לוין קיפניס
סופר ומשורר שעיצב את שפת הילדות העברית ואת הדרך שבה ילדים חוגגים את חגי ישראל
לוין קיפניס היה מן היוצרים שעיצבו את הילדות העברית במעשה יומיומי מתמשך. שיריו מלווים הדלקת נרות, חגיגת פורים, הבאת ביכורים וברכות לשנה חדשה; סיפוריו הופכים עזרה הדדית, סקרנות ונדיבות להרפתקה שילדים יכולים לחוות. במשך עשרות שנות כתיבה יצר ספרות שנועדה להיקרא בקול, להיות מושרת ומשוחקת, ולהפוך לחלק מן החיים בבית ובגן. ב־1978 זכה בפרס ישראל לספרות ילדים.
צורך חינוכי שהפך למפעל תרבות
קיפניס נולד באושומיר שבווהלין, כיום באוקראינה, וקיבל חינוך יהודי מסורתי. כבר בנעוריו עסק בכתיבה, בציור ובמלאכת יד, הקים מסגרות לימוד וספרייה עברית והתנסה בהצגות ילדים. ב־1913 עלה לארץ ישראל ולמד אמנות בבצלאל. המפגש עם גני הילדים העבריים גילה לו צורך ברור: לילדים שגדלו בעברית חסרו שירים וסיפורים המתאימים לגילם ולעולמם.
התשובה שלו הייתה מעשית ורחבה. הוא כתב לגננות, ערך קובצי סיפורים ושירים ואת כתב העת ״גננו״, לימד בבית המדרש למורים ולגננות לוינסקי ופעל בתיאטרון לילדים. כך לא הסתפק ביצירה בודדת, אלא בנה מערכת של תכנים וכלים שסייעה למחנכים להפוך רעיון של חינוך עברי לחוויה ממשית.
חגי ישראל בקולו של הילד
״שנה טובה״, ״נר לי״, ״סביבון סוב סוב סוב״, ״אני פורים״ ו״סלינו על כתפינו״ הם דוגמאות לחיבור שיצר בין לוח השנה היהודי ובין קצב, תנועה ומשחק. שירים אלה מעניקים לילד תפקיד בחג: לברך, לשאת סל, להתחפש או להתבונן באור. המסורת אינה נמסרת בהם רק כהסבר של מבוגר, אלא כפעולה משותפת שהילד יכול להשתתף בה.
חשיבותם התרבותית נובעת גם מן החזרתיות. הורים וילדים מכירים אותם בתקופות שונות של חייהם, וגני ילדים נעשים מקום שבו דורות נפגשים באמצעות מילים ומנגינות מוכרות. בכך תרם קיפניס ליצירת זיכרון משותף בחברה שקלטה משפחות מארצות ומשפות רבות.
סיפורים קטנים על יחסים גדולים
ב״אליעזר והגזר״ ההצלחה מתאפשרת בזכות שיתוף פעולה; ב״המטרייה הגדולה של אבא״ מחסה מפני הגשם נעשה הזמנה להכניס אחרים פנימה. ״נרקיס מלך הביצה״, ״שלושת הפרפרים״ וסיפורים נוספים משתמשים בטבע ובדמיון כדי לקרב את הקורא הצעיר לשאלות של חברות, נכונות לעזור ויחס לחלש.
קיפניס כתב בשפה בהירה וקצבית בלי לוותר על עושר לשוני. הוא גם עיבד ותרגם סיפורים מספרות העולם, ובכך חיבר את הקורא העברי הצעיר למסורת רחבה של משל ומעשייה. פעילותו נמשכה עד סמוך למותו ב־1990; מרכז המחקר הנושא את שמו משמר את יצירתו ואת מקומה בתולדות ספרות הילדים.
מדוע לוין קיפניס ראוי לציון כערך חשוב במורשת
קיפניס נכלל באתר מורשת (Moreshet), ב־Moreshet.com, משום שעזר להפוך מורשת יהודית לחוויה ראשונה של שפה, שיר וחברות. הישגו מצוי לא רק במספר הספרים שכתב, אלא בנוכחותם המתמשכת של טקסטים שלו בחיי ילדים. הוא העניק לתרבות העברית אוצר שמאפשר למסורת להימסר מתוך שמחה, השתתפות ורגישות לאחר.








