יוסף (יוסי) ורדי

ד״ר יוסף (יוסי) ורדי הוא יזם, משקיע ואיש שירות ציבורי ישראלי, מן הדמויות שסייעו לעצב את המעבר של ישראל מתעשיית מחשוב צעירה למוקד בינלאומי של יזמות טכנולוגית. הקריירה שלו משתרעת על פני תוכנה, אנרגיה, אינטרנט, תקשורת, אלקטרו־אופטיקה וטכנולוגיות מים. היא כוללת הקמת חברות, השקעה ביזמים בראשית דרכם, ניהול מערכות ממשלתיות, קידום קשרים כלכליים אזוריים ובניית מפגשים מקצועיים שחיברו את קהילת החדשנות הישראלית לעולם.

תרומתו הבולטת ביותר לא הסתכמה בעסקה אחת או בחברה אחת. ורדי היה שותף ליצירת תנאים שבהם רעיונות ישראליים צעירים יכלו להפוך למוצרים גלובליים. מעורבותו המוקדמת במיראביליס, מפתחת ICQ, והמשך פעילותו כמשקיע וכמנטור העניקו ליזמים ישראלים הון, ניסיון, קשרים וביטחון לפעול בזירה הבינלאומית. בה בעת, ניסיונו בממשלה ובתעשיות התשתית הקנה לפעילותו מבט רחב על הקשר בין חדשנות, מדיניות ציבורית וכלכלה לאומית.

מתל אביב אל ראשית תעשיית התוכנה הישראלית

ורדי נולד בתל אביב ב־2 בספטמבר 1942. הוא למד בתיכון עירוני א׳ והיה חניך בשבט צופי דיזנגוף. בשירותו בצה״ל היה מדריך בבית הספר הטכני של חיל האוויר, ושם הכיר את תלמה, לימים רעייתו. לבני הזוג שלושה בנים: אריק, עודד ודני.

בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל רכש ורדי הכשרה ששילבה הנדסה וניהול: תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, תואר שני בחקר ביצועים ותואר דוקטור. מחקריו עסקו בקבלת החלטות ובתכנון מערכות לייצור חשמל, לרבות שאלות של מיקום תחנות כוח, אמינות, תמחור ועומסים. עבודת הדוקטורט המצטיינת זיכתה אותו בפרס קנדי־לי, והוא היה שותף גם לפרסומים מקצועיים בתחום כלכלת החשמל ותכנון מערכות אנרגיה.

בשנת 1969, כשהיה בן 26, היה ורדי ממייסדי טכ״ם – טכנולוגיה מתקדמת, ונמנה עם מנהליה הראשונים. טכ״ם הייתה מראשוני בתי התוכנה בישראל, בתקופה שבה ענף התוכנה המקומי עדיין היה קטן והתבסס במידה רבה על צורכי הממשלה, התעשייה והמערכות הגדולות. הקמתה המחישה תפיסה שתלווה את ורדי לאורך הקריירה: ידע הנדסי יכול להפוך לתעשייה עצמאית, לשירותים מסחריים ולמקור של צמיחה כלכלית.

אחריות ציבורית על אנרגיה, מחצבים ותעשיות יסוד

בשנת 1970, בגיל 27, מונה ורדי למנכ״ל משרד הפיתוח. במסגרת התפקיד היה מעורב בניהול מדיניות משאבי הטבע והאנרגיה של ישראל ובפיקוח על חברות ותעשיות ממשלתיות בתחומי הכימיקלים, הפוספטים, הכרייה, הנחושת, הדשנים והחשמל. בין הגופים שהיו בתחום אחריות המשרד נמנו כימיקלים לישראל, מחצבי ישראל, מכרות הנחושת בתמנע ומפעלי הפוספטים בנגב. האחריות על מערכות אלה הציבה אותו בצומת שבין תכנון כלכלי, תשתיות לאומיות ופיתוח אזורי.

ב־1974 יצא לצפון אמריקה כמנהל רשות ההשקעות וכנספח לענייני כלכלה בקונסוליה הישראלית בניו יורק. במסגרת שליחותו היה מעורב בקידום השקעות ובחיזוק שיתוף הפעולה התעשייתי בין ישראל לארצות הברית, ובכלל זה בתהליך הקמתה של קרן BIRD למחקר ולפיתוח תעשייתיים דו־לאומיים. הקרן נעשתה לימים אחד המנגנונים החשובים לחיבור חברות ישראליות ואמריקאיות סביב פיתוח טכנולוגי משותף.

עם שובו לישראל היה ורדי המנכ״ל הראשון של משרד האנרגיה וכיהן גם כיושב ראש חברת הנפט הלאומית. הוא עסק במדיניות האנרגיה ובארגון פעילות חיפושי הנפט הממשלתית, וכן היה מעורב בהיבטי הנפט של המשא ומתן לשלום עם מצרים. בנובמבר 1978 פרש מתפקידו לאחר שלא עלה בידו לממש את הצעתו לרכז את הגופים הממשלתיים שעסקו בחיפושי נפט במסגרת לאומית אחת שתפעל על בסיס עסקי.

בניית חברות והשפעה על המשק הישראלי

לאחר שירותו הממשלתי היה ורדי שותף בהקמת חברות ובהן גרנית הכרמל, אלון ותעשיות לייזר בינלאומיות. הוא כיהן בדירקטוריונים של חברות מרכזיות במשק, ובהן סאיטקס, מעריב, עלית, בזק, אמדוקס, ארקיע ואלישרא, וסייע גם בזיהוי ובפיתוח פעילות האנרגיה הגאותרמית של אורמת. מגוון התפקידים האלה חיבר בין תעשייה מסורתית, תקשורת, אנרגיה וטכנולוגיה מתקדמת.

ורדי השתתף גם בעבודתם של גופים ציבוריים ווועדות ממשלתיות. הוא עמד בראש הוועדה הציבורית להסדרת משק החשמל והיה מעורב בדיונים על גיוס הון סיכון באמצעות הבורסה ובגיבוש תשתיות למדיניות חדשנות. הוא היה חבר במועצה המייעצת של בנק ישראל ובגופים הקשורים לרשות ניירות ערך, וכיהן כיושב ראש קרן ירושלים. בנוסף השתתף בגופי ניהול ונאמנות של מוסדות אקדמיים, ובהם הטכניון, האוניברסיטה הפתוחה, האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן למדע.

מיראביליס ו־ICQ: רגע מכונן באינטרנט הישראלי

באמצע שנות התשעים נעשה ורדי למשקיע המייסד של מיראביליס, החברה שהקימו בנו אריק ורדי, יאיר גולדפינגר, ספי ויגיסר ואמנון עמיר. החברה פיתחה את ICQ, אחד משירותי המסרים המיידיים הראשונים שהופצו בהיקף עולמי באמצעות האינטרנט. המוצר אפשר למשתמשים לדעת מי מחבריהם מחובר, להחליף הודעות בזמן אמת ולבנות נוכחות חברתית מתמשכת ברשת — יכולות הנראות כיום מובנות מאליהן, אך היו חדשניות מאוד בראשית עידן האינטרנט הביתי.

בשנת 1998, כ־19 חודשים לאחר השקת ICQ, רכשה AOL את מיראביליס. העסקה כללה תשלום ראשוני של 287 מיליון דולר ותמורה מותנית שיכלה להעלות את שוויה הכולל לכ־407 מיליון דולר. מעבר להישג הכלכלי, המכירה הוכיחה כי חברה ישראלית צעירה יכולה לפתח מוצר צרכני עולמי ולמשוך רוכש בינלאומי גדול בתוך זמן קצר. היא נעשתה מקור השראה לדור של יזמים והמחישה את כוחם של מוצר אינטרנט טוב, הפצה מהירה וחשיבה גלובלית מן היום הראשון.

ורדי לא היה מפתח התוכנה של ICQ, אך תרומתו כמשקיע מייסד, יועץ ומלווה הייתה מרכזית. הוא העמיד לרשות המייסדים משאבים וניסיון, וסייע להם לפעול בסביבה עסקית שעדיין לא הכירה היטב חברות אינטרנט צרכניות. הצלחת מיראביליס ביססה את מעמדו כאחד ממשקיעי ה״אנג׳ל״ המזוהים ביותר עם ראשית תעשיית האינטרנט הישראלית.

השקעה באנשים ובחברות צעירות

מאז מיראביליס היה ורדי מעורב בהקמה, בפיתוח או במימון של עשרות חברות טכנולוגיה. מקורות שונים מייחסים לו מעורבות ביותר מ־80 מיזמים לאורך הקריירה, אף שהמספר משתנה לפי ההגדרה של השקעה, ייסוד וליווי. המכנה המשותף היה נטייה להיכנס בשלבים מוקדמים, כשהמוצר והצוות עדיין מתגבשים, ולא רק לאחר שהמודל העסקי כבר הוכח.

בין החברות שבהן השקיע או שלהן סייע היו Answers.com ו־Tucows, שהגיעו לשוק הציבורי; Gteko, שנרכשה בידי מיקרוסופט; Tivella, שנרכשה בידי סיסקו; Airlink, שנרכשה בידי Sierra Wireless; FoxyTunes, שנרכשה בידי יאהו; Wibiya, שנרכשה בידי Conduit; ו־The Gift Project, שנרכשה בידי eBay. הוא היה מעורב גם בחברות בתחומי הסלולר, המשחקים החברתיים, חיפוש וגילוי תוכן, קישוריות ותשתיות אינטרנט.

חשיבות פעילותו אינה נמדדת רק במספר ה״אקזיטים״. ורדי נודע ביכולתו לזהות מייסדים יצירתיים, לעודד ניסוי מהיר ולחבר יזמים ישראלים למשקיעים, למנהלים ולשותפים מחוץ לישראל. כך סייע להרחיב רשת מקצועית ששירתה חברות רבות מעבר לאלה שבהן השקיע ישירות. הוא גם בעלים משותף של פטנט הקשור למסרים מיידיים בטלפונים, ביטוי נוסף למעורבותו בהתפתחות אמצעי התקשורת הדיגיטליים.

קהילות חדשנות וקשרים בינלאומיים

ורדי השקיע מאמץ רב ביצירת מרחבים שבהם טכנולוגים, מעצבים, אמנים, משקיעים ויזמים יכולים להיפגש באופן בלתי פורמלי. הוא ייסד את Kinnernet, מפגש שנתי בן כמה ימים על שפת הכנרת, שנועד לעודד יצירתיות, סקרנות ושיתוף רעיונות בין משתתפים מישראל וממדינות אחרות. במקום כנס עסקי רגיל, המפגש נבנה כסביבה ניסיונית שבה שיחות, הדגמות וקשרים אישיים עשויים להוביל לשיתופי פעולה חדשים.

בזירה הבינלאומית היה ורדי שותף להובלת כנסים ומפגשים ובהם DLD במינכן, אירוע היזמות 4YFN של Mobile World Capital Barcelona ומפגשי Stream. הוא שימש יועץ לגופים ולמנהלים בעולם, ובהם הבנק העולמי, תוכנית הפיתוח של האו״ם ומנהלים בכירים ב־AOL ובאמזון. פעילות זו סייעה להציג את החדשנות הישראלית לא רק כאוסף חברות מצליחות, אלא כקהילה פתוחה המסוגלת להחליף ידע עם מרכזי טכנולוגיה ברחבי העולם.

כלכלה ככלי לשיתוף פעולה אזורי

גם לאחר שעבר למגזר העסקי המשיך ורדי לקבל תפקידים ציבוריים. הוא שימש יועץ מיוחד לשיתוף פעולה אזורי והיה מעורב במגעים כלכליים עם מדינות ערב, ובהן ירדן ומצרים, וכן בשיחות רב־צדדיות ובדיונים עם הפלסטינים. בתקופת יצחק רבין עסק בגיבוש תוכניות לתשתיות ולפרויקטים כלכליים ארוכי טווח; בהמשך השתתף במשלחת הישראלית לשיחות וואי פלנטיישן.

בשנת 2013 היה ורדי בין אנשי העסקים הישראלים והפלסטינים שהשיקו את Breaking the Impasse, יוזמה שנתמכה בידי הפורום הכלכלי העולמי וביקשה לעודד התקדמות מדינית באמצעות מעורבות של המגזר העסקי. פעילותו בתחום זה ביטאה שימוש בניסיון כלכלי ובקשרים מקצועיים כדי לבנות ערוצי שיחה ושיתוף פעולה, מבלי לטעון שהכלכלה לבדה יכולה לפתור מחלוקות מדיניות.

הוקרה על תרומה מצטברת

במהלך השנים זכה ורדי להכרה מצד מוסדות אקדמיים, ממשלתיים ומקצועיים. בין היתר קיבל את פרס התעשייה בתחום האלקטרוניקה, פרסי מפעל חיים בתחום ההיי־טק, את פרס הוגו רומנסיאנו לכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ותארי דוקטור לשם כבוד מהטכניון ומאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. בשנת 2014 דירג אותו המגזין Wired בין הדמויות המשפיעות בתעשיית הדיגיטל האירופית, וב־2019 הוענק לו התואר יקיר תל אביב־יפו.

בשנת 2020 קיבל מן האוניברסיטה העברית ומקרן נשיא המדינה חיים הרצוג את פרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל, בהוקרה על פעילותו למען אחדות ודו־קיום. באוקטובר 2025 הוענק לו עיטור הנשיא, מן העיטורים האזרחיים הגבוהים של מדינת ישראל. אותות אלה משקפים קריירה שחיברה יזמות עסקית עם שירות ציבורי, טיפוח הדור הבא וקידום הקשרים הבינלאומיים של ישראל.

מדוע יוסף (יוסי) ורדי ראוי לציון כערך חשוב במורשת

מקומו של ורדי בארכיון מורשת (Moreshet) נשען על השפעה מעשית ומתמשכת על החברה והכלכלה בישראל. הוא היה שותף להקמת אחד מבתי התוכנה הראשונים בארץ, נשא באחריות לתעשיות האנרגיה והמחצבים בשירות המדינה, סייע ביצירת שיתופי פעולה תעשייתיים עם ארצות הברית והעניק תמיכה מוקדמת למיראביליס — חברה ששינתה את הדרך שבה מיליוני אנשים תקשרו באינטרנט והפכה לסמל של היכולת הטכנולוגית הישראלית.

מורשתו ניכרת גם באנשים ובמערכות שסייע להצמיח: יזמים שקיבלו ממנו השקעה וליווי, חברות שחוברו לשווקים בינלאומיים, קהילות חדשנות שנבנו סביב מפגשים שיזם, ומוסדות ציבור ואקדמיה שבהם תרם מניסיונו. עבור Moreshet.com, סיפורו מדגים כיצד ידע הנדסי, תעוזה עסקית, שירות ציבורי ורשת של קשרים אנושיים יכולים לחזק את ישראל ולתרום לעולם הרחב. השפעתו אינה רק סיפורו של משקיע מצליח; היא חלק מתולדות התהוותה של ישראל כמרכז של תוכנה, אינטרנט ויזמות גלובלית.