beta

דויד גרוסמן

סופר ישראלי שהעניק לילדות, לשכול ולמאבק על הקול האנושי ביטוי ספרותי בעל הד עולמי

דויד גרוסמן, יליד ירושלים ב־1954, נמנה עם הסופרים הישראלים שיצירתם הרחיבה את המפגש של קוראי העולם עם החיים בישראל. הוא כותב למבוגרים ולילדים, משלב קשב לשפה עם התבוננות עמוקה בנפש, וחוזר אל השאלה כיצד אדם שומר על עולמו הפנימי בתוך מציאות משפחתית או לאומית תובענית. ספריו זכו לתרגומים רבים ולהכרה ספרותית מרכזית, ובה פרס ישראל לספרות ב־2018 ופרס מאן בוקר הבינלאומי ב־2017.

ילדות ירושלמית ואוזן לקולות

הקשר של גרוסמן לסיפור ולצליל החל מוקדם. בילדותו קרא שלום עליכם והשתתף בשידורי רדיו, ובהמשך עבד שנים בקול ישראל. הוא למד פילוסופיה ותיאטרון באוניברסיטה העברית. הרגישות לקול הדובר, להפסקה ולמשמעות הנסתרת מאחורי משפט מלווה גם את הפרוזה שלו: דמויותיו אינן רק נושאות רעיון, אלא אנשים בעלי שפה פנימית משלהם.

״חיוך הגדי״ היה מן הרומנים שביססו את מעמדו. ב״עיין ערך: אהבה״ העמיד את זיכרון השואה במרכז ניסוי ספרותי נועז, דרך עולמו של ילד ודרך צורות סיפור משתנות. הספר חיפש דרכים להתקרב לחוויה שהדור הבא קיבל בשברי מידע, שתיקות ודימויים, בלי להעמיד פנים שאפשר לתפוס אותה בשלמותה.

לתת מרחב לילד ולמתבגר

ב״ספר הדקדוק הפנימי״ התבגרות נעשית מאבק על חירותו של עולם פנימי. ״יש ילדים זיג זג״ ו״מישהו לרוץ איתו״ משלבים הרפתקה, זהות וקשרים בין בני אדם; הם גם הגיעו לקהלים נוספים בעיבודים לקולנוע. ספרי הילדים של גרוסמן מלווים רגעים קרובים של משפחה, פחד ודמיון, ומעניקים להם רצינות בלי לוותר על חום ומשחק.

המעבר בין גילי הקוראים אינו רק עניין של מגוון. הוא מבטא אמון ביכולתם של ילדים להבין רגשות מורכבים, ובצורך של מבוגרים לשמור על יכולת ההקשבה, הסקרנות וההפתעה. אלה יסודות חשובים בתרומתו לתרבות הקריאה הישראלית.

אהבה ושכול במציאות ישראלית

״אישה בורחת מבשורה״ מציב אם המבקשת להגן בדיבור ובזיכרון על חיי בנה החייל. גרוסמן החל לכתוב את הספר לפני שבנו אורי נהרג במלחמת לבנון השנייה ב־2006. ההבחנה הזו חשובה: הרומן אינו תיעוד פשוט של אסונו, אלא יצירה שהמפגש בין כתיבתה ובין חייו העניק לה משקל נוסף. ב״נופל מחוץ לזמן״ חיפש צורה ספרותית אחרת לחיי הורים לאחר מות ילדיהם.

ב״סוס אחד נכנס לבר״ הפך הופעת סטנד־אפ למפגש חריף עם זיכרון, בושה ופגיעוּת. על תרגומו לאנגלית חלק ב־2017 את פרס מאן בוקר הבינלאומי עם המתרגמת ג׳סיקה כהן. פרס ארסמוס ב־2022 ופרס השלום של התאחדות סוחרי הספרים הגרמנית ב־2010 משקפים היבטים נוספים של ההערכה הבינלאומית לכתיבתו.

מדוע דויד גרוסמן ראוי לציון כערך חשוב במורשת

באתר מורשת (Moreshet), ב־Moreshet.com, גרוסמן נכלל בזכות תרומתו לשפה שבה ישראלים וקוראים יהודים מתארים ילדות, זיכרון, משפחה ואובדן. לצד עמדותיו הציבוריות, המעוררות גם מחלוקת, יצירתו מעמידה שוב ושוב אדם מסוים במרכז. היא מזמינה את הקורא להקשיב למי שהרעש הציבורי עלול להשתיק, ומעניקה לחוויה הישראלית עומק אנושי המובן הרבה מעבר לגבולותיה.