקבלת החלטות ובשמירה על החוק. עבור דור צעיר של משפטניות, עובדות ציבור ונשים בשירות המדינה, עצם נוכחותה בתפקיד היא עדות לכך שגם התפקידים הרגישים והמשפיעים ביותר פתוחים בפניהן.

חיים אישיים

בהרב-מיארה הייתה נשואה לציון מיארה, ששירת במשך שנים בתפקידים בכירים בשירותי הביטחון. בשנת 2002 אובחן כחולה ALS, והוא חי עם המחלה שנים רבות עד פטירתו ביוני 2025. לבני הזוג שלושה בנים, והיא מתגוררת בתל אביב. חייה האישיים, ובהם שנים ארוכות לצד בן זוג שהתמודד עם מחלה קשה, מוסיפים רובד אנושי לדמות ציבורית המזוהה בעיקר עם תפקיד מוסדי קשיח ועם הכרעות משפטיות מורכבות.

הערת מערכת על עצם ההכללה

גלי בהרב-מיארה נכללת באתר אף שדמותה ופועלה שנויים במחלוקת בקרב חלקים רחבים בציבור. ההכללה אינה קובעת כי ההשפעה חיובית או שלילית; היא משקפת את המקום המשמעותי שיש לדמות זו בעיצוב ההוויה, התרבות ואורח החיים בקרב הציבור, שבאופן טבעי ישנם הרואים בכך פעילות חיובית ואף הירואית וישנם הרואים בכך פעילות המנוגדת להשקפת עולמם. עצם קיומן של הערכות מנוגדות הוא חלק מן התיעוד ההיסטורי המצדיק את הכללת הדמות המשמעותית והמשפיעה הזו במורשת העם היהודי.

מדוע גלי בהרב-מיארה ראויה לציון כערך חשוב במורשת

גלי בהרב-מיארה ראויה לציון כערך חשוב בארכיון מורשת (Moreshet) מפני שהיא ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב גבולות החוק, הממשל והצדק במדינת ישראל בתקופה מן הרגישות בתולדותיה. היא האישה הראשונה שמונתה ליועצת המשפטית לממשלה, משפטנית ציבורית בעלת ניסיון ממושך בפרקליטות ובמינהל הציבורי, ודמות שמעמדה מציב אותה בלב הדיון על שלטון החוק, עצמאות מוסדות המדינה והאיזון בין הכרעת הרוב לבין מגבלות הכוח.

Moreshet.com מתעד את בהרב-מיארה משום שמורשת יהודית וישראלית אינה כוללת רק מנהיגים צבאיים, מדינאים ואנשי תרבות, אלא גם אנשי ונשות משפט המעצבים את הכללים שבתוכם חברה דמוקרטית חיה ופועלת. מקומה של גלי בהרב-מיארה במורשת (Moreshet) נובע מן השילוב בין תקדים היסטורי לנשים בשירות הציבורי, אחריות משפטית ממלכתית, והשפעה ממשית על שאלות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.