החמישייה הקאמרית

החמישייה הקאמרית הייתה תוכנית מערכונים וסאטירה ישראלית שנוצרה על ידי אסף צפור ואיתן צור. צפור היה התסריטאי הראשי, וצור ביים את כל פרקי הסדרה. היא שודרה במקור בשנים 1993–1997, תחילה במסגרת הזכיינית טלעד בערוץ 2, ובהמשך בערוץ הראשון. אף שנתוני הצפייה שלה היו נמוכים יחסית לתוכניות הומור אחרות באותה תקופה, השפעתה התרבותית הלכה וגדלה, והיא נעשתה עם השנים לסדרת קאלט בעלת נוכחות מתמשכת בשיח הישראלי.

היווצרות הסדרה והמעבר בין הערוצים

שורשי התוכנית היו בספיישל לכבוד יום העצמאות, שכתבו וביימו צפור וצור וצולם באולפני החוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן התפתחה החמישייה הקאמרית לתוכנית שבועית, שהופקה על ידי מטר הפקות במשך חמש עונות.

שתי העונות הראשונות שודרו בערוץ 2 אצל טלעד. בקיץ 1995 התגלעו חילוקי דעות כספיים בין יוצרי התוכנית לבין מנכ״ל טלעד עוזי פלד, ובעקבותיהם עברה הסדרה לערוץ הראשון, בתמיכתו של מנכ״ל רשות השידור מוטי קירשנבאום. לצד המערכונים השבועיים הופקו גם מערכונים מיוחדים שליוו את ליל השידורים של הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה בערוץ הראשון.

סאטירה שלא חסה על פרות קדושות

צפור, מודי בר־און, אתגר קרת, עוזי וייל ויוסף אל־דרור נמנו עם כותבי המערכונים. כתיבתם עסקה בנושאים שנחשבו רגישים או מקודשים בחברה הישראלית, ובהם הכור האטומי בדימונה, אמהות, רבנים, ראשי ממשלה, שרים, מיניות וגופים ממשלתיים. הסדרה לא הסתפקה בבדיחות ישירות: במערכונים רבים נעשה שימוש ברמיזות, באבסורד, בהיעדר פואנטה מובהקת ובניבולי פה כדי לערער על מוסכמות ולהציג את המציאות מזווית בלתי צפויה.

הגישה הזאת הייתה חלק מהייחוד האמנותי של הסדרה, אך גם הסבירה מדוע לא תמיד הייתה מובנת לכל הצופים. תכניה הפרובוקטיביים נתפסו כפוגעניים בעיני חלקים מהקהל, ומערכונים פוליטיים עוררו מחאה מצד אנשי ציבור מן ההתנחלויות ומהציונות הדתית, שסברו כי דמויותיהם מוצגות באופן שלילי. עם זאת, החמישייה הקאמרית הצליחה ליצור שפה סאטירית שהרחיבה את גבולות ההומור בטלוויזיה הישראלית.

ממערכונים לשפה תרבותית

הישגיה של החמישייה הקאמרית ניכרים במיוחד באורך חייהם של הביטויים והדמויות שיצרה. משפטים כגון ״הוא היה סקפטי״, ״אני רק מראה שאפשר״ ו״סְמוֹל קַנְטְרִי מוקפת אויבים״ נעשו מטבעות לשון בהקשרים הומוריסטיים ותרבותיים. גם הביטוי באנגלית ״haven't the Jewish people suffered enough״ נחרת בזיכרון הציבורי כחלק מן השפה המזוהה עם הסדרה.

כך הפכה תוכנית ששודרה במשך תקופה מוגבלת למאגר משותף של ציטוטים, דימויים והשוואות. מושגים מתוכה ממשיכים להופיע בדיונים תרבותיים ופוליטיים, והם מעידים על יכולתה של סאטירה טלוויזיונית לחרוג מגבולות המסך ולהשפיע על אופן הדיבור והחשיבה של קהל שלם.

נעימת הנושא והחיים שמחוץ למסך

נעימת הפתיחה והסיום של התוכנית הייתה היצירה האינסטרומנטלית ״Homecoming״, שביצעה הלהקה הארמנית Night Ark באלבום Picture, שיצא בשנת 1986. היצירה הולחנה על ידי מייסד הלהקה ארא דינקג׳יאן, וקטעים ממנה בעיבודים שונים שימשו גם כקטעי קישור בין המערכונים.

באחד ממערכוני הסיום של עונת התוכנית הופיעו חמשת שחקניה בביצוע שנודע בשם ״מגיע יום חדש״. הביצוע נכלל בהמשך באחד מאלבומי שנות התשעים במארז האוסף ״גדלנו יחד״, שיצא לרגל חגיגות היובל למדינת ישראל.

בתחילת שנות האלפיים הופקו על ידי הד ארצי קלטות וידאו ותקליטורי DVD ובהם קטעים נבחרים מן הסדרה. בנובמבר 2008 יצא מארז בן חמישה תקליטורי DVD, ״עשרת הדיברות על פי החמישייה הקאמרית״. כל תקליטור, שאורכו כ־50 דקות, הוקדש לנושא אחר: טלוויזיה וכסף, יהדות ומולדת, מלחמה וצבא, סקס וזוגיות, וספורט והחבר׳ה. עיצוב המארז קישר כל אחד מחמשת התקליטורים לאחד מחמשת השחקנים.

השפעת ההרכב לאחר סיום הסדרה

החמישייה הקאמרית הזניקה את קריירות המשחק של חמשת משתתפיה, שהמשיכו להיות שחקנים בולטים בתעשיית התרבות המקומית. בשנת 1996 השתתפו חברי ההרכב בסרט הקולנוע ״כלבים לא נובחים בירוק״, למעט שי אביבי. בהמשך, בשנים 2000–2004, השתתפו חברי ההרכב בסדרת הדרמה ״הבורגנים״, שיצרו איתן צור ואסף צפור וששודרה בערוץ 2. גם סדרה זו זכתה להצלחה, והמשיכה את שיתוף הפעולה היצירתי בין שני יוצרי החמישייה.

ב־29 באוקטובר 2011 ביצעה החמישייה מערכון סאטירי בעצרת שאורגנה על ידי אנשי מחאת האוהלים בכיכר רבין בתל אביב. המערכון נכתב על ידי אתגר קרת, שהיה מתסריטאי הסדרה המקוריים. בינואר 2010 קיבלה התוכנית תואר עמית כבוד מבית הספר לקולנוע סם שפיגל, הכרה במקומה בתולדות היצירה הטלוויזיונית בישראל.

מדוע החמישייה הקאמרית ראויה לציון כערך חשוב במורשת

החמישייה הקאמרית ראויה להיכלל במורשת (Moreshet) משום שהיא מתעדת רגע מרכזי בהתפתחות הסאטירה והטלוויזיה הישראלית. באמצעות כתיבה חדה, משחק נועז ובימוי עקבי, היא הפכה נושאים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים לחומר גלם לדיון ציבורי וליצירה קומית. תרומתה אינה מסתכמת במספר העונות ששודרו: היא יצרה ביטויים שנכנסו לשפה, השפיעה על יוצרים ושחקנים והמשיכה להופיע בזיכרון התרבותי הישראלי גם שנים לאחר ירידתה מן המסך.

הארכיון Moreshet.com משמר באמצעות ערכים מסוג זה את הסיפורים שמאחורי המוסדות, היצירות והקולות שעיצבו את חיי החברה בישראל. החמישייה הקאמרית היא חלק חשוב מן הסיפור הזה, מפני שהיא מראה כיצד תוכנית סאטירה יכולה להפוך ליצירה בעלת חיים ארוכים, לחבר בין בידור לבין ביקורת חברתית, ולהשאיר חותם ממשי על השפה ועל התרבות הישראלית.