סיריל ליגום
רופא ילדים וגנטיקאי, ממייסדי הגנטיקה הרפואית בישראל ומקים המכון הגנטי בבתי החולים העירוניים בתל אביב
סיריל ליגום (15 ביולי 1932 – 2 במרץ 2014) היה רופא ילדים וגנטיקאי, מן החלוצים ומדור המייסדים של הגנטיקה הרפואית בישראל. במשך עשרות שנים שילב בין טיפול רפואי, מחקר והכשרת דור חדש של רופאים, ובנה תשתית מוסדית שאפשרה לגנטיקה להפוך מתחום מחקר מתפתח לחלק מעשי מן הרפואה בישראל.
ליגום הקים את המכון הגנטי בבתי החולים העירוניים בתל אביב והיה מנהלו הראשון במשך 28 שנים. במקביל שימש פרופסור לגנטיקה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. פעילותו השפיעה על אבחון מחלות תורשתיות, על ייעוץ למשפחות ועל התפתחות שירותי האבחון הגנטי במערכת הבריאות הישראלית.
מדרום אפריקה לישראל ולרפואה הצבאית
ליגום נולד בדרום אפריקה. בשנת 1958 סיים את לימודי הרפואה ביוהנסבורג ועלה לישראל באותה שנה. עם עלייתו התנדב לצנחנים ושירת כרופא צבאי קרבי בצה״ל. לאחר שחרורו פנה להתמחות ברפואת ילדים בבית החולים הדסה בתל אביב, שאותה השלים בשנת 1967.
המעבר מרפואת ילדים לגנטיקה שיקף את רוחב היריעה של עבודתו. ליגום עסק לא רק בטיפול בילד שכבר חלה, אלא גם בניסיון להבין את הגורמים התורשתיים למחלות ולספק למשפחות מידע שיסייע להן בקבלת החלטות רפואיות.
הכשרה בגנטיקה רפואית ובניית תשתית מקצועית
בין השנים 1967–1970 השתלם ליגום בגנטיקה רפואית בארצות הברית. הוא למד ועבד בכמה מן המרכזים הבולטים בתחום, ובהם אוניברסיטת ג׳ונס הופקינס בבולטימור, בית הספר לרפואה ע״ש אלברט איינשטיין בניו יורק ואוניברסיטת סטנפורד. ההכשרה הזאת העניקה לו ידע עדכני בתחום שהיה עדיין בראשית דרכו בישראל.
עם שובו לארץ הקים את פעילות הגנטיקה ב״בית הבריאות״ על שם נתן ולינה שטראוס, ברחוב בלפור 14 בתל אביב, שהיה חלק ממתחם בית החולים הדסה. בהמשך, לאחר מעבר בית החולים הדסה לאיכילוב, הקים את המכון הגנטי באיכילוב. המכון שירת את בתי החולים העירוניים בתל אביב — איכילוב, הדסה ובית היולדות הקריה — והפך למסגרת מרכזית לאבחון, למחקר ולהוראה בתחום הגנטיקה.
מחקר ויישום קליני
ייחודו של ליגום היה ביכולתו לחבר בין מחקר גנטי לבין צרכים רפואיים מוחשיים. הוא היה מן הראשונים בישראל ששילבו גנטיקה מולקולרית באבחון קליני של מחלות, ובמיוחד עסק באבחון מחלות ניווניות של השרירים. בכך סייע לבסס גישה שלפיה בדיקות גנטיות אינן רק כלי מחקרי, אלא אמצעי להבנת מחלה, למתן ייעוץ למשפחה ולתכנון טיפול ומעקב.
ליגום היה גם הגנטיקאי הראשון שהכניס את בדיקת החלבון העוברי לסקר מחלות גנטיות בהריון. בנוסף, פיתח שיטה לבדיקת הסיכון של נשים הרות ללדת ילד עם תסמונת דאון. מהלכים אלה תרמו להרחבת האפשרויות שעמדו בפני רופאים ומשפחות בתקופה שבה בדיקות טרום־לידתיות ואבחון גנטי עדיין לא היו חלק מובן מאליו מן הרפואה הישראלית.
בשנת 1970 חקר ליגום משפחה גדולה מקרב השומרונים, בניסיון לברר את הגורם למחלת ריאות שהופיעה בקרב בני המשפחה. המחקר בחן, בין היתר, את נוכחותו של מעכב אנזימים המכונה טריפסין אינהיביטור ואת הקשר האפשרי לליקוי אימונולוגי. העבודה המחישה את חשיבותם של מחקרים משפחתיים להבנת מחלות תורשתיות ואת הקשר בין אוכלוסיות ייחודיות בישראל לבין המחקר הרפואי.
מורה, מנהל ומקים מוסדות
במשך 28 שנים עמד ליגום בראש המכון הגנטי של בתי החולים העירוניים בתל אביב. תפקידו לא הסתכם בניהול יחידה רפואית: הוא נדרש להקים שירות, לגבש שיטות עבודה, להטמיע בדיקות חדשות וליצור גשר בין המעבדה, המרפאה ובית הספר לרפואה. במקביל לתפקידו בבית החולים מונה לפרופסור לגנטיקה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, וכך השתתף בהכשרת רופאים ואנשי מקצוע שימשיכו את התפתחות התחום.
המורשת המקצועית שלו ניכרת אפוא הן במטופלים ובמשפחות שקיבלו אבחון וייעוץ והן במוסדות ובאנשי המקצוע שהמשיכו לפעול אחריו. בתקופה שבה הגנטיקה הרפואית בישראל עדיין התגבשה, ליגום סייע להפוך אותה לתחום בעל נוכחות קלינית, מחקרית ואקדמית.
משפחה וחיים אישיים
בשנת 1959 נישא ליגום לשולה ליגום (1932–2007). במרץ 1994 הועלתה שולה ליגום לדרגת תת־אלוף בצה״ל. לבני הזוג נולדו ארבעה בנים: אורי, דני, יונתן ומיכאל. סיריל ליגום נפטר בשנת 2014 ונקבר בבית העלמין קריית שאול.
מדוע סיריל ליגום ראוי לציון כערך חשוב במורשת
סיריל ליגום ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שפעל בנקודת מפגש משמעותית בין רפואה, מחקר ובניית מוסדות בישראל. הוא לא רק עסק בגנטיקה; הוא הקים את אחד המרכזים שאפשרו לתחום להתבסס במערכת הבריאות, ניהל אותו במשך 28 שנים והכשיר אנשי רפואה באוניברסיטת תל אביב.
תרומתו נגעה בחייהן של משפחות באופן ישיר: הכנסת בדיקת החלבון העוברי לסקר, פיתוח שיטה להערכת הסיכון לתסמונת דאון ושילוב הגנטיקה המולקולרית באבחון קליני הרחיבו את יכולתה של הרפואה לזהות מחלות תורשתיות ולהציע ייעוץ מושכל. לצד עבודתו המדעית, סיפורו משקף את תרומתם של רופאים עולים שבנו בישראל שירותים רפואיים ואקדמיים מן היסוד. משום כך, Moreshet.com משמר את זכרו לא רק כפרופסור ורופא, אלא גם כמקים תשתית שהשפיעה על הרפואה הישראלית ועל הדורות שבאו אחריו.




