ג'רי לואיס

תחילת קריירה

לואיס נולד ב-16 במרץ 1926, בבית החולים בית ישראל (אנ') בניוארק, ניו ג'רזי, להורים יהודים רוסים בשם יוסף לויץ'. אביו, דניאל לויץ' (1902–1980), היה עורך-מנחה טקסים (אנ') ובדרן וודוויל שהשתמש בשם המקצועי דני לואיס. אמו, רחל ("ריי") (לבית ברודסקי) לויץ', הייתה פסנתרנית בתחנת רדיו. לואיס החל להופיע בגיל חמש ולעיתים קרובות הופיע לצד הוריו בחגורת הבורשט במדינת ניו יורק. בגיל 15 הוא פיתח את "חוק ההקלטות" שלו, שבו הוא חיקה בצורה מופרזת את המילים לשירים על פטיפון.

הוא השתמש בשם המקצועי ג'ואי לואיס אך ​​עד מהרה שינה אותו לג'רי לואיס כדי למנוע בלבול עם הקומיקאי ג'ו א. לואיס (אנ') ואלוף האגרוף במשקל כבד ג'ו לואיס. בכיתה י' נשר מבית הספר התיכון ארווינגטון (אנ'). הוא היה פרחח בשנות העשרה שלו, ביצע מעשי קונדס בשכונה שלו כולל התגנבויות לתוך מטבחים כדי לגנוב עוף מטוגן ופשטידות. במלחמת העולם השנייה נדחה משירות צבאי בגלל אוושה לבבית, ובגיל 20 החל לצבור פרסום ראשוני יחד עם הזמר דין מרטין, כשהופיעו יחדיו במועדוני לילה ומאוחר יותר בסרטים ובתוכנית הטלוויזיה "שעת הקומדיה של קולגייט" ב-NBC. הם המשיכו להופיע יחד גם בטלוויזיה עד לשנת 1956, בה נפרדו דרכיהם. בשנת 1976 נפגשו השניים לאחר 20 שנות פירוד בתוכנית ההתרמות של ג'רי, וזאת ביוזמתו של הזמר פרנק סינטרה שהתארח בתוכנית.

מאז שנת 1949 השתתף ג'רי לואיס בלמעלה מ-40 סרטי קולנוע, 12 מהם ביים בעצמו. בין סרטיו הידועים "נער הגיישה" (1958), "נער המעלית" (1960), "הפרופסור המטורף" (1963), "מי דואג לעסקים?" (1963), "תכשיטי המשפחה" (1965), "בואינג בואינג" (1965), "מלך הקומדיה" (1983) בבימויו של מרטין סקורסזה והסרט הצרפתי -"מאיפה חזרת? לא ראינו אותך יוצא" (1984). בזמן הפקת "נער המעלית" פיתח לואיס טכניקת צילום לפיה יוכל לפקח על עבודת הבימוי תוך כדי משחק.

מאז 1966 הצלחת סרטי הקומדיות שלו דעכה בגבולות ארצות הברית. אך לואיס התפרסם מחוץ לגבולותיה, בעיקר בצרפת, שם נחשב לגאון קולנועי. במרץ 2006 שר התרבות הצרפתי העניק ללואיס את "אות לגיון הכבוד" וקרא לו "הליצן המועדף על העם הצרפתי".

ב-1972 יצר את הסרט "היום שבו בכה הליצן". הסרט נגנז ומעולם לא הוקרן. לואיס שחתום גם על התסריט ערך שינויים מפליגים בסיפור המקורי שעליו היה מבוסס. לצד הבימוי גילם את הדמות הראשית, ליצן קרקס גרמני, הלמוט דורק, שנאלץ ללוות חבורה של ילדים יהודים בדרכם לתאי הגזים באושוויץ. בניגוד לסרטיו הקומיים מדובר בדרמה אפלה. הסרט נודע בהיסטוריה של הקולנוע כסרט המפורסם ביותר שמעולם לא הוקרן. עותק מהסרט נמסר לספריית הקונגרס האמריקני ויצא להקרנה חד פעמית בלתי מסחרית באולם הספרייה לא לפני 2024. הקרנות נוספות, אם יהיו, יותרו רק באישור בעלי עיזבונו של לואיס.

במאי 2007 סיים כתיבת גרסה בימתית ל"הפרופסור המטורף", שעלה בסן דייגו בסתיו 2007 וכן בברודוויי, ניו יורק בשנת 2008.

ב-25 בנובמבר 2008 יצא סרט המשך אנימטיבי ל"פרופסור המטורף", ובו שב לואיס לדבב את דמותו של הפרופסור ג'וליוס קלפ. ב-2016 גילם את התפקיד הראשי בסרט "מקס רוז".

עבודת צדקה

ג'רי לואיס עזר להקמתו של ארגון למען הסובלים ממחלת ניוון שרירים בשנת 1952, ואף כיהן כיו"ר הארגון, ומאז שנת 1966 ערך מבצע התרמה טלוויזיוני מדי שנה, תוך שהוא מגייס מפורסמים להופיע בתוכניתו. מאמציו סייעו להתרמה של למעלה משני מיליארד דולר. ב־1977 היה מועמד לפרס נובל לשלום. בשנת 1985 הוענק לו אות הצטיינות לשירות ציבורי מטעם מחלקת ההגנה של ארצות הברית. בספטמבר 2005 הוענק לו אות הצטיינות על שידורי ההתרמה השנתיים שערך, בידי "אקדמיית אומנויות הטלוויזיה והמדע". במבצע ההתרמה השנתי ה-40, שנערך בשנת 2005, ג'רי לואיס עזר להתרמת כספים לצבא הישע (עבור נפגעי הוריקן קתרינה).

בעיות בריאות

ג'רי לואיס סבל במשך שנים מבעיות גב קשות כתוצאה מתרגילי הנפילות שלו, כחלק ממערכוני הסלפסטיק שערך, וכמעט נותר משותק. לאחר שנהג ליטול כדורי פרקודן להרגעת הכאבים, הושתל בגבו מכשיר אלקטרוני נסיוני, שפותח בידי חברת Medtronic, שעוזר לו בהרגעת הכאבים. לואיס נלחם גם בסרטן הערמונית, סוכרת, ומחלת ריאות. טיפולים רפואיים למחלת הריאות גרמו לו לעלות במשקלו באופן ניכר, וביוני 2006 עבר התקף לב.

חייו הפרטיים

ג'רי לואיס היה נשוי פעמיים. בשנת 1944 התחתן עם הזמרת פטי פאלמר, והתגרש ממנה ב-1980. ב-1983 התחתן עם הרקדנית סן די פיטניק. היו לו שישה בנים ובת מאומצת בשם דניאל. כמו כן ללואיס בת נוספת בשם סוזן מחוץ לנישואים. התגורר בלאס וגאס שבנבדה.

ג'רי לואיס היה חבר באחוות היהודים אלפא אפסילון פאי.

הוא נפטר ב-20 באוגוסט 2017, בגיל 91.

בעקבות מותו: