אבי נשר

קורות חיים

אבי נשר נולד בשנת 1952 וגדל ברמת גן להורים ניצולי שואה. אביו, אריה נשר, היה פסיכולוג, ובין היתר ליווה את נבחרת ישראל בכדורגל במסעה למקסיקו במונדיאל 1970.

בשנת 1965, בגיל 13, עבר להתגורר עם משפחתו בארצות הברית. הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בגיל שש עשרה, אחר כך למד יחסים בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, ובמקביל למד כמה קורסים לקולנוע.

עם גיוסו לצה"ל בשנת 1971 התנדב לסיירת מטכ"ל אך לאחר שנה עזב את מסלול הלוחם ביחידה, יצא לקורס קצינים והיה לקצין מודיעין.

נשר נשוי לצלמת והפסלת איריס נשר. ב-1996 נולדה בתם, תום, שחקנית ויוצרת ועיתונאית בחדשות 13. ב-2001 נולד בנם ארי. בספטמבר 2018 נהרג ארי לאחר שנפגע בתאונת פגע וברח בשדרות רוקח בתל אביב בה היה מעורב יצחק אספה. איבריו נתרמו להשתלה, והושתלו בחמישה אנשים.

קריירה מקצועית

בשנת 1977 ביים והפיק את סרטו הראשון, "הלהקה", המתאר להקה צבאית טיפוסית, תואמת להקת הנח"ל. בסרט כיכבו רבים מהשחקנים והזמרים המצליחים של אותה התקופה, בהם גידי גוב, גלי עטרי, ששי קשת וחלי גולדנברג, שרובם היו חברי להקות צבאיות בעצמם. שחקנים אלו הצליחו לשחזר את אווירת הלהקה הצבאית. הפסקול של הסרט כלל ביצועים של שחקני הסרט לשירים האהובים ביותר מתקופת הלהקות הצבאיות בעיבודו של יאיר רוזנבלום. "הלהקה" נחל הצלחה קופתית גדולה (קרוב ל-600 אלף צופים), והעניק לנשר תנופה משמעותית לקראת סרטו הבא.

ב-1979 יצר נשר את סרטו השני, "דיזנגוף 99". הסרט מספר את סיפורם של שלושה חברים (בגילומם של ענת עצמון, גידי גוב ומאיר סוויסה) המתגוררים ברחוב דיזנגוף, באותה תקופה מרכז חיי הלילה של תל אביב. הסרט מבוסס על חוויותיו של נשר עצמו, כאשר חי עם שני חבריו בלב תל אביב. גם הפסקול של סרט זה זכה להצלחה, וכלל בעיקר שירים בסגנון האופייני לשנות ה-70, בביצועם של צביקה פיק, ריקי גל, גלי עטרי ולהקות שונות. גם סרט זה נחל הצלחה (קרוב ל-400 אלף צופים) והפך לסרט פולחן.

ב-1980 ביים נשר סרט נוסף, שזכה להצלחה מסחרית מתונה (120 אלף צופים), "הפחדנים", בכיכובם של עזרא דגן, חלי גולדנברג ומאיר סוויסה. בסרטיו אלו פעלה לצדו בת זוגו, שרון הראל, שהייתה שותפה לתסריט, לליהוק ולהפקה של שלושת הסרטים, אך לאחר הפקת סרטים אלו נפרדו דרכיהם.

לאחר הצלחת שני סרטיו והפיכתם המהירה לסרטי-פולחן ישראליים, עבר נשר להתגורר בהוליווד שבקליפורניה, במטרה לפתח את הקריירה הקולנועית שלו.

ב-1982 יצר נשר סרט פנטזיה ישראלי-אמריקאי, "She" ("היא"), בכיכובה של סנדל ברגמן, אשר עוקב אחר סיפורם של שני אחים המנסים להציל את אחותם החטופה, כשדרכם רצופה מכשולים. סרט זה לא זכה להצלחה.

בשנת 1984 כתב, ביים והפיק את הסרט "זעם ותהילה", אשר מספר את סיפור ארגון לח"י ומאבקו בבריטים בשנות ה-40. בסרט כיכבו ג'וליאנו מר, חנה אזולאי הספרי ורוני פינקוביץ'. בישראל זכה הסרט להצלחה בינונית, אך הוא זיכה את נשר בפרס מיוחד בפסטיבל קולנוע אמריקאי. בשנת 2005 זכה הסרט להכרה מחודשת כאשר יצא בגרסה דיגיטלית משופרת. לאחר 22 שנה הסרט קיבל ביקורות נלהבות מהמבקרים הישראלים וסומן כ"אחד הסרטים הישראליים הטובים ביותר של כל הזמנים".

ב-1985 יצר בישראל סרט נוסף בשם "שוברים", המספר את סיפורה של חבורת צעירים המנסה ליצור סרט אופרת-רוק פרודית על סיפור דוד וגוליית התנ"כי, בכיכובם של יאיר ניצני, דודו דותן, גלי עטרי, יזהר אשדות, אריק סיני, אלונה קמחי, נתן דטנר, מאיר בנאי, סי היימן ועוד.

בתחילת שנות ה-90 חזר ליצור קולנוע בארצות הברית, ויצר בעיקר סרטי מתח, מדע בדיוני ואימה.

בשנת 1991 ביים את סרט המדע הבדיוני "פצצת זמן", ובשנת 1993 ביים את הסרט ההוליוודי "דופלגנגר", בכיכובה של דרו ברימור. סרטים אלו זכו בפרסים מפסטיבל אבוריאז – פסטיבל סרטי המדע הבדיוני הגדול בצרפת, ובתעודות הוקרה ומצוינות מטעם האקדמיה האמריקאית לסרטי מדע בדיוני ופנטזיה.

בשנת 1998 כתב וביים את הסרט "חוקר המס", המספר את סיפורו של חוקר המס אל בנג'מין (ג'ו פנטוליאנו), דון קישוט פוסט-מודרני מתוסכל, היוצא למסע מטפורי מסעיר ורב-תהפוכות אל תוך מאפליית רובע המהגרים היהודי-רוסי שבניו-יורק. הסרט זכה לביקורות נלהבות: ג'פרי לוינס, מבקר הסרטים רב-ההשפעה של משדר החדשות של רשת NBC קרא לסרט "פנינה קולנועית שאין להחמיצה". ה"ניו-יורק טיימס" החמיא לסרט במילים "מותח, שנון, נוגע ללב וקסום", ואילו שבועון הקולנוע Cinema Scene קרא לסרט "יצירת מופת של אבי נשר". בישראל כתב שמוליק דובדבני (ynet) שזהו "אבי נשר שעוד לא הכרנו... סרט מרגש קסום ומוטרף".

בשנת 2001 היה שותף להפקת סרט פעולה "סוכנים על הכוונת".

לאחר קריירה בארצות הברית, חזר נשר לישראל בשנת 2002. בשנת 2003 שיחק לראשונה, בסרטו של שחר סגל "צעד קטן", לצד חלי גולדנברג.

בשנת 2004 ביים והפיק את סרטו "סוף העולם שמאלה", כשאת התסריט כתב יחד עם שרה עזר ורובי פורת שובל. הסרט מספר את סיפורה של עיירה בנגב בשנות ה-60 ועל מאבק התושבים המרוקאיים והעולים ההודים בעיירה, וכיכבו בו נטע גרטי, לירז צ'רכי ורובי פורת-שובל. "סוף העולם שמאלה" נחל הצלחה גדולה בקופות, והיה לאחד מהסרטים הישראליים המצליחים ביותר.

הסרט זכה במספר פרסים בינלאומיים ובהם בפרס הבמאי בפסטיבל טאורמינה, ובפרס חבר השופטים בפסטיבל בטוקיו שביפן.

בשנת 2005 יצר את הסרט הדוקומנטרי "אוריינטל", העוקב אחר הסכמי קמפ דייוויד, הן בצד הפוליטי והן במובן האישי.

בשנת 2007 יצא סרטו "הסודות", המספר על קשר מיוחד ואמיץ הנוצר בין שתי תלמידות מדרשה דתיות ואישה צרפתייה נוצרייה הנושאת חטא סודי ומעוניינת בתיקון. בסרט מופיעים אניה בוקשטיין, מיכל שטמלר, דאנה איבגי, אדיר מילר, תיקי דיין, ספי ריבלין, רבקה מיכאלי וכן השחקנית הצרפתייה פאני ארדן. בסרט זה שב נשר לשתף פעולה עם שרון הראל. הסרט זכה לבכורה עולמית בהקרנה רשמית בפסטיבל טורונטו.

בשנת 2007 קיבל נשר אות הוקרה מפסטיבל הקולנוע ירושלים.

באוקטובר 2009 הוענק לו פרס הוקרה מטעם פסטיבל חיפה.

בשנת 2010 יצא סרטו "פעם הייתי", שעלילתו נכתבה בהשראת ספרו של אמיר גוטפרוינד "בשבילה גיבורים עפים". הסרט מספר את סיפורו של נער חיפאי (בגילומו של תובל שפיר), אשר בקיץ 1968 מוצא עבודה אצל ניצול השואה המתפרנס משדכנות והברחת טובין (מגולם על ידי אדיר מילר). הסרט נחשב להצלחה וצפו בו למעלה מ-270 אלף צופים בישראל. בין היתר, זכה בפסטיבל טורונטו לבכורה עולמית בהקרנה רשמית וזכה בפרס "מגן הכסף" בפסטיבל הסרטים שיקגו. בשנת 2010 הוענק לנשר פרס לנדאו לאמנויות הבמה על בימוי "פעם הייתי".

בשנת 2013 יצא לאור והוקרן בבתי הקולנוע סרטו ה-18 של נשר, "פלאות". הסרט זכה להערכת המבקרים ולהצלחה בקופות. כמו כן זהו סרטו השלישי אשר הוכתר כבחירה הרשמית של פסטיבל טורונטו, והוצג במסגרת היוקרתית של חמישה סרטים יוצאי דופן באותה שנה.

בשנת 2015 החלו צילומי סרטו החדש של נשר, "החטאים", סרט מוזיקלי אשר מתרחש בשנת 1977 בישראל, פולין וגרמניה. בסרט מככבים נלי תגר, יבגניה דודינה, ג'וי ריגר, דורון תבורי, תום אבני ומולי שולמן הסרט עלה למסכים בסוף 2016, זכה לביקורות טובות ולהצלחה קופתית.

באפריל 2018 הסיר את סרטו "סיפור אחר" מרשימת הסרטים המתחרים בפרסי אופיר והודיע כי אין ברצונו להשתתף בתחרות בטיעון ש"המשחק באקדמיה לקולנוע מכור מראש. במדינה מתוקנת מישהו היה מקים צעקה מאוד גדולה על כך" ועל אף שהסרטים שלו זכו לביקורות חיוביות בפסטיבלים שונים ולהצלחה קופתית מרשימה הם מעולם לא זכו בשום פרס.

בשנת 2018 יצא סרטו "סיפור אחר" אשר זכה לבכורה עולמית בפסטיבל טורונטו היוקרתי. הסרט זכה לביקורות מצוינות וצפו בו כ-350,000 צופים בישראל.

ב-2019 נבחר להדליק משואה ביום העצמאות לכבודם של נשות ואנשי הקולנוע הישראלי ולכבודן של משפחות תורמי האיברים בישראל שבהחלטתם מצילים נפשות.

ביוני 2019 היה מפיק שותף ועורך תסריט בסרט "המוסד", קומדיה שכתב וביים אלון גור אריה שזכתה להצלחה קופתית וביקורתית.

בשנת 2021 סרטו "תמונת הניצחון", הועמד ל-15 פרסי אופיר וזכה בקטגוריית הצילום, האיפור וההלבשה, ולנשר עצמו הוענק פרס אופיר למצוינות מטעם האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה.

ב-17 בדצמבר 2021, התיאטרון הלאומי הבימה העניק לנשר את אות "גיבור תרבות ישראל" היוקרתי, על תרומתו הייחודית לתרבות והיצירה הישראלית. במקביל, איגוד אומני ישראל (אמ"י) העניק לנשר אות הוקרה על יצירתו הייחודית.